ורד של אהבה
New member
אוף!!!!! זהירות ארוך
בא לי לצעוק ולקלל ולשבור משהו, כמובן שאני לא אעשה את זה... ולמה כל זה? כי היה לי את שבוע מעפן אתמול היה לי יומולדת (תאריך עברי) ולא היה כלווווום!!!!! בדרך כלל המשפחה שלי שהיא דתיה חוגגת לי בעברי והשנה בקושי אמרו לי מזל"ט, גם ככה קשה לי להגיע לעוד יומולדת בלי הריון ואיך המשפחה שלי מעודדת אותי? או יופי שאתם שואלים, אמא שלי שלחה לי סמס סתמי בסגנון "יומולדת שמח" בלי אפילו אוהבת או נשיקות או משהו. אבא שלי והאחים קצת פיצו בטלפונים יותר נחמדים, אבל זהו, לא הסתדר לאבא שלי להגיע אתמול לת"א, אז פשוט לא עשו לי כלום! ורק כדי לנעוץ לי את הסכין עוד קצת, המשך היום שלי הלך ככה: בוקר, טלפון: שלום מדברת X מהשכר (בעבודה הקודמת), בגלל שמגיע לך עוד כסף (על חודשים נוב-דצמ, כן?) את צריכה למלא טופס 101, כאילו עבדת אצלנו גם בינואר, ובגלל שאת עכשיו עובדת, את צריכה ללכת לעשות תיאום מס. כן, שמעתם נכון, הם חייבים לי כסף (כמה מאות שקלים שהם השמיטו לי מהמשכורות, כלומר מדובר בהלנת שכר) ואני צריכה להצהיר במס הכנסה שזה כסף שעבדתי עבורו ב- 2009!!! ולהטרטר לעשות תיאום מס בשביל כמה מאות שקלים, שח-י-י-ב-י-ם לי! התקשרתי לאבא שקצת מבין, טען שאין מה לעשות. לרואת חשבון בעבודה הנוכחית שטענה שזאת חוצפה ושזה גם לא נכון ולא לעשות את זה. התקשרתי למנהלת חשבונות שעבדתי מולה כשעבדתי שם, השארתי הודעה וקיוויתי לטוב. צהריים, שיחה עם הבוסית הנוכחית: תשמעי, מאוד כיף לי שאת כאן, חשוב לי שמי שעובדת איתי תזרום איתי ויהיה נעים, א-ב-ל, חסר לך המון זמן שולחן, ואין לי כ"כ זמן להסביר לך. אני צריכה מישהו שישחרר אותי לעשות דברים אחרים ואממממ, זה בעיה. יש לך ידיים טובות וכשרון, אבל... הצעתי לה לבוא להתאמן על חשבוני הפרטי. התגובה: אני לא יודעת, נראה לי שזה יפריע לי. בקיצור, היא תחשוב על זה בסופ"ש ותודיע לי, אבל מאחר ואתמול היא כבר שילמה לי על החודש, יש לי הרגשה שזהו. עוד עבודה אבודה והפעם זה ממש כואב. זאת עבודה שכ"כ רציתי מלא זמן, ולמעשה היא אמרה לי שאני לא מספיק טובה. זה עוד לא קרה לי בחיים. אני לא טובה במה שאני חושבת לעשות עם חיי לפחות לתקופה הקרובה. איזה כיף לי. ערב, שיחה עם הבן זוג: למה אתה מדוכא? לא טוב לי, אין לי פואנטה בחיים. למה אתה מרגיש ככה? (ועוד קצת חפירות). בקיצור, מסתבר שהוא מרגיש שהמימד הרוחני, חסר לו. כלומר, הוא לא מקיים מספיק מצוות, ולא מרגיש מספיק קרוב רוחנית לאיך שהוא באמת צריך לחיות. אז שמתי את עצמי ואת הדכאון שלי בצד, ואני, חילונית הבית, מצאתי את עצמי שוב (קרה כבר לפני איזה שנתיים ומאז הוא שומר שבת וכשרות), מעודדת אותו ומשכנעת אותו שהוא צריך למצוא עוד מצווה לקיים, כזאת שתתן לו גם סיפוק, ואחרי אימוץ מוח רציני גם מצאתי לו מה כדאי לו לעשות. ועודדתי אותו לעשות את זה. אני, שכל סממן דתי שהוא מוסיף, רק מוסיף לי לעצב ולתסכול. מה לא עושים בשביל הבן זוג... היום, בוקריים, שיחה עם מקום העבודה הקודם: סיפרתי להם מה ביקשו ממני במח' שכר. הם אמרו שהם יטפלו בזה. השעה 16:40, הייתי אמורה לתת להם את כל הטפסים עד 15 כדי לקבל את הכסף עוד החודש. לא יקרה. אחה"צ, בכספומט, לקראת קניות לסופ"ש: יתרתך למשיכה X (מאוד נמוך). עכשיו אני חייבת כסף לירקן! רק בגלל שהבן שלו היה שם ולא האבא. האבא לא היה מסכים בחיים. ולסיכום מה עשיתי היום: 3 נגלות של כלים (היו אורחים בתחילת השבוע ועד היום לא עשינו את זה), 2 סבבים של קניות לסופ"ש, 1 כביסה, 1 סרט מדכא. יששש איזה כיף להיות אני. אני בדרך למסקנה שלוזרים היינו ולוזרים לעולם נהיה.
בא לי לצעוק ולקלל ולשבור משהו, כמובן שאני לא אעשה את זה... ולמה כל זה? כי היה לי את שבוע מעפן אתמול היה לי יומולדת (תאריך עברי) ולא היה כלווווום!!!!! בדרך כלל המשפחה שלי שהיא דתיה חוגגת לי בעברי והשנה בקושי אמרו לי מזל"ט, גם ככה קשה לי להגיע לעוד יומולדת בלי הריון ואיך המשפחה שלי מעודדת אותי? או יופי שאתם שואלים, אמא שלי שלחה לי סמס סתמי בסגנון "יומולדת שמח" בלי אפילו אוהבת או נשיקות או משהו. אבא שלי והאחים קצת פיצו בטלפונים יותר נחמדים, אבל זהו, לא הסתדר לאבא שלי להגיע אתמול לת"א, אז פשוט לא עשו לי כלום! ורק כדי לנעוץ לי את הסכין עוד קצת, המשך היום שלי הלך ככה: בוקר, טלפון: שלום מדברת X מהשכר (בעבודה הקודמת), בגלל שמגיע לך עוד כסף (על חודשים נוב-דצמ, כן?) את צריכה למלא טופס 101, כאילו עבדת אצלנו גם בינואר, ובגלל שאת עכשיו עובדת, את צריכה ללכת לעשות תיאום מס. כן, שמעתם נכון, הם חייבים לי כסף (כמה מאות שקלים שהם השמיטו לי מהמשכורות, כלומר מדובר בהלנת שכר) ואני צריכה להצהיר במס הכנסה שזה כסף שעבדתי עבורו ב- 2009!!! ולהטרטר לעשות תיאום מס בשביל כמה מאות שקלים, שח-י-י-ב-י-ם לי! התקשרתי לאבא שקצת מבין, טען שאין מה לעשות. לרואת חשבון בעבודה הנוכחית שטענה שזאת חוצפה ושזה גם לא נכון ולא לעשות את זה. התקשרתי למנהלת חשבונות שעבדתי מולה כשעבדתי שם, השארתי הודעה וקיוויתי לטוב. צהריים, שיחה עם הבוסית הנוכחית: תשמעי, מאוד כיף לי שאת כאן, חשוב לי שמי שעובדת איתי תזרום איתי ויהיה נעים, א-ב-ל, חסר לך המון זמן שולחן, ואין לי כ"כ זמן להסביר לך. אני צריכה מישהו שישחרר אותי לעשות דברים אחרים ואממממ, זה בעיה. יש לך ידיים טובות וכשרון, אבל... הצעתי לה לבוא להתאמן על חשבוני הפרטי. התגובה: אני לא יודעת, נראה לי שזה יפריע לי. בקיצור, היא תחשוב על זה בסופ"ש ותודיע לי, אבל מאחר ואתמול היא כבר שילמה לי על החודש, יש לי הרגשה שזהו. עוד עבודה אבודה והפעם זה ממש כואב. זאת עבודה שכ"כ רציתי מלא זמן, ולמעשה היא אמרה לי שאני לא מספיק טובה. זה עוד לא קרה לי בחיים. אני לא טובה במה שאני חושבת לעשות עם חיי לפחות לתקופה הקרובה. איזה כיף לי. ערב, שיחה עם הבן זוג: למה אתה מדוכא? לא טוב לי, אין לי פואנטה בחיים. למה אתה מרגיש ככה? (ועוד קצת חפירות). בקיצור, מסתבר שהוא מרגיש שהמימד הרוחני, חסר לו. כלומר, הוא לא מקיים מספיק מצוות, ולא מרגיש מספיק קרוב רוחנית לאיך שהוא באמת צריך לחיות. אז שמתי את עצמי ואת הדכאון שלי בצד, ואני, חילונית הבית, מצאתי את עצמי שוב (קרה כבר לפני איזה שנתיים ומאז הוא שומר שבת וכשרות), מעודדת אותו ומשכנעת אותו שהוא צריך למצוא עוד מצווה לקיים, כזאת שתתן לו גם סיפוק, ואחרי אימוץ מוח רציני גם מצאתי לו מה כדאי לו לעשות. ועודדתי אותו לעשות את זה. אני, שכל סממן דתי שהוא מוסיף, רק מוסיף לי לעצב ולתסכול. מה לא עושים בשביל הבן זוג... היום, בוקריים, שיחה עם מקום העבודה הקודם: סיפרתי להם מה ביקשו ממני במח' שכר. הם אמרו שהם יטפלו בזה. השעה 16:40, הייתי אמורה לתת להם את כל הטפסים עד 15 כדי לקבל את הכסף עוד החודש. לא יקרה. אחה"צ, בכספומט, לקראת קניות לסופ"ש: יתרתך למשיכה X (מאוד נמוך). עכשיו אני חייבת כסף לירקן! רק בגלל שהבן שלו היה שם ולא האבא. האבא לא היה מסכים בחיים. ולסיכום מה עשיתי היום: 3 נגלות של כלים (היו אורחים בתחילת השבוע ועד היום לא עשינו את זה), 2 סבבים של קניות לסופ"ש, 1 כביסה, 1 סרט מדכא. יששש איזה כיף להיות אני. אני בדרך למסקנה שלוזרים היינו ולוזרים לעולם נהיה.