אוכל

[BluePrint]

I think I speak for everyone here

זה לא 800 עמודים, אלו חמישה ספרים, ולא ארוכים במיוחד. אל תתן לאורך הסיפור להרתיע אותך, תן להומור לדחוף אותך קדימה.

something big an yellow

 

[Grud]

תשובה לשלושתכם

אני לא מנסה להפחית בחשיבות האוכל (לא בעולם המשחק ובייחוד לא בעולמנו אנו). אני נוטה להיות די רעב ובדרך כלל לא משביע את רעבוני (וד"כ, אני לא יכול לאכול פיצה). אבל כשאני משחק, יש דברים יותר "מאגניבים" שאפשר לעשות עם זמן המשחק - כמו לקטול מפלצות, לדבר עם נאפסים, לתאר פעולות או סתם להגיד מה אתה חושב על כל דבר. אז כמובן שאפשר גם לשחק עם האוכל - אני מזמין ככה וככה, אני מבשל את הארוחה סופר-חריף (ככה הדמות שלי אוהבת), בוא נאכל איש-זאב! זה יהיה מגניב ועוד ועוד... מה שאני מנסה להגיד, ולראות אם אתם מסכימים איתי הוא שאפשר שיהיה משחק נהדר בלי אוכל, וכשיוצרים דמות מתייחסים לדברים האחרים (כמו אופי, מראה חיצוני, יחס מיוחד לגזע/מפלצת/דמות, היסטוריה, תחביבים ועוד), לפני שמגיעים לנושא ה-diet (איך אומרים את זה בעברית?) של הדמות ויכולות התיבול והצייד שלה. בנוסף, חצי מהדוגמאות שלכם מתייחסות לערים, ולצערי, בכל משחק פנטסיה ששיחקתי הזמן שביליתי בעיר "סתם" (כלומר לא בתוך טירה/מבוך או בחיפוש אחר דמות מסויימת) הוא מקסימום 20%. וזה לא באשמתי, פשוט השה"ם רוצה שנהיה בדרכים ונהרוג קוסמים מרושעים... בפעמים שכן נשארנו בעיר כדי "לעשות רול-פליי" - נהרגנו (קטטות פונדק ורחוב הן דבר מסוכן). אבל זה היה כבר לפני שלוש שנים, עכשיו אני בוגר יותר ולא נהנה מדברים כאלה יותר.

 

[EverMan]

דווקא יש דברים משעשעים...

למשל - בזמן קרב ידיד שלי זרק 1 בקוביה ברציפות פעמיים ... השה"ם החליט שיש לו שלשול נוראי והוא עוזב את המערכה מאחורי הגבעה ובכן ... "להוציא צרכים". וזה ליווה אותו שבוע זה דברים שיכולים להוסיף טעם ... אבל לא צריך ללכת כל יום ולהקפיד שכל דמות עושה פיפי ...