אוףף אחותי הזאת....

[Acoustic 3]

כמובן שהתכוונתי לאמפתיה

 

[Acoustic 3]

אני שמח שהבהרנו את זה.

 

[Mr Fahrenheit]

זה חד פעמי, אל תתרגל

 

[Acoustic 3]

חבל, זה ממכר.

 

[לחייך תמיד]

אתה צודק שאסור לבייש אותה בפני

העולם, אבל למה אסור לו להתערב?
מה, רק דברים טובים צריך להשמיע?
לפעמים צריך להעביר ביקורת, וצריך לדעת לקבל אותה.

תדע לך, שבניגוד לגישה הרווחת, דווקא מי שאוהב אותך,
יגיד לך גם דברים שאתה לא תאהב לשמוע..

 

[לחייך תמיד]

ואני לא מדבר על פניה לאבא, אלא לדבר איתה

ישירות

 

[Acoustic 3]

הבטחתי לעצמי שלא אגיב על ההודעה הזאת

כי הדברים שאני אגיד בטח יפגעו בבחור פגיע כמוך.
אבל אני די מופתע שאפילו חבר פורום אחד פה כתב שאתה כן צריך להתערב. אז הנה דעתי:

תתעסק בעניינים שלך. פשוט כך.
בין אם היא בוגדת ובין אם היא לא - זה פאקינג העניין שלך אז אין לך שום זכות לדחוף את האף ועוד להתלונן על כך לאבא שלך.
ובכלל, תסדיר עם עצמך את ההתאהבות הזאת שלך בחבר שלה.
ייטב ככה לשניכם.

 

[Acoustic 3]

יו אני קורא את מה שכתבתי

וגם פה הגבתי ממש בכעס.

התנצלות אם נפגעת.
אולי הייתי צריך לכתוב את זה אחרת, אבל אני עדיין חושב שאתה צריך להתעסק בעניינים שלך..

 

[ליאור ליאור14]

לא נפגעתי

ואני לא כזה פגיע

יש הבדל בין ביקורת ללמד מביקורת של טרול שמנסה לפגוע בכוונה ההבדל הוא ענק. וזה ההבדל בינך לבין כל מיני אורחים הזויים לכן אל תחששו להביע את דעתכם.

לעצם העניין מאוד חשוב לי החבר שלה הוא גבר רגיש וטוב שמגיע לו רק טוב ושאני רואה את הזלזול שלה בו זה חורה לי. אני כן מרגיש צורך להגיד לאבא שלי מה שהיא עושה כדי שהוא יפסיק את התעללותה בו. אתם לא מכירים את החבר שלה אם הייתם מכירים אותו הייתם מבינים על מה אני מדבר. הוא פשוט גבר מדהים שאני מאוד אוהב.

 

[white star]

אוהב או מאוהב?

כמו שאמרו לפניי, ראה שיש רגש אליו ולכן אתה רואה דברים שאולי קיימים ואולי לא.
בכל מקרה זה משהו בינך לבינה.
חוצמזה, יכול להיות שאתה כועס על עצמך שהתאהבת בחבר של אחותך ואתה משליך את זה עליה?

 

[ליאור ליאור14]

תראה אני

באמת מרגיש אליו דברים מאוד מיוחדים. יש לי כבר חבר אבל אם אני רואה שאחותי בגדה בו לדעתי היא עברה את כל הגבולות. גם אבא שלי צעק עליי בגלל שרמזתי רמיזות עליה. אני לא יכול שלא להתערב שהיא מתעללת בבנאדם כל כך מדהים. אם אני נמשך אליו אני רוצה להגיד שלא אבל הוא כל כך טוב. לדעתי היא צריכה להקדיש לגבר שלה את כל כולה ולא להסתגר עם כל מיני ידידים שאני בטוח שהיא שכבה עם אותו ידיד. יש לה את כל הדברים שכל אדם היה מאחל לעצמו והיא יורקת על הכל במקום להעריך את מה שיש לה ויש לה המון יופי והיא מנצלת אותו לרעה. יופי זה הדבר היחיד שמעסיק אותה ולא שום דבר אחר בעיקר עסוקה בתדמית שהיא יצרה לעצמה ואילו אני תמיד צריך להוכיח את עצמי יותר ממנה לא שאני מכוער לא חסר לי יופי בכלל.. אבל זה המצב אני יותר טוב ממנה גם מצפונית, אני נאמן לגבר שלי, אני אפילו מעוניין לבשל לו, מה שהיא לעולם לא עשתה ולמה לה שיש לה חיוך כ"כ יפה. בקיצור אני לדעתי אדם יותר נפלא ממנה בכלל מאוד חשוב לי להיות אדם טוב.

 

[Acoustic 3]

בתור מישהו שבגדו בו

אני יכול להגיד:
מי ש"מתעללים בו" - הוא האשם.
מי שנותן לצד השני בזוגיות את האפשרות להתעלל בו, שלא יצפה לשומדבר טוב.
החבר של אחותך אולי אדם טוב ומקסים. לפי מה שאתה אומר, באמת כואב הלב לשמוע שהוא סובל.
אבל זו הזוגיות הזאת היא שלו. אולי מתישהו הוא יקבל שכל וילך משם - אבל אולי הוא יעדיף להשאר כי ככה טוב לו. לא אתה צריך להכתיב מה טוב ומה לא טוב.

החבר שלי בגד בי. לא לפני שהוא היה מוסיף חתיכים לפייסבוק, ניסה לקבוע אורגיות בזמן שאני הייתי במילואים של חודש (!!!), היה מפלרטט ונכנס לצ'טים באינטרנט. בסוף הוא גם בגד.
אני - הייתי חכם. ידעתי תמיד כשהוא עשה משהו לא בסדר.
אבל גם הייתי טיפש. כל פעם כשגיליתי, החלטתי להשאר כדי לתת לו הזדמנות לתקן. אהבתי אותו מאוד. אני האשם העיקרתי בכל מה שהתרחש בינינו. הייתי צריך להבין אחרי הפעם הראשונה שכנראה הוא בחור לא אמין (ובטח גם אם הוא בגד באקס שלו - פעמיים).

אז אני יודע מה זה אומר שמתייחסים אליך לא בסדר.
ועדיין אני אומר - תניח להם ותתעסק בעניינים שלך.
לא מתאים בכלל להתערב בין בני זוג בעניינים האלה. בכלל לא מתאים. בטח לא כשמדובר באחותך ובחבר שלה.
אם היית מגלה שבוגדים באחותך, ניחא. אתה צודק המצב לא נעים ומשהו צריך להעשות לטובת אחותך. המחוייבות שלך כלפיה היא גדולה מהכל.
אבל כרגע אתה מאשים את אחותך במשהו שגם אם היא באמת עושה אותו - היא אחותך. רד ממנה ותן לה לחיות - גם אם זה אומר שהיא עושה משהו לא בסדר.
קח את זה לתשומת ליבך ותדע אתה מה לא לעשות בזוגיות. אבל אל תכתיב לאחרים מה לעשות. זה לא המקום שלך.

ובאשר לחבר שלה - אתה מאוהב בו מאוד ואם לא מאוהב אז דלוק מאוד חזק.. ראיתי את זה כבר מההודעה הראשונה שלך.
תנסה להתרחק ולא להתחכך יותר מידי. ככה תמזער נזקים.
הוא החבר של אחותך ולא שלך (והוא גם סטרייט!) - אז תכבד אותה מעל הכל, גם אם היא נוהגת בו הפוך מאיך שאתה היית נוהג איתו.
אין מה לעשות. המצב לא אידיאלי, אבל החיים בזבל, אין מה לעשות.

 

[לחייך תמיד]

מי שמתעללים בו אשם בזה?

לא מספיק מתעללים בו אתה גם מאשים אותי בזה?
שטויות.... ממש אבל.
נכון שיש אנשים ש״מזמינים״ את זה על עצמם, אבל זה בחוסר מודעות לכך, רק אחרי שיוצאים מזה פוקחים את העיניים ורואים, ולא מבינים, איך נשארים במקום שכל כך רע לנו בו במשך תקופה ארוכה.

ככה זה גם באהבה, אתה נשאר כי אתה אוהב, אין בזה הגיון וזה גם רע,
אבל זה מובן, כי הרגש הזה יכול לגרום לאדם להרוג ולהתאבד ועוד מלא דברים..

בקיצור, לדעתי, החבר של אלותו לא אשם במה שהוא עובר, הוא מאוהב... האהבה נועלת את דלתות ההגיון

 

[לחייך תמיד]

לא מספיק וכו שמתעללים *בו* חחח

 

[לחייך תמיד]

*מאשים אותו*

 

[Acoustic 3]

כן.

זה בדיוק מה שאני אומר.
בכל מקרה שכתבת כעת אתה עונה בעצם לשאלה "מדוע המצב הזה נוצר?"
סבבה, הכל ברור.. האהבה נועלת את דלתות ההיגיון (כאמור, הייתי שם) - מצד שני, אם אתה לא מסתכל על הסיבות אלא על האחריות למצב ולאשמים בו - אז מי האשם? רוח הקודש?

אדם נמצא במצב בו מישהו "מתעלל בו" באופן מסויים והוא עדיין נשאר שם, מרצונו!
לא מדובר על אישה שמתעללים בה פיזית או נפשית והיא נשארת כי אין לה לאן ללכת (או בגלל הילדים או לא יודע).
גם לא מדובר בגבר שאישתו ממררת את חייו ואם הוא ילך הוא לעולם לא יראה את ילדיו.
לא מדובר בשום מצב קיצוני.
מדובר בזוג צעיר שחוץ מאהבה, אין שום מחוייבות לגאלית או מוסרית.
במצב הזה, אם בחרת להשאר - לא משנה מאיזו סיבה - אז תשאר ותאכל את החרא שאתה כ"כ נהנה לאכול.
וכאמור, אני אכלתי את החרא הזה מרצוני החופשי, וברגע שהחלטתי שלא מגיע לי יותר, אז קמתי והלכתי.
ואיזה פלא, הפגיעות החוזרות פסקו.
אז תענה לי, רן, אם ביכולתי להפסיק את זה ואני בוחר שלא, מי האשם?

 

[לחייך תמיד]

אני מסכים ולא מסכים,

יש אשמה ויש גורם.
אשמה זו מילה שלא מתאימה לסיטואציה כזו לגעתי.
גורם, סיבה, יכול עוד לשמוע, אבל אשם? כבד עלי
לשמוע את זה.

יש אנשים שנולדו וגדלו להיות טיפוסים שבריריים,
ואתה ח.י.י.ב להבין, שבהרבה מקרים כאלה, גם
כשהבן אדם מבין שרע לו, אין לו את האומץ לקום וללכת..
מסכן.. מה יעשה? מת מפחד..

אז להגיד שהוא אשם? לא מקבל..
להגיד שבתכלס, הוא הגורם, על פני השטח
תיאורטית, זה קורה כתוצאה ממשהו שבא מהכיוון
שלו, סבבה, מקבל לגמרי

 

[Acoustic 3]

שוב, לא דברתי על מצבים קיצוניים..

מדובר במצב נקי מאוד, ללא שום גורם של פחד או חוקי או מוסרי או כל מה שעלול להכביד על האפשרות של אותו אדם לקום וללכת..

אני מבין את מה שאתה אומר - ואתה מבין את דבריי.
אבל המילה "אשמה" כבדה עליך ומעלה לך קונוטציות שליליות - לכן אתה מתנגד להכיר בזה.
אין לי בעיה שתקרא לזה אשמה, אחריות, גורם או לא יודע איזה עוד שם אחר.
אבל כל עוד יש באפשרות אותו בחור להשפיע על גורלו והוא בוחר להשאר - הוא האשם, האחראי, או הגורם לכך שהוא עובר אירועים לא נעימים בתוך הזוגיות שלו.

 

[ItsikH]

חשוב להבדיל בין אשמה לאחריות אתה לא אשם בעוול שנעשה לך, זה לא מתקבל על הדעת. אתה אחראי לגורלך, ולו במובן הטריוויאלי שאתה חי את הגורל הזה, אבל לא רק - ועדיין אינך אחראי למעשיו של הזולת. בחירתך להשאר היא באחריותך, ורק היא.

 

[Acoustic 3]

ואם בחירתך להשאר היא באחריותך,

ממשיך להגרם לך עוול.
באשמת מי זה?


אתה נתפס פה למילים כמו "אשמה" או "אחריות" כששנינו מבינים למה כוונתי הייתה..
בכל מקרה, נראה כאילו אתה מסכים איתי, לא?