אולי די?! (אולי ט')

[חלומותשל אחרים]

אולי די?! (אולי ט')

אמא משגעת אותי עם עניין האשפוז למה אני צריכה את, למה אני רוצה את זה, למה אני עושה את זה לי, למה אני עושה את זה לה אם אני בכלל מבינה שזה אומר ויתור מוחלט על שליטה שם, שלא תהיה לי שום אפשרות להחליט כלום ומה אני אגיד בעבודה הראשונה, ומה אני אגיד בעבודה השנייה, ומה אני אגיד לאחי אסור שהוא ידע, אני אמורה להמציא לו איזה שקר הזוי על לאן אני הולכת להיעלם לכמה חודשים היום הייתה הפגישה עם הפסיכולוג. הפסיכו' בעד אשפוז, גם הדיאטנית וגם גור. וגם ככככלללל האנשים שדיברתי איתם על הנושא רק ההורים שלי נגד. ממש נגד. אבא סיכם את הדיון ב-"תהני" ויצא מהחדר. אמא המשיכה לחפור על איך שאני הורסת הכל, ואני מאכזבת את כולם, ואני לא מבינה כלום ולמה אני עושה ככה לזה ולמה אני עושה ככה להוא ושאולי כדאי לי לחשוב על מישהו חוץ ממני היאאמרה שאם הייתי קטינה היא בחיים לא הייתה מסכימה לזה, ושבאת נחמד שמישהו מהמחלקה מעדכן אותה במה שקורה כי בכל זאת אני גרה בבית "שלהם". ואני לתומי חשבתי שהוא שלנו... היא אמרה שזו החלטה שלי ושהם ממש לא בעד אבל הם "יתמכו" בי. זו התמיכה שלה?! לתקוף אותי ככה על איך שאני הורסת את כל העולם בערך? בכלל לא בטוח שאני רוצה תמיכה כזו

וכל החרטוטים שלה מעוררים בי ספקות... אולי אני טועה? אולי אני פשוט אחזור לאכול? אבל רגע.. כבר עשיתי את זה וזה אף פעם לא מצליח "עד הסוף" זו גם ככה החלטה שכל כך קשה לי לקבל.. למה היא לא יכולה פשוט לקבל שזה מה שאני מרגישה שאולי אולי ישנה משהו???

 

[ג ר נ י ו ם]

אני ממש מרגישה צורך להציע

מן הצבעה דמוקרטית פומבית בפורום. כל מי שחושבת שחלומות צריכה להתאשפז, שתרים את ידה, משהו כזה (בצחוק כמובן, לא ברצינות -- אבל עם נימה של רצינות כי נראה לי שיהיה כאן כל כך הרבה ידיים מורמות שלא תהיה לך ברירה אלא להתאשפז). חלומות, יש לך (בעיני, כן?) משפחה פסיכית (אסור שאח שלך יידע???? אלוהים. א-ל-ו-ה-י-ם). לעומתם, יש לך את הפסיכולוג שלך, הדיאטנית, וד"ר גור שאומרים לך שאת צריכה להתאשפז. בעיני נראה לי ברור לגמרי בצד של מי את צריכה להיות, ועל דעתם של מי את צריכה לשים זין (וגם ככה על הדרך לעשות שיחה של אחות גדולה-אח קטן, בעזרת הפסיכולוג שלך אם את רוצה. ככה זה מתנהל במשפחות טיפה פחות פסיכיות [סליחה אם אני פוגעת בך בשימוש התכוף בשורש הזה. זו דעתי בלבד, על סמך מה שאת כותבת כאן]). גם כאן הייתי רוצה לכתוב יותר ואני לא ממש מצליחה עכשיו. בקיצור נמרץ מה שאני רוצה להעביר לך הוא זה: 1. את צריכה להתאשפז כי זה מה שאנשי המקצוע שמטפלים בך תקופה לא קצרה ממליצים. 2. יהיו באשפוז בנות בBMI נמוך יותר משלך ואת צריכה להכין את עצמך לזה ולחווייה פוטנציאלית של קנאה, וגם להתכונן טוב לאשפוז כך שתוכלי להתמודד בו גם עם תחושת ה"לא חולה מספיק" וגם עם המחלה המאוד פעילה שלך. 3. אם הייתי במקומך הייתי מתאשפזת. מקווה לקרוא ממך מהמחשב בתה"ש בימים הקרובים. סיריוסלי.

 

[בעיטה בבטן]

על כל מה שגרניום כתבה . חלומות מאד קשה לי לקרוא את התגובות של ההורים שלך , אני חושבת שאין כאן בכלל עניין של שאלה , כל האנשי מקצוע סביבך ממליצים על אשפוז . אני מבינה את הקושי שההורים לא תומכים בצעד הזה . והלוואי שיכל להיות מצב אחר . אני רוצה לשלוח לך חיבוק גדול גדול ומקוה שתתאשפזי ...

 

[חלומותשל אחרים]

 

[חלומותשל אחרים]

כן המשפחה שלי פסיכית... מעולם לא טענתי אחרת כמו שכתבתי (או לפחות נראלי לי שכתבתי) אני רוצה מחר לקבל מגור תאריך אשפוז. יום ושעה וסידורים והכל.

 

[מאפרת בשאנטי]

כל הכבוד לך

מורידה בפנייך את הכובע. את אמיצה.

 

[ג ר נ י ו ם]

לגמרי כל הכבוד

אני יודעת שההתנגדות/פאסיביות/חוסר הבנה מוחלט של ההורים שלך קשים בטירוף, אבל יש לך פורום שלם מאחורייך... תזכרי את זה מחר בפגישה, טוב?

 

[קולדון]

 

[m e r e]

היי..

מרגישה צורך לשתף אותך מחוויות שלי בעניין- כשאני התאשפזתי, ההורים שלי לא ידעו בכלל. מכל מני מניעים- אחד מהם, היה שידעתי שהם יתנגדו ויהיה לי קשה להתמודד עם ההתנגדות שלהם. אז התאשפזתי בלי להגיד להם, סיפרתי רק כשהייתי בפנים. ולאורך כל האשפוז הופעל עלי לחץ לא מתון בכלל מצדם לצאת- ובכל זאת איכשהו נשארתי. הנקודה שלי- אני יודעת שזה קשה, וזה קשה מאוד לעשות צעד כזה בלי תמיכה מהבית- אבל את צריכה להפריד בין מה שנכון לך ובין מה שההורים שלך חושבים שנכון לך. בכל מה שקשור להפרעות אכילה, כנראה שאין להם מושג. עצה פרקטית- אולי שווה לבקש מגור לשבת איתם ולהסביר להם למה אשפוז זה חשוב? אולי אם זה יבוא ממנו זה ישמע להם אחרת... בהצלחה. אל תישברי.

 

[חלומותשל אחרים]

מחר יש לנו פגישה איתו..

פגישה משפחתית אצל גור! כיף! NOT אמא רוצה שהוא יסביר לה מה קרה בכלל ועל מה כל המהומה אני רוצה שייתן לי תאריך. בכל מקרה "מנחם" לשמוע שאני לא היחידה שמתמודדת עם אנטי כזה תודה

 

[קוקולה 19]

קטעים...

אבא שלי מוכן לעשות בערך הכל כדי לנעול אותי בפנים , ואצלך.....לא להאמין. תמסרי להם שיגידו תודה שאת תופסת את עצמך במצב שבו הם לא צריכים באמת לתמוך באשפוז.

 

[מאפרת בשאנטי]

מזתומרת??

בטח שהם צריכים באמת לתמוך באשפוז! היא לא צריכה להגיע למצב בו היא יכלה כבר אלפיים פעם למות והשביתה לעצמה מערכות בגוף שיש מצב שלעולם לא יחזרו לתפקוד סביר- כדי שההורים שלה ירצו בטובתה, בבריאות שלה!!!!!! אם הגורמים המטפלים אומרים שהיא צריכה אשפוז- זה אומר שהיא באמת, *באמת* צריכה אשפוז. אדם שאינו הוזה בד"כ לא ירצה להתאשפז סתם בגלל שזה סבבה וכיף חיים, אלא בגלל שהוא הגיע למצב שהוא *צריך באמת*. ותגובה שתהיה טובה לאותו אדם, שגם ככה נמצא במצוקה בגלל ההחלטה הקשה, היא שההורים שלו *באמת יתמכו* בהליך הטיפולי שהוא צריך, ובמקרה הזה- אשפוז. (אני לא חושבת שאת מבינה, גלית, עד כמה הודעה כזו יכולה לגרום נזק לאנשים שגם ככה לא מרגישים "מספיק" חולים...........)

 

[ילדונת~]

like

 

[ג ר נ י ו ם]

גלית, נסי להיות יותר רגישה, בבקשה..

 

[ללא נ ש י מ ה]

הייתי חייבת,לגמרי לייק.

 

[קוקולה 19]

זו ממש לא הייתה הכוונה שלי

התכוונתי שיגידו תודה שהיא מספיק אחראית להביא את עצמה לקבל עזרה גם בלי שהם יצטרכו לכפות את זה עליה או לגרור אותה לזה. שהיא מספיק אחראית לתפוס את זה במקום הזה , ולא שהם יצטרכו להתמודד עם מצב שבו הם כבר חייבים להיות בעד זה. ואת יודעת מה? אני מאמינה שחלומות מספיק אחראית כדי להבין שכדי להגיע למצב שבו הם באמת יהיו בעד היא תצטרך כנראה להגיע לסף מוות , ואני מאמינה שהיא מספיק אחראית כדי להבין שהיא לא באמת צריכה להגיע לשם בשביל התמיכה שלהם. וכל הכבוד על זה , יש הרבה שלא מסוגלים. חולי זה לא כבוד , ולא מקבלים עליו מדליות. ומי שעדיין רואה את זה ככה שלא ינסה להבריא בכלל , ובטח ובטח שלא ייכנס לפה , כי המקום הזה רק מדרדר את המחשבות יותר.

 

[קוקולה 19]

תתבגרו כבר

אני בהלם מזה שבכלל עוד יש פה בנות , שמסוגלות להצהיר בפה מלא על כמה הן רוצות להבריא , ועדיין נותנות לתחושה שהן לא חולות מספיק להשתלט עליהן. זה לא נקרא באמת לרצות. ומי שעדיין יש בה את הרצון הזה , או יותר נכון - מותר שיהיה את הרצון ואת המחשבות , אבל מי שעדיין נותנת לזה להשתלט עליה - אני לא ממליצה לה להיכנס לפה בכלל. זה מקום שאוטומטית גורם לך להרגיש לא חולה מספיק. בחייכם , אני אפילו מוצאת את עצמי כאן כל הזמן מסתכלת , בוחנת ומשווה וכאילו נאחזת איפשהו בחולי במקום לשחרר. מאז ומעולם אני נגד האשפוזים האלה כי הם פשוט ביצת כבול מלאה באנורקטיות , שמטביעה אותך בתוך המחלה יותר ויותר ואת שוקעת פה בלי שליטה. יותר מידי עיסוק בזה , יותר מידי עיסוק באוכל ובמחלה , וזה לא המתכון לבריאות. מי שעדיין מסוגלת להוציא את עצמה מהמקום הזה בחוץ - שתעשה את זה , כי היא לא יודעת מה יצוץ ויתפתח פה בפנים. המקום הזה מסוכן למי שעוד לא מסוגלת באמת להשליך את המחשבות האלה הצידה. אבל באמת , ממש , ובצורה מוחלטת. כי המלחמה הכי קשה פה זה בדיוק הדברים האלה.

 

[No longer]

גלית. טריגר.

המלחמה עם התחושה שאת לא חולה מספיק היא בהחלט קשה ומפרכת ותמידית. וכל מקום בו יש ריכוז של מופרעות אכילה, תמצאי את המחשבות האלה רצות נונסטופ. גם לבנות הכי חולות שפגשתי, ושאת פגשת, הן קיימות. כי הן לא הגיוניות. כי הן מופיעות בלי שום קשר למציאות. וכן, זה סיכון שכל מי שנמצאת בפורום הזה צריכה להיות מודעת אליו ואל הבחירה בהתמודדות היומיומית הזאת. זו דוגמא נפלאה לסיבה בגללה מסמניפ טריגרים. יש כאן בנות ברמות שונות של יכולת התמודדות עם הדברים האלה, וראוי שתהיה לכל אחת את הבחירה והיכולת להתכונן. אנחנו הרי מדברים כאן בסופו של דר על עניינים שנוגעים ישירות בהבדל בין חיים למוות. עזבי אותך בנות שיכולות להצהיר בפה מלא על רצון להבריאץ יש כאן מספיק בנות שמצהירות על ה-ח-ל-מ-ה ומרגישות ככה. גם אני. וכן, אני כנראה לא חולה מספיק, כנראה אף פעם לא הגעתי למספרים ההזויים שאת עומדת עליהם. אבל אני יודעת להפריד את התחושות האלה מהמקום שמחליט שבגלל זה מגיע לי פחות משהו. ולפעמים, במצבים מסוימים, תזמון מסוים או בנות בשלבים שונים, זה קצת יותר קשה. אבל תני לכל אחת את הקרדיט שיש לה מספיק אינטיליגנציה [כי אף אחת כאן לא לוקה במחסור, ברוך השם, ניחנו כולנו בהמון אייקיו] כדי להחליט את ההחלטות האלו בעצמה. מי שהפורום הזה לא טוב לה לא תהיה בו. כי אין מקום אחר ברשת שמעודד החלמה יותר מהמקום הזה.

 

[ג ר נ י ו ם]

כל כך

, עם כל מילה ומילה

 

[מאפרת בשאנטי]

נראה לי שהיא התכוונה לאשפוזים...

שמי שלא מרגישה חולה מספיק שלא תיכנס לאשפוז כי זה יגרום לה עוד יותר לא להרגיש חולה מספיק......... (לא שאני מסכימה עם זה אבל נראה לי שזה מה שהיא התכוונה)