מה אני הייתי עושה במצב שלך.
יווווו אני לא מאמין שאני מספר את זה. כשהייתי עלם צעיר עת שוכבי על משכבי בלילות הטרידוני לא פעם מה שכיניתי "הירהורי זנות" כדי להתגבר על היצר הסורר, הייתי מתפתל בהתחכמויות, לרוב הייתי נודר שאם אכשל אתרם 100 ש"ח לצדקה, לרוב יכולנו אני והכסף יחד לגבור על היצר ולהדחיקו למעמקי הלב. ויהי היום בהגיע חברתה של אחותי לביתי והיא היתה יפת מראה וטובת בשר, התישבנו שלושתינו וגלשנו לשיחה, בשלב מסוים אחותי תחי פרשה למיטתה כך שנישארנו אני והיא ביחוד - קצת מצמרר - תבינו החושים מחודדים ורגישים נורא כשזה חדש לך, זה היה הדדי, כך יצא שישבנו כמחצית השעה זה במחיצתו של זו בוחנים בעירנות ישנונית זה את זו לאא הגה - לא היה לנו אומץ מעבר לזה, האמת, לא ממש הרגשנו צורך במעבר לזה - בשלב מסוים התעשתנו, וכקרש להצלה השתמשנו באלבום התמונות שלה, סקרנו את כל התמונות בריפרוף, וכאילו מבלי משים נשק בשר ידי הילדותית בבשר ידה הענוגה, התעכבנו על תמונות שבהם נראית המוזכרת כשהיא במלוא הדרה, תוך שימת יתר תשומת לב למראיה, לא מקובל, וקצת מביך לדבר עם בחורה על יופיה, בתמונות זה יותר מקובל, בשלב מסוים כשהענינים התחממו נשברנו - זה היה אני ראשון - וגלשנו מעבר למה שהיה בשבילינו עבר. זה התחיל בליטופים תמימים במשחקים אקראיים בשער, וגלש לליטופים תמימים במובן הטהור של המילה, מושלמים, בשלב מסוים קרה מה שכולכם (הבנים שבכם)כבר התפלא איך לא קרה קודם, פשוט גמרתי, ואת התחושה שלאחר מכן לא צריך לתאר, הרגשה איומה, פתאום קולטים את "הזוועה" תראה באיזו צורה אנחנו נמצאים הייתי בשוק, התנערתי מהעירפול ופרשתי מבלי אומר למיטתי, שם המתינו לי המחשבות הטורדניים אודות גורלי בעולם הבא, נטלתי את ידי, ובכיתי על מר גורלי, שבוע לאחר מכן, הייתי נקי, לא עברה בחורה במחשבתי ויהי ביום השבת חזרה דמותה של העלמה גיבורת סיפורינו לראשי וביקשה להחטיאני, כהרגלי נדרתי נדר, "אם אחטא אפריש לצדקה מכספי האישי סך 150 ש"ח" הייתי בן 15 וזה היה בשבילי הון עתק. אך היצר היה גדול ממני ומכספי גם יחד ונפלתי בשז"ל שפיכת זרע לבטלה. עד היום עוד לא שילמתי את נידרי, אני ממש לא מתחרט. הייתי ממשיך וממשיך אבל עייפתי - מזל שלכם.