אוסף הנעליים שלי - Newkiticat

[newKiticat]

אוסף הנעליים שלי - Newkiticat

בוקר...

בשעה טובה ומוצלחת - הנני כאן!
להערכתי זה ייקח לי כשעה-שעתיים בהדרגה אז תהיו סבלניות איתי, כן?


אז למה אני אובססית לנעלים?
הסיבות לכך יכולות להיות מרובות אבל כנראה שבמקרה שלי מדובר בשני גורמים מרכזיים:
הראשון שהוא המרכזי ומשפיע על האובססיה שלי לאופנה באופן כללי הוא העובדה שכשגדלתי לא היה לאימא כסף לתת לנו לבגדים. וכשכן כבר התחיל להיות כסף, זה בטח לא היה בסדר העדיפות ואפילו אם היה – לאימא שלי לא היה מושג מה טרנדי. הזוג הראשון שאי פעם נרכש נרכש רק אחרי שאימא שלי ראתה אותו על בת הדודה שלי ודודה שלי המליצה עליו.
הסיבה השנייה היא המשקל הנכבד שלי. רוב חיי הייתי שמנה. דבה. ענקית. אבל גם פה, הייתי יו-יו. נעליים, לעומת בגדים לא מושפעות יותר מדי משינוי משקל, אבל הן גם לא יגרמו לך להרגיש שמנה. בחיים. (מקסימום נפוחה בקיץ, אבל אז זו פשוט נעל דפוקה ויש להיפטר ממנה במהירות).

 

[newKiticat]

איחסון

מספרית ואיחסון:
אין לי איחסון אחד ספציפי.
ניתן למצוא אותם בשתי ערימות גבוהות על שולחן העבודה שלי, מעל ארון הספרים שלי, מעל ארון התלייה שלי, מעל ארון הקיפול שלי וארון היצירה שלי, בתוך ארון היצירה שלי, בתחתית של ארון התלייה, בארגז המצעים של המיטה ועוד נגלה קטנה מעל הארון בחדר של האחות שכבר עזבה את הבית (וגבוה מדי בשביל שאימא תבין שהחבאתי שם נעליים)

 

[newKiticat]

הנעליים הראשונות

הנעליים הראשונות:
נעלי ספורט, נעלי ספורט, נעלי ספורט. מגלי בעיקר. ואז הנעל פלטפורמה, שתאמינו או לא, עדיין נמצאת ברשותי! פלטפורמה לבנה כשהסנדל עצמו שחור, של סקרצ'ס והן שוקלות טון וחצי!

הנעל האחרת היה מגף שחור וודג' נורא גבוה. זה היה הטרנד שכולן לבשו, וזה נקנה בעידוד של החברה הBFF, כרמית. קנינו אותם בקלאסיק בקניון חוצות באשקלון ואני חושבת שהן עלו 150 ₪. אם אני לא טועה. הייתי בתיכון עכשיו, וככל הנראה כבר בת 15. לבשתי אותן כל החורף ההוא, ואני חושבת שהפעם הראשונה שהן נלבשו היה כשעשינו סיור מזרקות ביום שישי בערב.

ולבסוף, נעל העקב הראשונה. עקב מרובע, גבוה, יחסית נורא פשוטות במראה, ואני זוכרת שהן היו סופר יקרות בשבילי. גם פה, אם אני לא טועה, המחיר היה אולי 320-420 ₪. כתוב עליהן איטליה והתלהבתי מהן בטירוף גם אם לא לבשתי אותן יותר מדי. הפגם שיש מאחורי אחת הנעליים נוצר כבר בנעילה הראשונה כשהשתפשתי עם הרצפה בזמן שחיכתי לאותה כרמית שהתלבשה.

 

[newKiticat]

הנוסטלגיות

הזוג הורוד הזה היה יקר מדי לטעמי (זכרו שהיה מדובר בתקופה טרום טו-גו. לא היה נעלים זולות חוץ מבשוק ואני לא הסתובבתי שם כל כך..

). והייתי חיילת. מתישהו המחיר ירד ל-50 ש"ח והחלטתי שאני קונה. הן יחסית בסדר מבחינת נוחות אבל אני חולה עליהן...

 

[newKiticat]

הנוסטלגיות 2

וואו. כמה שאני אוהבת אותן! והסיבה היחידה שלא ננעלות כיום זה כי הבד מאחורה זז ואין לי מושג איך לתקן את זה. אבל אין מצב לזרוק אותן! הן כל כך מגניבות! והעקב כזה יפה מאחור, חד אבל דמוי עץ.... ועדינות אפילו שהן ורודת...

 

[newKiticat]

שריד איום

לשמחתי הרבה, השרידים מאותה תקופה של התחנה המרכזית הושמדו ונזרקו אט-אט. אבל שרידים בודדים אכן נותרו. כמו אלה לדוג'..

(אגב, רק שתדעו, המידה של הסנדל השחור הראשון שלי, כמו גם אלה והרבה זוגות אחרים שזרקתי היה 40-41!)

 

[michali278]

החלום שלי

להפוך את החלק של התלייה בארון שהוא די מיותר לי לאכסון נעליים בקופסאות שקופות לכל הגובה כולל למעלה למעלה.

 

[@יעל@]

WOW

לא עדיף לך אולי לקנות מתקן איכסון שיהיה יותר קל לאכסן את הנעליים?

אני לא שומרת קופסאות נעליים. סתם תופס מקום.

 

[newKiticat]

אני אוהבת לשמור אותם בקופסאות

כאמור יש כמה שמאוחסנות כ-5-8 זוגות בתוך קופסא אחת. אבל אני לא אוהבת שיהיו רופפות. מילא, אם היה לי ארון ייעודי או משהו...
אולי בהמשך יהיה פתרון אחיד... הלוואי.

 

[newKiticat]

הרבה לפני עידן טוגו מצאתי נעליים במחירים זולים במיוחד בתחנה המרכזית בתל אביב. היו כמה זוגות מוצלחים, והיו הרבה זוגות שנחרשו. אבל היו הרבה זוגות בצבע מסטיק בזוקה וופוסקיה סופר וומנית. לשמחתי, השנה וחצי האחרונות הביאו לניקוי עליית הגג ולכן לא תוכלו לחזות במראות.
אני מאמינה שמספר הנעליים שלי כיום הוא כ-100 זוגות שננעלים באמת. בגלל המספר אני רוצה לפתח שיטה שתצלם את הנעליים ויהיה לי מעין ספרון דיגטלי כזה.
אני כן זורקת נעליים. אני קונה נעליים בטוגו לדוג' ואז כשאלו מתבלות אין לי שום רגשות חרטה כשהן נזרקות. אבל גם נעליים אחרות. לפעמים, יש נעל שפיתחה אצלי רגשות. ואז אני מפחיתה שימוש מנחרשת - לפעמים מיוחדות, כדי להאריך את חייה. הנעל הזו של רנואר היא כזו. היא נוחה בטירוף עם 8 ס"מ והצבע פשוט מגניב אותי, הולך עם הכל.

 

[@יעל@]

וואי איזה פרוייקט זה לצלם

 

[newKiticat]

עכשיו אנחנו מבינים

למה זה לקח כל כך הרבה זמן!

 

[newKiticat]

על שטוחות

על שטוחות:
לאחרונה התחלתי לאמץ את השטוחות. כנראה שאורחות החיים כמו גם הבעיות האחרונות, גרמו לי להבין שלא יזיקו כמה זוגות שטוחים. הראשונים היו דווקא סנדלים שקניתי, מאיביי, זהוב בהיר ועדין, לתחפושת של פורים שנה שעברה. אני חולה על הסנדל הזה! אותו סוג של מיני עקב נמוך מצאתי אחר בשני זוגות שקניתי בניין ווסט באתר במבצעים בקיץ הקודם ועל הניוד חרשתי המון.
החורף, סוף סוף נשברתי. קניתי נעלי בובה. אבל מה? חרשתי עליהן וקשה לי להיפרד מהן עד שימצא תחליף ראוי. תמיד הרגשתי שנעלי בובה גורמות לי להראות קצת כמו ברווז, אבל היה משהו באלו שלגמרי קנו אותי וגרפתי עליהן מחמאות ללא הרף.

 

[newKiticat]

החדשות ביותר

(ואני חושבת שיש לי עוד זוג ניוד בדרך. אבל לא בטוחה).

 

[michali278]

מאיפה הירוקות?

 

[newKiticat]

איביי

יש לי דגם בצבע קורל (כתום-ורוד) שאני כנראה רוצה להחזיר למוכר (כי חשבתי שזה יותר כתום....

)

אבל אם את רוצה את הירוקות אוכל לשלוח לך לינק.. אזהרה: הן לא זולות

 

[Taltul R]

כולן כאן פשוט מדהימות!

 

[newKiticat]

הסגולות מדהימות מקרוב... פשוט אצטקי מדהים.

 

[newKiticat]

על הנעליים הכי חשובות

נעלי הספורט שלי!!!
אני דואגת להחליף אותם כמו שצריך, וההמלצה אומרת בין 8-10 חודשים. אני לא בהכרח מחליפה כל 8-10 חודשים, אבל יוצא משהו קרוב לזה כשיש תקופה שאני מנצלת את נעלי הספורט שלי כהלכה. הם בדרך כלל בין הנעלים הכי יקרות שלי בארון, ואני נוטה לדבוק בניו בלנס שלי. וכן, אני משתמשת בהם בהרבה. אם כואבות לי הרגליים מכל סיבה שהיא, אני מעדיפה להיות בנעל ספורט וזהו.

 

[newKiticat]

נעלי עקב

על נעלי עקב:
נעלי עקב, עובדתית, מקנים לי ביטחון שנעל שטוחה לא נותנת לי. יש משהו שמרים אותי למעלה, ואני מפתחת איזושהו ביטחון מזוייף כנראה. אבל זה עובד.