אז ככה:
בנאדם שהיה פעם ידיד שלי מחק אותי מהמסנג'ר שלו. בלי להגיד לי. עכשיו, זה לא שאכפת לי במיוחד. כבר מזמן שאני לא באמת נהנית לדבר איתו, הוא אגואיסט, הוא מעצבן והוא מתייחס לעצמו כאל קדוש מעונה. כבר הרבה לפני-כן הפסקתי ליזום איתו שיחות, כי הוא היה עונה במן נימה של "אוי, נו, מה היא רוצה מהחיים שלי עכשיו? טוב, נעשה לה טובה ונענה לה.", במין אדישות של מישהו שלא באמת רוצה לדבר. אבל המשכתי לענות לו כשהוא יזם את השיחה. אז אתן מבינות, הוא לא ממש יחסר לי, או משהו. אבל לעזאזל, תגיד משהו! מצידי תגיד "את בת ז***, את כלבה, אני שונא אותך ולא רוצה להדבר איתך או לראות אותך בחיים". ואז תמחוק. תעדכן אותי! נו, טוב. ברוך שפטרנו. מה שכן, המסנג'ר שלי נראה ריק יותר פתאום. -- ביום שישי אני אהיה ג'ינג'ית! החלטתי, ואני הולכת לצבוע את השיער. ואני אהיה ג'ינג'ית כוסית, ויהיה לי מגניב נורא. -- שמישהו יסביר לי משהו: חשבתי לתומי שעונת החיזורים והתרגשות האהבה וכו' והיא האביב. נו, ככה זה בטבע! ככה זה אמור להיות! אז למה מסביבי אנשים... עממ... נאמר מזדווגים בהעדר מילה אחרת, אבל אני לא מתכוונת במובן המיני
, על ימין ועל שמאל?! כל חברה שלי שמכבדת את עצמה מצאה לה איזה מישהו לזבל לי עליו בשכל. שלא תבינו אותי לא נכון, אני נורא שמחה לראות אותן מאושרות. ובהתחלה זה היה נורא חמוד, באמת. אבל כשכל משפט שני בשיחה הוא "[שם כלשהו] שלח לי הודעה אתמול\אמר לי ככה וככה\שלח לי הודעה אחרת אתמול\אמר לי גם את זה ואת זה ואת זה\הלך לפה\הלך לשם\דיבר עלי עם חברים\דיבר איתי על חברים שלו\אכל\שתה\קנה גרביים!!!", זה מתחיל מהר מאוד לשעמם. באמת, אני שמחה שהן מאושרות. אבל שיהיו מאושרות קצת יותר בשקט. -- תלפיות שלחו לי עוד זימון! אז למי שלא יודעת, תלפיות זה פרוייקט מאוד יוקרתי בצבא. הם שלחו לי זימון למיונים, אבל התאריך של המיונים היה בדיוק ביום שבו טסתי לפולין. עכשיו - טיסה הרי אי אפשר לבטל, הזדמנות של פעם בחיים וכו'. אבל תלפיות - לא, הם יוקרתיים מכדי לתת למישהו את המספר טלפון שלהם לקביעה מחדש או משהו. הם גם הבהירו יפה מאוד במכתב שאם יש לי דברים אחרים ביום המיון, אני צריכה לבטל אותם ולבוא למיון, כי שום דבר לא חשוב כמוהם. אז שלחתי להם אימייל, אבל כבר ויתרתי מראש, הנחתי שהם ישכחו ממני, הם לא באמת צריכים אותי וכו'. אבל השבוע קיבלתי מהם זימון חדש (ואני באמת לא יודעת אם האימייל שלי קשור לעניין בצורה כלשהי או לא
). הידד! כמובן, זה רק שלב א' של המיונים, יש עוד דרך ארוכה והסיכויים להתקבל קלושים, אבל בכל זאת.
-- וכאן נגמרת לה הודעת ההשתפכות שלי. אני חושבת שזו הפעם הראשונה שאני אשכרה טורחת להביע את המחשבות שלי מרצוני החופשי. זה יירשם בדפי ההסטוריה!
קראתן עד לכאן? תגיבו!