אני חושב שהנושא הזה מוצה עד תום
אם היה לי שקל על כל אדם שחושב שהוא מחזיק אוצר בידו, הייתי יכול להתחרות בביל גייטס על תואר האיש העשיר בעולם. אני חושב שכל אספן בולים עומד בפני הסיטואציה המוכרת הזו מספר פעמים בשנה. בן הדוד של השכן של סבתא חנה דופק בדלת ומציג בגאווה את הבולים שאסף כשהיה ילד. הוא מתכנן את לממן את מסיבת הבר מצוה של בנו (כולל טיול מתנה לספארי בקניה) ע"י מכירת הבולים. כעת, הוא רוצה לדעת כמה עודף עוד ישאר לו מכל הסיפור הזה. מי יודע, אולי הוא גם יוכל באותה הזדמנות לשפץ את המטבח? לאחר מבט מהיר באלבום, האספן נאלץ לספר לו את האמת הכואבת והמזעזעת: האוסף פשוט חסר כל ערך. מה לעשות, בולים חתומים, שהורדו או לא הורדו ממכתבים מלפני 20 או 30 שנה, אינם נחשבים לאוספים יקרים מבחינה כספית או מרשימים מבחינה בולאית. במקרה שלך כבר אמרו לך שהבול לא שווה הרבה, בכל אופן אני אנקוב בסכום המדויק: לפי קטלוג Scott משנת 2001, שווי הבול חתום עומד על 20 סנט. שוויו כאשר הוא אינו משומש "מאמיר" ל- 45 סנט. עכשיו, אני מקווה שתסכים איתי שיש גבול כמה אפשר לטחון את השאלה "למכור או לא למכור" או "מה אקבל בתמורה" כאשר מדובר על "סחורה" ששווה פחות משקל.
