לגבי הקשקוש בלבוש
לא בוגר, מסכים, נאמר מתוך הרבה כעס, לא אישי נגד אף אחד מפה אלא נגד תופעה מסויימת שאני נתקל בה יותר ויותר. אני עובד מדי פעם עם נפגעות תקיפה מינית, אצל רובן אני מאבחן מעבר מהיר מאוד למצב קורבני, דהיינו - חולשה בגוף וחוסר יכולת לפעול ולהתנגד בכל פעם שעולה חרדה. כדי להתחיל בכלל תהליך אני מתמקד בללמד אותן להחזיר את היכולת להעצים תכונות שלרוב אנחנו מתייחסים אליהן בשלילה כמו אלימות וזעם. מבחינתי אלימות היא היכולת להביא בגוף כוח הישרדותי שמספיק גם להרוג מישהו אם צריך. היכולת הזו תמונה כאיכות בגוף שלנו, היא קדמונית והשרדותית ואמורה לשמש אותנו ברגעים בהם נשקפת סכנה מוחשית לחיים שלנו. אדם אשר מאבד את היכולת הזו בגוף יחווה המון סיטואציות בחיים כאיום השרדותי מכיוון שהוא לא סומך על היכולת של הגוף שלו להגן על עצמו. בגוף היכולת נמצאת באזור הרגליים, אגן ובטן תחתונה. כאשר אדם לומד את האיכויות האלה הוא לא מפעיל אותן סתם ככה אלא בזמן סכנה אמיתית. הרבה אנשים תופסים אלימות כדבר מגונה מכיוון שאנשים משתמשים באותה יכולת במקרים בהם היא לא נדרשת ולכן הם הופכים להיות מסוכנים לחברה או לעצמם. (רובנו אלימים כלפי עצמנו בדרכים שונות ומשונות. מבחינתי זהו התנאי הראשון לעבוד על הנושא הזה מבלי להקלע להרפתקאה מסוכנת שבה המיינד של המטופל יספר לי שהוא מאחורי זה והכל בסדר, בעוד שהגוף לא יכול להחזיק את ההחלטה הזאת. אני לא יודע לגבי סליחה, זו קצת מילה פיקטיבית לגבי ואני לא מבין ממש איך היא באה לידי ביטוי במציאות. אם אדם משיב לעצמו כוחות שאיבד זה נראה לי הדבר הנכון ולא רלבנטי לגביי אם מעורבת בזה סליחה או לא. ההתקוממות שלי היא על כך שברגע שאנחנו יוצרים הנחות ואמונות לגבי איך מתמודדים עם מצב כזה, ואחת מהן היא לדוגמא - הצורך לסלוח. אנחנו שוללים חופש מהמטופל להתמודד עם העניין בדרך שנראית לו. אתם בוודאי יודעים שמטופלים מפתחים תלות בכם כמטפלים ויכול להיות מצב שבו אתם תובילו לנקודה מסויימת, לא מרוע לב כמובן, והמטופל ילך אחריכם ובאמת יאמין שהוא עושה שינוי למרות שבפועל הגוף שלו שומר את ההיסטוריה הנוראית הזאת מבלי פתרון. בעבודה עם נפגעי תקיפה מינית צריך לדעתי להבין קודם כל מה האדם איבד ומה הוא צריך להחזיר לעצמו. אם הוא רוצה אח"כ לסלוח - בכיף, אבל קודם כל שיעמוד בנקודת העוצמה שבו הוא מרגיש שיש לו את הכוח לשרוד ולהתקיים מבלי לראות את החיים כמלחמה או כמשחק כוחות בין מנוצל למנצל (חייבים להיות מודעים לכך שאדם שחווה ניצול יחפש אותו גם אצלכם באופן בלתי מודע - זה נשמע נורא אבל זה ככה, אנשים כאלה יחפשו שתנצלו אותם כי העולם שלהם בנוי מחזקים וחלשים ואתם מבחינתם חזקים) אני מצטער אם פגעתי במישהו, הנושא יקר וחשוב לי לא מתוך נסיון אישי שלי כחוויה אלא מתוך עבודה עם אנשים וראייה שהרבה אנשים כאלה "נאנסו" בשנית ע"י כל מיני סוגים של מטפלים שניסו ללמד אותם לחשוב חיובי או "לאהוב" הכל במקום לתת להם את האפשרות לעבור שוב דרך פחד וכאב ולנצח. הסגנון שלי הוא לא תמיד נחמד, בטח שמתם לב. אני עובד על זה, לא תמיד בהצלחה. בכל אופן - אני מנסה לראות מולי קודם כל את טובת המטופלים ואם יש משהו שאני לא סובל בחיים זה להיות נייטראלי, נחמד מדיי ולהתאמץ לדבר לכל אחד בשפתו שלו כדי שלא ייפגע חס וחלילה. אין לי אינטרס לפגוע באף אחד, להיפך. אני מקווה שבפורום הזה עוד יהיו דיונים מעשירים ועינייניים ואני אוכל לתרום מהידע שלי כמה שיותר. תודה וסופשבוע מוצלח
