אוף

[מור לבבב]

אוף

רע לי,אין לי כוח

 

[בובה על במה]

..~../images/Emo23.gif~

רוצה לשתף אותנו מה את מרגישה ?

 

[מור לבבב]

שהכל חרא

ואין טעם לחיים

 

[בובה על במה]

מכירה את ההרגשה

אבל זה רק הרגשה. אולי כרגע הכל אפלולי ואת לא רואה דבר, כי רע לך............ ומותר לך להרגיש כך לפעמים- כך בנויים חיינו (בעליות וירידות) אבל תדעי לצמוח משם מתוקה. ואני כאן-כמה שאני יכולה.. כדי לעזור לך בנפילה הזו............... קרה משו מיוחד? אם תרצי יותר לשתף, הבמה שלך.........

 

[A GIFT OF LOVE]

היי מורוש

אני מכירה את הרגעים הללו שלא רואים אפילו קורטוב של משהו טוב מסביב, שהאור לא נראה גם בקצה המנהרה... אבל אני יודעת שזה רק עניין של זמן. רק עניין של זמן שהכל נראה רע ושחור. שהכל נראה ריקני וחסר טעם. אז לזמנים כאלה יש עצות זמניות וחצוניות: אולי תשמעי מוסיקה שאת אוהבת ותנסי להתמכר לצלילים? אולי תראי סרט טוב? אולי תצאי לסיבוב בחוץ לטייל באוויר הקריר ולהתאוורר? פשוט תעשי משהו שאת אוהבת... אני יודעת שלא פתחת הודעה בשביל שיתנו לך עיצות. כתבת בשביל לשתף ולכן אנחנו כאן. את מוזמנת לספר מה את מרגישה [לאו דווקא משהו שקרה כי לא חייב לקרות משהו בשביל שתרגישי רע] כמובן אם את מרגישה בנוח לשתף. אנחנו כאן

אגב, העמדתי שאלון, את מוזמנת לענות עליו

 

[eshkolit32]

../images/Emo140.gifהיי מור

תנסי לחשוב מהם הדברים שיכולים לחזק אותך ולתת לך כוח ואולי תנסי לעשות אותם? תזכרי שהכל זמני, גם מצב רוח הרע שיש לך עכשיו בסופו של דבר יעבור ואת תשתחררי מהתחושה הקשה. אנחנו כאן, את תמיד יכולה כמו שאת יודעת לשתף אותנו במה שעובר עלייך.

 

[מור לבבב]

מה שהכי כואב לי

זה שכשאני צריכה מישהו ואני אומרת לו שרע לי הוא לא מתיחס.. גם אבא,הלך לחברה שלו והוא אומר לי שנדבר מחר.. אבל עכשיו רע לי! אפילו לא מזיז לו. וזה לא רגעים,זה כבר ימים שזה ככה. העולם הזה מגעיל,כולם כמעט או צבועים או מתנשאים.. הייתי מנסה לעשות משהו,זה מה שאני תמיד עושה,אבל אחר כך אני חוזרת לאותו מצב.

 

[eshkolit32]

אני לא יודעת

למה זה קורה, יכולות להיות כל מיני סיבות. תחשבי אם את נמצאת שם בשביל אותם אנשים שאת מצפה שיהיו בשבילך כשרע לך, אולי הם מצפים ממך ליותר כשלהם רע, אין לי מושג. אולי את מבקשת תשומת לב מהאנשים הלא נכונים (לא מתכוונת לאבא שלך), אנשים שאולי מאכזבים כי הם לא באמת חברים. במקרה כזה אולי באמת צריך לחשוב אולי טעינו בבחירת החברים, אולי את מחפשת חברויות אחרות עם אנשים מאד מסוימים ובכיוון הזה את צריכה ללכת, של לחפש אנשים שהם מקום בטוח בשבילך. שאתם נמצאים אחד בשביל השני כשצריך. או אולי זה קורה כי הם מרגישים שבכל פעם שרע לך ואת מספרת להם את זה הם לא מצליחים לעזור לך, וזה מתסכל אותם. סתם העלתי כאן רעיונות, את היחידה שיודעת מה התשובות... מציעה שכן תנסי לעשות משהו בשביל שתרגישי טוב. חבל על הימים האלה שאת מרגישה בהם רע, זה יכול להיות אחרת. אפילו תכריחי את עצמך לעשות משהו, זה מה שאני לפעמים עושה כשממש רע לי. לפעמים אין ברירה ואנחנו צריכים בעצמנו לצאת מהבוץ, בלי עזרא של אף אחד, מכל מיני סיבות. צריך רק להאמין שזה אפשרי, לקחת את האחריות על עצמנו.

 

[בובה על במה]

........

מבינה מה שאת אומרת גמני לפעמים מרגישה כך שכולם עוזבים בדיוק מתי שאני צריכה. .. אחרי שאני מתאוששת אני מבינה שזה לא היה נגדי, שיש אנשים שעסוקים בחייהם האישיים ולא תמיד זמינים בשבילי.. כמו שלפעמים אני יכולה לתת מעצמי מכל הלב, לחברה שנורא קשה לה.. להיות איתה ולתמוך בה וכשאני לא יכולה, זה לא אישי נגדה אלה כי באמת אני עסוקה ואין לי זמן לדבר.. אני אומרת לך את זה כדי שתביני שחלילה זה לא אישי נגדך. וכאן בפורום, גם אני וגם כולם איתך.. את לא לבד כאן. איתך בובה

 

[A GIFT OF LOVE]

תקווה....

משחק החיים הוא קשה ופרוע ואין לו חוקים ואין בו תשובה העבר לא ברור העתיד לא ידוע וכולם מחפשים אהבה משחק החיים הוא כמו תעתוע שתמיד נעלם אל הרגע הבא הוא מותיר כיסופים אל האור הזרוע אל האור הגנוז שקוראים לו תקווה [משחק החיים/ריקי גל. מילים:מירית שם אור] מור, תקווי, פשוט תקווי שיהיה טוב יותר. לפעמים התקווה היא זאת שמחזיקה את האדם בחייו. זאת שנותנת לו כוח להמשיך הלאה. כשקראתי אותך קראתי יאוש ואסור לך להתייאש, פשוט אסור! את יודעת מי את ומכירה את הטוב שטמון בך ואת רואה שיש אנשים כמוך שהם לא צבועים ומתנשאים אז למה שאותם צבועים ומתנשאים יהרסו לך? הם פשוט לא שווים את זה! מקווה שתרגישי יותר טוב

 

[A GIFT OF LOVE]

[פמלההה]

זה בית אחד אז לא למחוק לי.... בבקשההההה אני משתדלת ללכת על פי הכללים....

 

[מור לבבב]

כמה כבר אפשר לנסות ?

ניסיתי וניסיתי ושוב ניסיתי גם כשאין לי כוח,ושום דבר לא זז,רק הולך אחורה. אז בטח שאני אתייאש..

 

[בובה על במה]

.......

מכירה מקרוב את התחושות שלך.. ואת מנסה וכלום לא הולך והכל פשוט רע ושחור.. כל כך מוכר.. רוצה להגיד לך, שהייתי במקומות הכי שפלים שאת יכולה לתאר וכן, גם סחבתי איתי כדורים והם גם היו מונחים מתחת לכרית שלי. רציתי להתאבד מרוב שרע לי. והרע לא מרפה ולא עוזב.. אבל הימים עשו את שלהם.. סחבתי יום..ועוד יום.. אני אומרת "סחבתי" כי הימים הי כבדים לי מידיי.. ולא הצלחתי לגרור את עצמי החוצה. ואני שמה לב שאני מדברת רק על עצמי אבל אני מקווה שאולי מנסיון שלי שאני אומרת לך אולי יהיה בך איזה ~

~ ניצוץ קטן של תקווה ~

 

[בובה על במה]

..........

מהנסיון שלי- שהייתי במקומות הקשים האלה והצלחתי לצאת מהם.................. (זו כוונתי)

 

[מור לבבב]

תודה לכולן ../images/Emo201.gif

 

[golantavor]

אחת מני הדרכים לשיפור מצב הרוח

לא מתאימה לכל אחד אבל אני גיליתי ( בעקבות הצורך להתמודד עם האובדן ) את הספורט זה התחיל עם צעידות להוצאת מתחים והפך למשהו קבוע בתדירות ועצימות גבוהות. ידוע- משחרר אנדורפינים במוח ועושה את העבודה. אני יודעת שזה נשמע הזוי שעכשיו בקושי יש כח לגרור את עצמך לעשות קפה אבל איך אומרים , מזייפים מזייפים עד שזה עובד בהתחלה צריך להכריח את עצמך עד שהגוף מזהה את ההקלה ורוצה את זה . זו הצעתי. חיבוקים מכאן.

 

[eshkolit32]

הזכרת לי משהו

ששכחתי לכמה שנים כשכתבת "מזייפים מזייפים עד שזה עובד". כשאבי היה חולה בחודשיים וחצי האחרונים לחייו והיה מאושפז, אין צורך שאכתוב שהינו בתקופה איומה ובמצב רוח רע, לאחי היתה "שיטה" קטנה להחזיק אותי ואותו עם הראש מעל המים. מדי פעם הוא היה מחליט שעכשיו צריך לחייך, שנינו היינו מחייכים והוא היה סופר עשר שניות ואחרי זה משהו מהחיוך היה נישאר.....זה נשמע אולי מגוחך אבל כשאני חושבת על זה היום אלה היו רגעים קטנים שהצילו אותנו מחוסר שפיות.

 

[מור לבבב]

 

[A GIFT OF LOVE]

רעיון יפה

ל חשבתי על זה... מזייפים מזייפים עד שזה עובד.... תודה לך!

 

[A GIFT OF LOVE]

מורוששששש

איך את מרגישה היום?