אוף דיכאון.......

[ירגזי כחול]

אוף דיכאון.......

אני יודעת שאני לא ממש מכירה את כולכם הכי מדהים בעולם... אבל אני חייבת לכתוב את זה איפשהו או שאני אשתגע.... אוף רבק כבר נמאס לי...... המחנה שלי בארץ, שאני הבאתי בו את כולם ביחד, הם כל כך לא מרגישים בחסרוני... כל כך לא מזיז להם שאני לא נמצאת.... בעצם כן מזיז אבל לא כמו שהיה פעם.... ברור שזה ככה כי הם צריכים להמשיך בחיים כשאני לא נמצאת אני מבינה אבל זה כל כך מתסכל אותי איך הם נהנים כל כך בלעדיי אני פשוט שונאת את זה.... איזה קנאית מרשעת אני. בע. אבל זה כל כך מדכא אני מרגישה שאני מאבדת את המעמד החברתי שבניתי במשך כל כך הרבה זמן שם... וכוס אמוק כשאני אחזור אני אצטרך לבנות הכל מחדש ולמי יש כח???? אוף זה כאילו אני כבר לא שייכת לשום מקום... לא לפה ולא לשם ולשניהם אני כן קצת שייכת אבל גם קצת לא וזה הכי מדכא בעולם.... אני כלום לא מספיק ישראלית ולא מספיק אמריקקית. אוף.

 

[אסף 8]

אל תדאגי זה בסדר...

היה לי חבר פעם שנסע לשנתיים לארה"ב, כשהוא חזר כולם ניסו להיות חברים שלו כי הוא היה שם והוא אחרי זה חבר של כולם... בסופו של דבר כשתחזרי אז כולם יתנפלו גם עלייך, פשוט אנשים אוהבים להתנפל על כאלה שחוזרים ממקומות אחרים, בעע...

 

[ירגזי כחול]

תודה על העידוד.... ../images/Emo13.gif

צודק...

 

[אסף 8]

בקשה ../images/Emo8.gif

בעעע... עכשיו שהסתכלתי על ההודעה הקודמת שכתבתי היא נראית ממש מבולגנת...

 

[ירגזי כחול]

חחח חפיף ))

 

[maya14]

אממ..

אם אני אגיד לך שזה מה שאני מרגישה כבר שנה זה יעזור? אתמול החברה הכי טובה שלי באה לי עם יציאה בטלפון כשאמרתי לה שאני מרגישה שהחברות בנינו קצת מתפרקת ושאני לא רוצה שזה יקרה אז היא אמרה "מה לעשות,אנחנו לא יכולות להמשיך להיות חברות כ"כ טובות כמו שהיינו פעם כשאני רואה אותך רק פעמיים בשנה" מה אפשר לעשות זאת אולי דרכו של עולם הרי אחרי הכל תסתכלי על ההורים שלך למשל הם עדיין מסתובבים עם אלו שהיו החברים הכי טובים שלהם בצבא או בתיכון או באוניברסיטה או בסודי? אנשים משתנים, אנשים מוצאים חברים אחרים ככה זה זה כמו שאחותי עכשיו שהיא בצבא למרות שהיו לה חברות טובות שהם היו חבורה כזאת של חברות ממש טובות במשך 10 שנים!!!!!! עכשיו כל החבורה התפרקה, כל אחת בצבא הכירה חברים חדשים ומה לעשות דברים משתנים ומי שחושב שאם הוא עזב את הארץ ויחזור עוד חמש שנים ימצא את כל החברים שלו אותו דבר, טועה, הוא כן ירגיש מחוץ לתמונה וכן אולי יתחבר לחבורה אחרת פתאום או פתאום ירגי שהחברים שלו כבר לא חברים טובים כמו פעם, דברים משתנים. אבל זה לטוב ולרע, כשתחזרי שוב לארץ גם אם החברים הקודמים שלך כבר לא יתאימו למה שהשתנה בך ובם בחו"ל אני בטוחה שתמצאי חברים אחרים וחדשים, זו דרכו של עולם אנשים עושים חברים חדשים במקומות שונים ובגילאים שונים, אנחנו משתנים כל הזמן, אל תדאגי יהיה טוב. לכן רציתי לחזור כמה שיותר מהר לישראל ולא להשאר פה אבל כשאני מבינה שזה לא אפשרי, אני מנסה להאחז באוסטרליה ולנסות להתחבר פה עם אנשים ולחזק איתם קשרים כדי שיום אחד בתקווה, אני ארגיש אולי אפילו זה יקרה רק עוד שנה שנתיים, שיש לי חברים טובים פה בערך כמו בישראל.ואת יודעת מה אני לא בונה על זה שאם אני אחזור לארץ עוד שלוש שנים כמתוכנן אני אוכל לחזור ולהשתלב עם החברות הישנות שלי למרות שאולי כן אבל אחרי שכולנו במשך 4 שנים עברנו דברים שונים,אני יודעת שאני כבר השתנתי ואם אשאר פה עוד שלוש שנים בוודאי שאשתנה בדרך שונה מהן, אני לא חושבת שחברים הם חברים לתמיד אין כזה דבר, וזה הוכיח את עצמו.אבל תמיד,עושים חברים חדשים ככה זה. כרגע זה מבאס כי את נאחזת בהן כי לא מספיק טוב לך באמריקה כמו שלי לא טוב באוסטרליה אבל אם וכשיהיה לך יותר טוב באמריקה זה כבר לא יטריד אותך כמו פעם.

 

[A n g e l D u s t]

אמרתי כבר פעם ליונתן

שאם יש דבר אחד שאני שמחה בו זה שעזבתי את הארץ בגיל 16 ולא בגיל 14 כי ככה הקשר ביני לבין החברים הטובים שלי נשאר בדיוק אותו דבר (מה שלא היה קורה אם הייתי עוזבת יותר מוקדם). וחוצמזה, אם כבר הזכרת את זה. חברויות כן נשארות. כל החברות שלי בצבא עדיין מסתובבות עם החברות הטובות מהתיכון. זה שמכירים אנשים לא אומר שמאבדים קשר עם חברים טובים. עובדה שאמא שלי עדיין בקשר טוב עם החברות הכי טובות של מהאוני', למרות שהיא לא גרה איתן 20 שנה. חברויות אמיתיות נשארות.

 

[maya14]

אוניברסיטה..

זה בערך במסלול האחרון אז משם להרבה יש עוד חברים. יכול להיות שהחברות שלך כרגע בקשר, לא משנה שהן רק חצי שנה בצבא, אבל הן מחזקות קשר יותר טוב עם אנשים שהן רואות יותר ביומיום, גם אחותי עוד קצת בקשר עם החברות הטובות שלה מהיסודי שהיו גם החברות הטובות שלה בתיכון אבל מעט מעט מאוד. ותראי שככל שהן יהיו יותר זמן בצבא ובכלל עזבי צבא, אוניברסיטה תראי איך דברים משתנים. אני מבטיחה לך שיום אחד תראי שהחברויות של התיכון לא נשארו, גם אם זה יקרה שכולן יהיו באוניברסיטה. תזכרי שאמרתי לך את זה כי יום אחד תראי שזה נכון.

 

[A n g e l D u s t]

אממ לא

חברות שלי כבר שנה וחצי בצבא והן עדיין בקשר. אני מכירה אנשי םבאוניברסיטה שעדיין בקשר עם החברים הטובים שלהם מהיסודי. אני חושבת גם שהעובדה שאני לא גרה בארץ דווקא טובה מהבחינה הזאת כי זה נכון שצבא הורס חברויות אבל אני לא בצבא וכשאני חוזרת לארץ אני מוצאת את כל החברים הטובים שלי אפילו שכל אחד משרת במקום אחר. חבל שאת לא מאמינה בחברויות.

 

[maya14]

אני

פשוט מציאותית הרבה פעמים חברויות לא מחזיקות מעמד ודברים משתנים במיוחד בגיל שאני נמצאת בו. בלי שום קשר, אם מישהו נשאר בחברה תקועה ולא זז ממנה מהיסודי זה גם אומר משהו על הבנאדם עצמו.חברויות מגיל צעיר בד"כ לא ילוו אותך עד לתקופת הנישואים שלך או רוב החיים שלך.

 

[KinKin]

maya14

קראתי את כל מה שכתבתי ואני ממש לא מסכימה איתך. אפשר לשאול כמה זמן את באוסטרליה?? אני פה כבר 4 חודשים, ואין יום שאני לא מקבלת הודעה מהחברים שלי כמה הם מתגעגעים, כמה הם רוצים שאני אחזור, וכמה אני חייבת חייבת לבוא לביקר (וכל פעם מחדש אני אומרת שישראל אצלי לא ברשימת הביקורים... בנתיים). יש לנו צ'אטים יומיים (לפחות יש לי אותם לאחר הצהריים) ומיילים. החברות הכי טובות שלי יצאו השבוע לטיול שנתי אם מלא חברה שלי מהיסודי והחטיבה (!) והתכתבנו דרך SMS... וכל כך רציתי להיות שם רק לטיול ולחזור לפה. הרמתי להם טלפון ואין לך מושג איך כל האוטובוס סתם את הפה וכולם התרגשו וצרחו לי כמה הם אוהבים/מתגעגעים וכו'. חברה הכי טובה שלי התגייסה ביום חמישי לצבא, את חושבת שהחברות שלנו תישחק??את חושבת שהעובדה שאולי נדבר פעם בחודש תפגע?? אז אני חושבת שיש לך טעות, חברויות אמיתיות נשמרות אם הם אמיתיות. חבל שככה החברה שלך אמרה לך וחבל שככה את חושבת

 

[שירנושקה]

יופי שאת לא מסכימה...

אבל זה מה שהיא חושבת ומרגישה והיא מציאותית לגמרי. זה בדיוק מה שקרה לי כשחברה הכי טובה שלי החליטה שטוב לה בלעדיי (לדברי הידיד הכי טוב שלי בזכותי היא נעשתה "פופולרית" כי בלעדיי לא היו מתייחסים אליה כי היא מטומטמת אבל אני לא מאמינה ב"פופולריות") כי כשאני לא שם היא יכולה להתמזמז עם מישהו מסוים חופשי... אבל עכשיו, כשפתאום היא מעורערת חברתית (נגיד...) היא יכולה יפה מאוד לשלוח לי הודעות של "אני מתגעגעת מאוד, מתי את חוזרת?" בלה בלה בלה... בל נשכח את העובדה ששנתיים אני פה ואין יותר משני מכתבים ושיחת טלפון ממנה... בקיצור, תלוי מי החברים שלך וכמה את חשובה להם (או לאינטרסים שלהם)...

 

[J0nathan17]

את נשמעת כאילו את עוד תקועה ביסודי

ולא החברויות שלך

 

[שירנושקה]

say what?

 

[J0nathan17]

so childish

"she was only popular because of me" "now when she's not popular she wants me again" grow up​

 

[שירנושקה]

את כסיל או שאתה מעמיד פנים?

אמרתי שזה מה שידיד שלי אמר! ואני בכלל לא מאמינה בפופולריות! אני חושבת שזה דבר שולי שטחי ומפגר! וגם בפסקה השניה... על היותה מעורערת חברתית כתבתי נגיד בסוגריים כי אני לא יודעת מה הולך שם... אבל ברור שלא טוב לא. תתבגר אתה. דביל.

 

[שירנושקה]

WTF? את= אתה, לא= לה

 

[J0nathan17]

אם את כל כך "לא מאמינה" בזה

אז למה כתבת את זה? נורא נחמד לך שנדע פה כולם שמישהו אמר, ולא את, את לא מחמיאה לעצמך, זה מישהו אחר שאמר - אמר שבזכותך היא היתה פופולרית.

 

[שירנושקה]

נכון כדי להסביר לכם למה פתאום נאה

לה לכתוב לי שהיא מתגעגעת... כי לא טוב לה כמו שהיה לה בתקופה שהייתי שם... מה לא מובן? ג'יזס... וחשבתי שהיא טיפשה...

 

[J0nathan17]

אז בעצם את כן מאמינה בפופולריות...

יו, מה קקרה לימים שהיתי אומר מה שבא לי ואתם הייתם כועסים על קאט? חבל לי על "חברה" שלך אבל גם עלייך שחשוב לך להיות "מקובלת". !GOD, this virtual keyboard will be the end of me