חפש מורה, לא שיטה
יאנג לו-צ'אן היה לוחם מסוכן מאוד. זה שרוב האנשים במערב היום, העוסקים ב"סגנון יאנג" (המרכאות בכוונה), לא יודעים ליישם את השיטה בלחימה, לא אומר שאין יישום כזה. זה אומר שאין הרבה אנשים שמתעניינים בו כתלמידים, ואין הרבה מי שילמד אותו כמורים. אני מניח שזה נכון גם לסגנון צ'ן: אם תמצא מורה שיודע ליישם אותו בלחימה - יופי. אם לא, זה "סתם" צ'י-קונג. אבל - וכאן אני מסכים עם אורי - גם הטאי-צ'י היעיל בעולם לא יהיה "אגרסיבי" בגישתו - לא יחסום כוח עם כוח, לא יפתח בקרב אם יש ברירה, לא יחפש צרות. "אגרסיבי" = תוקפני. לא "יעיל", לא "חזק", לא "כואב", לא "מסוכן". תוקפני. אם זה אגרסיבי, זה לא טאי-צ'י.