אולי תוכלו לעזור...

[המטאטא]

שוורצנגר כאומן לחימה?

ממש לא... אם תסתכלו על הסרטים שבהם שווצנגר עושה דברים שנראים כמו משהו שקשור לאמנויות לחימה, תוכלו לראות כמה שהוא איטי. אבל מצד שני, לא הייתי רוצה לחטוף ממנו אגרוף... אני ממש לא מומחה בעניין (אבל זה אף פעם לא עצר בעדי להביע את דעתי), אבל יש סתירה מסויימת (הדגש הוא על מסויימת) בין כוח ומהירות. אתה יכול להעיף מבט על תוכנית האימונים שבנה לעצמו ברוס לי, אדם קטן קומה ומשקל שנראה כמו בודי בילדר מקצועי מתחת לבגדים...

 

[סקרן02]

יש פה קצר בתקשורת ../images/Emo4.gif

מה שאמרתי והדגשתי זה שאני לא מחפש ניפוח כמו שורצנגר , אלא משהו צנוע סך הכל מדובר במשקל מדובר על 80 קילו על 182 סמ - מגושם , איטי??? ממש לא נראה לי.כמו כן אני ממש לא מחפש להיות ברוס לי.ובתשובה לגימי - אני לא מחפש להתחרות ,אני רוצה לעשות את זה בשביל עצמי , בעיקר בשביל הכיף , כל העסק עם קטגוריות משקל לא מעניין אותי וכנ"ל לגבי תחרויות. אז זהו , להתאמן בסבבה ועדיין לשמור על גוף שרירי , אני בטוח שיש פה חברה שהצליחו לעשות את זה.... תודה על התגובות,מחכה לעוד...

 

[מיתר נדיר]

טוב, אני אסתכן ואדבר בנושא שאין לי

מושג ירוק בו. אז ככה. היה לי ידיד שכמוך היה לו מאד חשוב נפח השרירים (או ליתר דיוק, מה שעניין אותו זה כוח שרירים) אבל גם היה לו מאד חשוב האירובי. מה שהוא עשה זה שכל שניים שלושה שבועות הוא החליף דגש. שבועיים היה טוחן משקולות ו"מנפח", שבועיים היה שם יותר דגש על סיבולת לב-ריאה. ובכל אופן, הוא היה רץ כל יום כמה קילומטרים טובים. לסיכום, נראה לי שמה שאתה רוצה הוא אפשרי אך קשה. אמרה מיתר, שראתה חדר כושר מבפנים בדיוק פעמיים כל החיים.

 

[j i m m y]

אתה יכול בכיף..

עכשיו שאני קורא את הדרישות שלך, אז תבין שאין בעיה. לקנה מידה - אני מידה 42 במכנסיים, 182 ס"מ גובה, והמשקל שלי הוא 85. ולא איבדתי את טווח התנועה שלי. אני מקפיד על אימוני מתיחות נוקשים וקבועים, לפני ואחרי אימון כוח.

 

[Gil_hapkido_kuksool]

רק לשבור מיתוס

הקשר בין אומנות לחימה לספורט לחימה הינו מיקרי בהחלט. דווקא מי שעוסק בספורט לחימה יפיק תועלת רבה מאימון בחדר כושר שמהווה חלק אינטגרלי משגרת אימונים (ראה אומנויות לחימה שנהפכו לענפי ספורט אולימפיים - ג´ודו וטאיקוונדו). לדעתי הפתרון לגביך יהיה להגדיר במדוייק מהי המטרה ואז לחפש אומנות לחימה ספציפית שמעניינת אותך ולהיוועץ עם המדריך. אני חושב שלפי מה שאתה שואף ("משהו צנוע") לא תהיה בעיה לשמר את מסת השריר. כנראה שזה גם תלוי במבנה גוף. אני באופן אישי רזה מאוד, כך שניסיוני אינו מהווה אינדיקציה אולי לגביך. בהצלחה

 

[j i m m y]

אני לא טוען לידע מעמיק, אבל..

ידוע שבאומניות לחימה כמו אגרוף תאילנדי אין כלל צורך בשרירים כי הכוח הוא כוח מתפרץ, ויותר דרושה יכולת אירובית. אלוף הארץ לנוער (חבר שלי

) הוא ילד רזה וקטן... כמו כן, גם בסוגים מסויימים של קונג פו, צריך מסת גוף קטנה בשביל הביצועים האקרובטיים. לעומת זאת, בקראטה, בהאבקויות קרקע שונות (כגון ג´ודו, ג´ויג´יטסו וכו´) משקל גוף מהווה פלוס גדול. אפשר לשלב עם שתיהם ביחד, ואפילו מומלץ. רק לדאוג לכך שהן ישתלבו טוב, ולא יתערבובו אחד עם השני. אני, למשל, עושה קפואירה וגם אימוני כוח. את אימוני הכח שלוקחים חלק מהחימום בקפואירה אני לא עושה על מנת שלא יפגמו לי באימוני הכוח שאני עושה בחדר הכושר. תהנה ! שלכם jimmy

 

[דלית - delete]

זוית נוספת?

אימוני כוח מעלים את משקל הגוף. בתחרויות יש נסיון, לפעמים, להשאר בתחום משקל מסוים (נמוך יותר טוב יותר) ועל כן באמנויות ממוקדות תחרויות ימנעו מאימוני כוח. לא טוען שזה המצב בארץ (לא יודע בכלל אם יש חלוקה למשקלים בתחרויות השונות) אבל זה נאמר ברשת במקומות שונים (או בקיצור - לא דעה מקורית שלי).

 

[angeleyes]

אמני לחימה ש_ראיתי_

הנה שתי דוגמאות מעניינות (לפחות אותי

) 1. אגרוף תאילנדי - בביקור שערכתי לא מזמן במכון בתאילנד, אלו שהתאמנו שם נראו מאוד מפותחים מהבחינה הזו. השרירים שלהם היו מאוד מחוטבים אבל הם לא נראו כמו ברוס לי (ז"א המון חיטוב ומסת שריר "קטנה"). הם גם לא היו בודי בילדרס (שלטעמי בדר"כ סובלים מ"יתר מסת שריר" ובעיני זה כבר לא "נראה טוב"). 2. לפני שנה או שנתיים, בגשקו השנתי של המרכז הישראלי לטאי צ´י (דרך אגב, השנה אני מגיע למרות הכל!) זכיתי להתבונן בשרירי הרגליים של מאסטר וונג פו לאי, ובאלו של אריק, המתורגמן שלו שהוא גם ראש ביה"ס שבארה"ב (הם לבשו מכנסיים קצרים ב"שיחת הערב" בעוד כל התלמידים לובדשים ארוך וקופאים מקור) והופתעתי לראות שרירים מאוד מפותחים. _מאוד_ מפותחים. בד"כ אומרים שטאי צ´י מפתח את השריר יותר "לאורך" כלומר מגדיל טווח פעולה -> ולכן אין "גדילת שריר לגובה". רק הערה אחת - בכל הדוגמאות כאן מודבר באנשים שמתאמנים, מן הסתם, הרבה יותר שעות ביממה מאיתנו, ובנוסף, רובם התחילו בגיל מאוד צעיר ולכן יש להם הרבה שנות אימונים מאחוריהם.

 

[דוד כפרי]

מאסטר וונג היה רוכב על אופניים

קילומטרים על קילומטרים, בנערותו, כדי להגיע ללמוד אצל מאסטר וואנג שו-צ´ין. כמה שרירי רגליים מפתחים מזה? אני לא זוכר פרטים מדויקים על אריק תורג´מן, אבל נדמה לי שגם הוא "זכה" לעבוד הרבה עם הרגליים. אבל ברצינות, כל אחד מהגוף שלו. בגשקו הראשון עם מאסטר וונג, ניגשו אליו מיקי ודני, והציגו בפניו את השאלה הבאה: דני ומיקי מתאמנים בטאי-צ´י 3 שנים. דני ומיקי סטודנטים לרפואה שלומדים יחד - כלומר, סגנון החיים שלהם דומה. דני ומיקי מתאמנים יחד, כלומר סגנון האימונים שלהם דומה. מיקי משמין. דני מרזה. מי צודק? המאסטר צחק על השאלה וענה להם ששניהם צודקים: הטאי עושה אותך מה שאתה. אם סוג הגוף שלך "שמן", תשמין; ואם סוג הגוף שלך "רזה", תרזה. כמובן שלכמות האוכל יש השפעה, אבל אם אתה לא משתולל ולא צם - הטאי-צ´י יעשה אותך יותר מה שאתה. כנ"ל, אני מניח, לגבי שרירים...

 

[יובל נחמקין]

אומני לחימה בחדרי כושר ...

חדר כושר פותח קשת רחבה של אופני תירגול, היכולים לשפר את מצבנו הגופני (וגם להזיק ...) ובתוך שכך - להשפיע על אומנות הלחימה שלנו. לא חייבים לנפח את השרירים - ואפילו לא מומלץ ... לפי הרפואה הסינית המסורתית, מסת שריר גדולה מידי עשוייה לחסום זרימת צ´י תקינה בגוף... לפי הרפוה המערבית: עודף במסת שריר עשוייה פשוט להכביד על התפקוד הפנימי של האיברים - כמו שומן ... המודל ה"קלאסי" לגוף של אומן לחימה "אוריינטלי" הוא משולש ... הפוך! רגליים שריריות ועבות, מתניים ובטן בעלות כח וגמישות, אך עם עגלגלות מסויימת (בגלל הצ´י ? ...) ,חזה לא גדול וגם ידיים: לא מנוונות אך לא מפומפמות. משקלות בעבודה נכונה, יכולות לתרום לחיזוק השריר ולשפר את עוצמתנו (ואין שום דבר רע בכח). ניתן גם לעבוד על מכשירים שפועלים על בסיס משקל הגוף (מומלץ מאוד מאוד): כמות הסדרות הינה בהתאם לכוחנו וכושרנו. ישנם בחדר הכשר גם מסלולי הליכה לשיפור סיבולת לב הריאה ובכלל: מי שקשה לו לשמור על כושר לבד, חדר כושר יכל להוות עבורו פתרון מצויין. אני אישית: שוחה כבר שנים ...

 

[valera]

אוי ואווי

נו, ממך לא ציפיתי דבר כזה. אומן שלך דומה יותר לשק איגרוף מאשר ללוחם. פה אנו נוגעים לנקודה חשובה: אומנויות לחימה הפכו למותג שיווקי. בתורת האימון יש מונח יותר נכון - משחקי קרב. יש ספרות ענפה לגבי שילוב אימוני כח במשחקי קרב. הימנעות מאימון כח במשחקי קרב שייכת לרמות גבוהות וקשורה יותר לחשש לעליה במשקל. עכשיו - "אומניות לחימה".אלה שמתמחות בקרב בעמידה בעלות טכניקה מלאכותית, רחוקה מהמציאות, מוגבלת בכללים ספורטיביים. בהחלט ניתן לוותר על עבודת כוח ולרכז את כל מאמץ על מהירות וגמישות. בענפים בהם יש קרב קרוב וקרב על הקרקע חייבים לפתח כוח ודרך הכי קצרה - חדר כושר. יש תחלופות - התעמלות ואקרובטיקה - עדיף, אבל נהיה מציאותיים. בקרב אמיתי - כוח לא פחות חשוב מהמהירות. בגרמניה נצית למנהיגים שומרי ראש היו מתאבקים יווני-רומי לשעבר כי סטטיסטית מצאו שביניהם היה אחוז הגבוה של שורדים בקטטות רחוב.

 

[bizhar]

נו, טוב...

ובזאת מחקנו מהלקסיקון כמעט את כל אומנויות הלחימה.

 

[יובל נחמקין]

אל תהיה כ"כ טוטאלי ...

אני לא נגד כח - נהפוך-הוא. אני בעד שאמן לחימה יחזק עצמו הכי טוב שהוא יכול במסגרת מגבלותיו. אני רק לא חושב שהוא חייב משקולות - אם כי אפשר לעשות עם משקולות דברים נהדרים... פיתוח כח (סביל ופעיל) אינו בהכרח הגדלת נפח השריר וקיצורו (מה שקוראים "ניפוח" והוא לרוב, אינו מומלץ !). חיזוק הגוף אפשרי ע"י אופני אימון מגוונים המתירים לרוב, אפשריות בחירה: כל אחד והאימון המתאים למגבלותיו האישיותיים והגופניים.