אומדן והשקעה

[עוד פיה אחת פחות]

אומדן והשקעה

היי
יש עוד מישהו שמרגיש שהציונים הם ביחס הפוך למידת ההשקעה?
יש עבודות שאני מגישה ואומרת לעצמי "טוב כאן ממש העמקתי בדיון, קראתי את כל פסקי הדין המקוריים ולא סיכומים, ישבתי על זה שעות, זאת עבודה ששווה לפחות 90" ואז מקבלת 60, ויש גם להיפך- עבודות שאני כותבת בשלוש שעות, אומרת לעצמי "טוב יש כאן מקסימום 70" ומקבלת 90.
לא מבינה מה אני אמורה לעשות- לכתוב בכוונה עבודות גרועות?

 

[מומין1]

קרה לי הרבה פעמים בשנה א'

גורם לך לאבד אמון בערכים ובכישורים שהאוניברסיטה שואפת להנחיל לסטודנטים.... הכל כ"כ שרירותי וחסר הגיון...

למיטב הבנתי כך זה עובד בפקולטה למשפטים - בשיטת הצ'קליסט. לא צריך להיות משקיען, או חכם גדול, כדי להצליח....

(סורי על הפסימיות, אבל לדעתי זו ראיה מפוכחת של המציאות)

 

[עוד פיה אחת פחות]

שמחה לשמוע שזו לא רק אני

אבל זה קצת, כאילו... איך אני אמורה לדעת מה הצ'ק ליסט של המתרגלים? אני יכולה לכתוב צ'קליסט משלי אבל הוא לא ממש רלוונטי לציון.

 

[uIsses]

זה די ניסוי וטעיה

וגם לא מעט מזל וניחושים. השיטה שלי, בקורסים שהיו בהם תרגילים, היתה לעבור על הפתרון של המתרגלים לפני המבחן ולסמן לעצמי את הנקודות העיקריות שמהוות את הצ'קליסט. כתוצאה מכך, כמעט תמיד הצלחתי יותר במבחן מאשר בתרגילים, גם אם למדתי פחות.

ומומין1 צודק. השיטה הזו הורסת כל חלקה טובה שעוד קיימת בלימודי משפטים, ומעודדת עצלנות ואדישות. די עצוב לחשוב שסטודנטים אחרי סיום התואר יוצאים רק עם מעט ידע והבנה משפטית אבל עם הרבה שיטות לקבל ציון גבוה בלי מאמץ.

מאידך, תמיד אפשר לנסות לצחוק על זה.
http://www.youtube.com/watch?v=O3U0M5HHkE0

 

[עוד פיה אחת פחות]

לייק לסרטון

הבעיה עם הניסוי וטעיה הזה היא שבינתיים אני מקבלת ציונים על הניסויים האלה.
אחד הדברים שמפריעים לי בפקולטה, למשל, זה שיש לנו תמיד תרגול אחרי העבודה ואף פעם אנחנו לא פוגשים את המתרגלים לפני. כאילו, למי אתם עוזרים ככה בדיוק? מה הקטע?
השיטה שלך טובה באמת למבחן הסופי ואני מאמצת אבל עד אז יש אלף תרגילים מפגרים שבהם אני ממלאת לוטו ומנסה לקלוע ל"מה בדיוק חשב המתרגל".

 

[uIsses]

אין לי תובנות לספק לך

עד היום (שנה ד') אני לא יודע אם בתרגיל שאני עומד להגיש אקבל 100 או 70.

 

[sacrament]

נסי פשוט להכניס כמה שיותר נקודות לתרגיל

הרי לא מורידים לך נקודות על דברים לא נכונים, הניקוד הוא מצטבר. פשוט תכתבי בתמציתיות כך שיש מספיק מקום להכניס מלא דברים. התרגילים הכי טובים שיצא לי לראות הם אלה שנראים כמו רשימת מכולת מורחבת של שורה אחת.

 

[Alm0st Happy]

קורה בעבודות בעיקר, פחות במבחנים.

במבחנים אני מבחינה ביחס ישיר בין כמות הלמידה וההשקעה שלי לגובה הציון.
בעבודות עדיין קורה לי לפעמים שיש לי הרגשה מעולה ומגיע ציון זוועה, ולהיפך. לכן הכלל שלי הוא 8 שעות ברוטו לעבודה. זה כולל את הקריאה המקדימה, כתיבה והגהה. ככה אם מגיע ציון טוב אני מופתעת, ואם מגיע ציון פחות טוב אני לא מתבאסת.
כמובן שיש קורסים שקרובים לליבי בהם אני חורגת מהמנהג הזה ובאמת משקיעה. לרוב הציונים גבוהים כי אלה גם ככה קורסים שאני נוכחת בהם ומכירה את הראש של המרצה.

גם ככה העבודות האלה לא משפיעות כמעט בכלל על הציון הסופי. עד היום (שנה ג), הכי הרבה ניקוד שירד לי בגלל עבודות היה 2 נקודות בלבד, בקורס עם מרצה פשיסטית שקיבלתי, כמו רוב הכיתה, 60 בשתי העבודות שלה. אז יופי, במבחן קיבלתי 88 וסיימתי על 86. ביג פאקינג דיל.

 

[סטודנטית עייפה מדי]

לא כל כך

אני מכירה את האמונה הרווחת
אבל - בד"כ כשממש השקעתי קיבלתי ציונים גבוהים (למעט חריגים בתחילת שנה א', כשעוד לא הבנתי מימיני ומשמאלי)
כשלא השקעתי - לפעמים ככה ולפעמים ככה
כלומר, היתה קורלציה גסה, אבל לא מושלמת

[אגב, אני סיימתי את התואר בהצטיינות. יכול להיות שיש הבדל בעניין הזה בין ציונים בינוניים לבין ציונים גבוהים במיוחד]

 

[sacrament]

את ממש לא לבד בעניין הזה...

היו גם עבודות שהכנתי עם חברים והיו בהן בדיוק את אותן נקודות והיה הבדל בינינו של 10-20 נק', לעיתים לטובתי ולעיתים לטובתם.
יש לפעמים הרגשה שלמתרגלים יש לוח מטרה עם חצים וככה בערך נקבע הציון. בין אם זה נכון ובין אם לא - צריך פשוט לנסות לקלוע לצ'קליסט. בשנה א' יש כאלה שיותר מסתדרים ויש כאלה שפחות, אבל בשנים שאחרי כבר לומדים את ה-catch והציונים עולים בהתאם.

 

[Saladin]

אני כותב עבודות רק כדי לגמור עם זה.

והציונים בהן בהתאם (דווקא לא נורא). אגב, לא הבנתי את ההנחה של חלק מהכותבים כאן כולל שלך לפיה קליעה לכוונת המתרגלים כרוכה בהשקעה מועטת. במה עוד יש "להשקיע" חוץ מזה? הרי ברור שלא מצפים מאיתנו לעשות עבודת מחקר בנבכי החוק והפסיקה בעבודות הללו.

 

[מומין1]

הכוונה בחוסר השקעה

שלא באמת צריך לקרוא את פסקי הדין במלואם (או חלילה לסכמם) כדי להצליח בעבודות, או יותר מזה לחשוב באופן יצירתי ומחוץ לקופסא ולהביא טיעונים מעניינים אך שלא נוגעים ישירות לחומר של העבודה. לזה אני מתכוון כשאני אומר ששיטת הצ'קליסט מעודדת עצלנות ואדישות.

הסתייגות: ברור שלא מדובר בכל העבודות ובכל הקורסים האפשריים בפקולטה. וברור שזה גם תלוי במתרגלים עצמם (שרירותיות כבר אמרנו?). אם נכמת את זה מדובר אולי ב-95% מהעבודות בפקולטה.

 

[uIsses]

 

[עוד פיה אחת פחות]

תודה לכולכם

גם עודדתם אותי וגם נתתם טיפים מועילים.
תודה!