אולי כבר היית כאן

אולי כבר היית כאן

עמדתי ליד החלון
חיכיתי שתבואי
אולי כבר היית כאן ולא ראיתי
משהו הרי קורה כשזזים בלי כוונה לצדדים

בשמיים אין עננים
החזאי מדווח שמחר ירדו גשמים
אני מכבה את הטלוויזיה וחושב
איך שרפנו ברגע את כל מה שלא נשרף מבפנים

הרהורים בקול ושתיקות שמכסות על מחסור במילים
אין כאן כדורים שאפשר לחבוט בהם
אין כאן ניסים שאפשר להיאחז בהם
מזיז את הידיים בחוסר סבלנות, תנועות קלות הופכות כבדות

חיכיתי ליד החלון
אולי נכנסת לדירה, נשכבת במיטה ונרדמת
אני תמיד מקשיב לך
אבל לא שומע על מה אנחנו מדברים

את קמה בפתאומיות, מוציאה את המפתח
אף אחד לא הולך, אף אחד לא נוסע רחוק מדי
הזיכרונות מדרכים ישנות התפוגגו מזמן
לא בטוח שזה נכון לחזור אליהן עכשיו

מביט בך דרך המראה
אין בינינו חבל שעלול להיקרע
אולי זה לטובה שאנחנו לא מחזיקים ידיים
אולי משהו בתוכנו מסתבך בכוונה

עומד ליד החלון
אולי כבר נכנסת לבית
את רחוקה מדי בשביל לראות
אם יש בינינו מרחק, אז מה נותר לנו לעשות
 
לירון בול .הייחסים האמביוולטים. עם בת הזוג

נדמה לי שזה מאפיין את הזכרים בקשר
לרגשות בין בני הזוג הזכר עם כל חוזקו
וגבריותו הוא תמיד חש חוסר ביטחון
בקשר עם בת הזוג
שם בעורף מוחו.
צ'י
 
למעלה