אוף!!! נמאס לי!
השבוע ישבנו כמה חברים (בנים ובנות) ואיכשהו השיחה הגיעה על המצב במדינה ועל הפתיחות שקיימת בה... ואיך זה שהומואים זה סטייה בדיוק כמו שפדופליה ולשכב עם חיות זה סטייה, ושכמו שמראים הומואים בטלוויזיה אז למה שלא יראו אנשים שוכבים עם בהמות/חיות כגון כלב, הרי זו גם סטייה ואם אנשים יכולים להתגבר עליה ככה גם על הסטייה של הומואים אפשר להתגבר! עכשיו, אף אחד לא יודע שאני הומו, עד כדי כך שעדיין מנסים לשדך לי כל מיני בחורות ושעדיין שואלים אותי מתי אני מתחתן! אני מרגיש שאני עומד על שפת תהום, אני מביט לאחור ורואה את המשפחה והחברים שלי אני מביט קדימה ובא לי לקפוץ! למות! העיקר לא להביט לאחור! איך אני אמור להתמודד עם זה???? הרי החברים שלי לא מקבלים הומואים! ההורים שלי לא מקבלים (אבא שלי אומר שמי שמשתמש בדאודורנט הוא הומו...)! אז מה לעזאזל אני אמור לעשות! היום יצאתי פעם ראשונה למקום של הומואים, ת'אמת חבל שהלכתי... הלכתי לבד וחזרתי לבד! כולם שם היו חבורות חבורות ורק אני עמדתי בצד כמו טמבל! מחכה! אלוהים יודע למה חכיתי!!! לא חיפשתי איזה סטוץ או משהו בסגנון, חיפשתי מישהו לדבר איתו, מישהו שאני אוכל להרגיש בטוח איתו... כנראה שזה הגורל שלי, להישאר לבד, בלי שום אהבה, בלי שום דבר משמעותי בחיים שלי! ככל שהזמן עובר אני חושב על המוות יותר ויותר! כמה זה יהיה נפלא שאני לא אצטרך לסבול עוד! לבכות עוד! כמה זה יהיה נפלא לא להרגיש כמו מסכן! כמו אפס! שבא לעולם בשביל לסבול ולבכות! אני יודע שהבכי לא עוזר לשום דבר! אבל מה כבר אני יכול לעשות??? אני מרגיש שאני נשרף מבפנים! אני מרגיש כמו מת מהלך שאין לו סיבה לחיות! שאין אף אחד שאוהב אותו! אני מיואש לגמרי!!! ת'אמת... אני ככה קרוב לעשות צעד שאין ממנו חזרה! נכון, אמנם שלושה אנשים יבכו למשך שנה או שנתיים אבל לי יהיה סוף סוף שקט! שקט מכל המחשבות, שקט מכל הרגשות! פשוט שקט! לילה טוב. שבוע טוב לכולם.
השבוע ישבנו כמה חברים (בנים ובנות) ואיכשהו השיחה הגיעה על המצב במדינה ועל הפתיחות שקיימת בה... ואיך זה שהומואים זה סטייה בדיוק כמו שפדופליה ולשכב עם חיות זה סטייה, ושכמו שמראים הומואים בטלוויזיה אז למה שלא יראו אנשים שוכבים עם בהמות/חיות כגון כלב, הרי זו גם סטייה ואם אנשים יכולים להתגבר עליה ככה גם על הסטייה של הומואים אפשר להתגבר! עכשיו, אף אחד לא יודע שאני הומו, עד כדי כך שעדיין מנסים לשדך לי כל מיני בחורות ושעדיין שואלים אותי מתי אני מתחתן! אני מרגיש שאני עומד על שפת תהום, אני מביט לאחור ורואה את המשפחה והחברים שלי אני מביט קדימה ובא לי לקפוץ! למות! העיקר לא להביט לאחור! איך אני אמור להתמודד עם זה???? הרי החברים שלי לא מקבלים הומואים! ההורים שלי לא מקבלים (אבא שלי אומר שמי שמשתמש בדאודורנט הוא הומו...)! אז מה לעזאזל אני אמור לעשות! היום יצאתי פעם ראשונה למקום של הומואים, ת'אמת חבל שהלכתי... הלכתי לבד וחזרתי לבד! כולם שם היו חבורות חבורות ורק אני עמדתי בצד כמו טמבל! מחכה! אלוהים יודע למה חכיתי!!! לא חיפשתי איזה סטוץ או משהו בסגנון, חיפשתי מישהו לדבר איתו, מישהו שאני אוכל להרגיש בטוח איתו... כנראה שזה הגורל שלי, להישאר לבד, בלי שום אהבה, בלי שום דבר משמעותי בחיים שלי! ככל שהזמן עובר אני חושב על המוות יותר ויותר! כמה זה יהיה נפלא שאני לא אצטרך לסבול עוד! לבכות עוד! כמה זה יהיה נפלא לא להרגיש כמו מסכן! כמו אפס! שבא לעולם בשביל לסבול ולבכות! אני יודע שהבכי לא עוזר לשום דבר! אבל מה כבר אני יכול לעשות??? אני מרגיש שאני נשרף מבפנים! אני מרגיש כמו מת מהלך שאין לו סיבה לחיות! שאין אף אחד שאוהב אותו! אני מיואש לגמרי!!! ת'אמת... אני ככה קרוב לעשות צעד שאין ממנו חזרה! נכון, אמנם שלושה אנשים יבכו למשך שנה או שנתיים אבל לי יהיה סוף סוף שקט! שקט מכל המחשבות, שקט מכל הרגשות! פשוט שקט! לילה טוב. שבוע טוב לכולם.