אולי נלך בצורה חיובית?

[אמא חמסה]

אולי נלך בצורה חיובית?

אני זורקת לכם כפפה:

למה לשלול אחרים, בואו נציע אנחנו דרך טובה יותר:

סימולציה: אתם מאבחנים (או שם אחר, שתבחרו לקרוא לזה), הגיע/ה אליכם ילד/ה והוריו, ואתם מאבחנים (באיזו דרך? תבחרו אותם!), שהילד/ה אוטיסט/ית.

עכשיו: איך אתם מבשרים להורים?
מה אומרים?
האם יש משהו שאתם ממליצים להם לעשות לאחר קבלת הבשורה?

אולי ככה נוכל לשנות את העולם ולהפוך אותו ליותר טוב.

 

[dina199]

בתגובה הנוכחית עדיין אלך על דרך השלילה

קודם כל לא אומרים מה שאני כתבתי בשרשור שלי.
אבל גם לזה חלק מהאנשים לא יסכימו כי הם מרוצים כשהמאבחנים אומרים לפחות חלק מהדברים ההם.

 

[אמא חמסה]

הבנתי מה לדעתך לא.

אבל מה לדעתך כן צריך לומר?

וכל אחד יכתוב מה לדעתו צריך לומר, כולל האפשרות שבכלל לא לאבחן, למשל.

ברור שחלק מסכימים עם מה שכתבת שהמומחים אומרים, והם יכולים לומר, כן, כך צריך לומר ולא הייתי משנה מילה (או משנה רק קצת ואת מה היו משנים).

ואני שואלת גם אותך, לא מה את לא רוצה לשמוע אלא מה את כן חושבת שצריך לומר.

 

[אמא לנער אוטיסט]

צריך לומר אופרטיבית מה לעשות ולא לתת פרוגנוזה

 

[dina199]

אני חוזרת שוב, שלדעתי חשוב מאוד

לא להגיד כל מני דברים , גם אם הם מקובלים מאוד . כי דברים כאלה מלחיצים הרבה יותר מאשר למשל לא להגיד שום דבר בכלל.

ולגבי מה כן ,זה משהו כמו שאמרתי לבן שלי כשהיה בן 14 , וצריך להתאים זה בהתאם ל גיל נתיים, חמש או עשר

.

לילד יש אוסף של קשיים , שבגללם ההורים הגיעו לאיבחון (יש גם דברים חזקים, אבל בגללם לא מגיעים לאיבחון

). לאוסף התכונות הכולל (קשיים וחוזקת) קוראים אוטיזם וזה בהתאם ל DSM (שכיום זו ורסיה 5).
בעיקר זה אומר קשיי תקשורת בין אישית שהילד לא מראה מה שנדרש ממנו בגילו בצורה תקשורתית מובנת לסביבה.
אז מה שהורים (ואנשי מקצוע) חושבים שחשוב לו לדעת , צריך ללמד אותו בצורה שמתאימה לו ובזכות האבחנה אפשר לדעת מה מתאים.
צריך לדעת שאין לוחות זמנים , וכל ילד מפתח בקצב שלו (שלא בהתאם ללוחות ההתפתחות הרשמיים לפי גילאים).
ובעיקר צריך לזכור שהילדים מבינים וקולטים הרבה , אבל לא תמיד מראים את זה , בגלל הקושי בביצוע הפעולות התקשורתיות הנדרשות.

 

[abashel13]

די פשוט

הילד/ה שונה ניאורולוגית ועל כן יהיה צורך למצוא/להמציא מסלולי התפתחות לא מקובלים לגדילתו.

המסלולים הרגילים הקיימים היום אינם נותנים מענה לשונות כי אם מנסים להתאים את הילד למסלול קיים

ומה שצריך הוא להתאים מסלול לילד קיים... בהצלחה.

 

[אמא חמסה]

אהבתי.

תודה.

אשמח לעוד תגובות.

 

[schlomitsmile]

 

[alonaken]

 

[יפחוצית מצויה]

, אבל הייתי מוסיפה... (טיוטה)

הילד/ה שונה, אבל גם דומה.
לצורך גדילתה הבריאה היא זקוקה למה שכל ילדה זקוקה לו - קשר, אהבה, חום, מרחב חופשי, למידה, תיווך. דברים שהם לעתים סותרים ומורכבים, אבל אוניברסאליים.
אבל בגלל שהילדה אוטיסטית, המשמעות המדוייקת של הדברים האלה והדרך להשיג את הדברים האלה עבור הילדה, עשויה להיות מאתגרת אפילו יותר מהרגיל, לילדה ולכם. מאתגרת וגם מעניינת.
והיעד הוא מקום חדש, שאנחנו לא יכולים לשער.

 

[יפחוצית מצויה]

כי גם בהדגשה של השונות יש משהו מסוכן

לפחות כשאנשי מקצוע עושים את זה, מיד אחר האבחון.

הם אומרים להורה המבוהל והמבולבל - התינוקת שלך, שחשבת שאתה מכיר, היא לא ממש תינוקת. היא אוטיסטית. או-טי-סטית. הבנת? זה משהו שונה. אז אל תחשוב שאתה יודע מה עושים איתה או מה היא צריכה. תשים כל מה שאתה יודע בצד, ותקשיב לנו, כי רק אנחנו למדנו מה עושים עם יצורים מהסוג הזה.

וכך נפתח הפתח לכל מיני תכניות התערבות ביזאריות כמו מה שחווינו שנה שעברה, שכלכך סותרות את כל השכל הישר והמוסכמות הפסיכולוגיות על התפתחות הילד, שאף אחד לא היה שוקל להציע אותן לילד שהוא באמת ילד, ולא אוטיסט

 

[רונן שפירא1]

מצד שני בדרישה לשונות יש גם סכנה של הזנחה

וחוסר טיפול, והאשמה מתמדת של המערכת שלא מכילה "כי הילד שונה ואסור לתקן אותו"....
ויש לא מעט מקרים כאלה שרק מובילים ליותר קשיים ובעיות לילד.

 

[arana1]

זה נכון לאיך שאנשי מקצוע עושים את זה

וזו הבעייה
אבל יש לא מעט אנשים שמסוגלים להבין ששונות זה לא חריגה מהכללים המשותפים לכל האנושות אלא פשוט ישום שונה שלהם

לאנשי המקצוע ולמחנכים אין מוטיבציה לתאר שונות כישום שהוא גם ערכי וגם שונה של ערכים משותפים
כי זה ישמוט את הקרקע מתחת למעמדם,
מתחת לצידוק הקיומי שלהם.

רק לאנשים אמיצים ובעלי מצפון יש יכולת להתמודד בכבוד עם מידה מסויימת של "טשטוש" ערכי,
בשביל להתמודד בהגינות עם הקיום האוטיסטי הבן אדם צריך להיות מסוגל לקיים פתיחות מול הדברים הכי מקובעים,מול המוסכמות הכי מובנות מאליהן,אנשים שחבים את הכנסתם ומעמדם למוסכמות לא יעשו את זה

אוטיזם יכול להתבטא גם כמשבר זהותי,פסיכוטי,במצב של חוסר בטחון ערכי וקיומי עומדות מול האדם 2 אפשרויות,האחת היא האחזות חסרת ביקורת במוסכמות הכלל,וויתור מוחלט של כל נסיון לקריאה ביקורתית של התרבות וכללי החברה והאחזות בהם כאילו היו דברי אלוהים חיים
האפשרות השנייה היא להמשיך להאבק ולנסות לחלץ מתוכך ומתוך האחרים תובנות מקוריות ועצמאיות שלא יבטאו רק וויתור מוחלט על העצמי

לצערנו לאפשרות השנייה יש מחירים קשים מאוד,גם כלכליים וגם אישיים,ולכן רוב האנשים לא בוחרים בה,רוב האנשים בכלל לא מעלים אותה על דעתם
אם יותר אנשים יבחרו בה אז המחיר האישי והכלכלי והחברתי של מאבק על האמת לא יהיה כבד כל כך
במצב כזה אפשר יהיה אפילו לשער שיום אחד החברה תדע אפילו לתגמל ולתמוך גם באנשים שנאבקים על קיום מוסרי וצודק ויפה יותר במקום רק להתנפל עליהם ולנצלם ולבזותם כאילו היו גושי בשר חסרי תודעה ורגש וזהות משל עצמם

בהדגשה של השונות יש משהו מסוכן כי אנחנו חיים בחברה שלא יכולה לסבול שונות
אבל זה יהיה גם מאוד מסוכן להתעלם מהשונות הזאת
כי היא בעלת ערך ומובן

אוטיסט אינו "לא נורמלי" בדיוק כשם שאשה אינה "לא גבר"
לתחושתי בעוד אלף שנה גם המימסד האבחוני והטיפולי והחינוכי
ואולי אפילו חלק מההורים והמשפחות
יבינו את זה

 

[abashel13]

השונות אינה זקוקה להדגשה

היא מספיק בולטת ומעניין שלאחר שמאן דהוא מאובחן כ-ASD

לכידות הסימנים המצביעים על ASD ברורה ובהירה מאשר לפני כן.

ההצבעה על השונות כלכידות של תכונות וקבלתה שונה מאוד ממה שקורה היום...

היום ההגדרה אינה שונות כי אם "לקות", "דיסאורדר" והגישה הטיפולית היא טקטיקות שונות של

מאבק בהפרעה לקות וואט אבר...

ההבדל בין קבלה והסתגלות לבין מאבק ברור ומוכר ולמי שלא אמחיש זאת בעזרת דימוי של אדם שבוחר לעבור קיר בגובה 6 מטר

וגובהו רק מטר ושישים... קבלת הנתונים כמות שהם יאפשרו לו ליצור את הכלים הדרושים למעבר החל מסולם וכלה בכדור פורח

לעומת מאבק בנתונים יאפשר לו תסכול רתיעה כעס ואת הקיר לא יעבור...

קבלת נתוני פתיחה כהוויתם היא מפתח ליצירת כלים בעוד שהטיית נתוני פתיחה לאידאולוגיה חברתית דחיינית מאפשרת קיבוע הדחיינות

תחת סיסמאות של קירוב לבבות...

 

[schlomitsmile]

 

[alphadelta]

נפלא

אגב, בספרות המקצועית משתמשים במושגים "טיפיקל" ולילדים השונים באופן ניורולוגי משתמשים במושג "א-טיפיקל". כך אין קונוטציות שליליות. אלא, בדומה להגדרתך אבאשל 13, פשוט מציינים.

 

[רונן שפירא1]

ומאיפה הבטחון שמסלולים שונים כן יתאימו

וידרשו פחות התאמות ומאמץ מאשר נסיונות להתקדם במסלולים הקיימים?
דווקא במסלולים הקיימים היום יש הרבה יותר מקום לשונות מאשר בחלק מהמסלולים הקרויים אלטנטיבים.
זאת בתנאי כמובן שמבינים מה הדרישות הבסיסיות במסלולים הללו ומוכנים לנסות ולשתף עימם פעולה.
אני למשל ראיתי לא מעט בתי ספר דמוקרטים שהם בדרכם הרבה פחות מכילים וסובלנים מאשר חלק מבתי הספר הממלכתיים בהם נפגשתי...

 

[arana1]

אין בטחון ודרוש יותר מאמץ והתאמה

אבל דבר אחד בטוח,הצגת הדרישות הבסיסיות כתנאי לשיתוף פעולה זו לא גישה נאותה ומקדמת לגבי חלק ניכר מהאוטיסטים
ששונותם מתבטאת גם וביחוד מול מה שנחשב כדרישות בסיסיות ולכן התנייה של קבלה בשיתוף פעולה עימם מהווה דיכוי שאין נורא ממנו

אפשר לנסות לעשר ולתאר את המסלולים הנכונים לאוטיסטים דרך נסיון ללמוד את מאפייני זהותם
אלא שלצערנו ניסיון כזה לא נעשה בכלל
בוודאי לא על ידי מי שנהנים מאמון הציבור ומשאביו כאחראים לכך

 

[רונן שפירא1]

זה שמישהו מותח ביקורת זה עוד לא גישה נאותה

הכי קל זה לבקר את מי שעושה...
ובמיוחד כאשר משדרים סיסמאות סיינטופוציות וקלישאות אנרכיסטיות ללא סוף בלי לחשוב

 

[abashel13]

שום מאבחן לא עושה דבר לחינוכו של ילד א"ס

הוא משרת את תפיסות החברה בה הילד גדל ומי שעושה הוא בעיקר ההורה עד שהילד עומד על

מסוגלותו לגדל את עצמו ולפעמים כמה מורים שאינם שותפים לתיאוריות הדחייניות למיניהן....