אוכל

[iguessgrampy]

אוכל

במהלך המסעות במשחק הדמויות מבשלות לעצמן או שמתבססים בעיקר על מנות ברזל?

 

[DDN]

מנות ברזל? פוי!

אנשי הצנונית בד"כ חיים על מזון טרי, לרוב בשר ציד, אם כי יש להם מנות מזון מוכנות מהעיר כ"גיבוי".

 

[BluePrint]

עם הידיים

שמעתי פעם שענקי אבן אוכלים מנות ברזל.

 

[Ferenheit]

ובכן

אם אתה יכול ללקט מזון או לצוד תוך כדי תנועה יש לך יתרון כלכלי והישרדותי. אם אתה יודע לבשל (גם אם אתה נושא איתך רק מזון משומר) יש לך יתרון חברתי (אתה יכול לארח אחרים ללא בושה סביב המדורה שלך וללכד את החבורה סביב ארוחה טובה). אם אתה בן מחצית זה כבר סיפור אחר - בשונה מבני שאר הגזעים בני מחצית ידועים ביכולת ליצור מזון טעים באמת. אני מתכוון ממש טעים. כל כך טעים שילדים טקנים לא חולמים להיות מכשפים וכהנים ונוכלים אדירים אלא טבחים אדירים (חלק מהם חולמים להיות כהנים-מכשפים-גיאומנסרים-טבחים אדירים).

 

[Nihau]

חבורת נוסגות' מתמחה בבישול...

כמעט תמיד מבשלים בתורות ואם חייבים לאכול מנות ברזל תמיד משפרים אותן בעזרת כישורי הבישול שלנו. בעיקר קירסטן. ולשם שינוי ללא קסם. (חוץ מפעם אחת ש...)

 

[Gilgam69]

כן ובעוד ג'ורג' צדה להם צבאיים

סליק מחליט משום מה שז'אן פול עשה את זה... למרות שכולם אומרים לו שזאת הייתה ג'ורג'.

 

[DDN]

אני לא זוכר את זה.

איזה יופי שז'אן פול מקבל קרדיט על דברים שלא עשה. . . . . אני רק זוכר מהפגישה הזאת את צמד המילים: "איכס! צבי!"

 

[ביצת דרקון קטנה]

LOL

 

[Grud]

למה בכלל צריך להקדיש זמן לאוכל?

לדעתי, אוכל זה אחד מאותם נושאים שצריך להחליק אותם במ"ת... אוכל מהווה השקעת זמן משחק מיותרת ומעצבן את השחקנים. אלא אם יש בצורת או רעב גדול, למה להתייחס בכלל לנושא האוכל? אם המנחה זקוק לנושא האוכל כדי לספק הרפתקאות חדשות, קטעי משחק או סתם להעביר את הזמן, אז כנראה שהוא לא כל כך מוצלח לדעתי... כשמדברים על מו"ד יש הרבה מאוד חצאי-אמיתות וחוסר מציאות, אז כמובן שלא צריך להגזים (אם החבורה יוצאת למדבר לחודש למשל), אבל לא צריך להתפס לכל חוק או דבר כדי שיהיה משחק מוצלח. זוהי דעתי לפחות.

 

[אלדריון]

האומנם?

כמו שאני מתאר את האכיטקטורה והאנשים בעיר מסוימת, כך אני אתאר את המזון שהדמויות אוכלות שם, בעיקר אם הם אוכלים במקום מיוחד (מסעדת יוקרה, מסבאה פשוטה וענייה, ארוחה כפרית, מזון של גזעים אחרים ו\או עמים מיוחדים בקמפיין). זה דורש מעט יותר עבודה, אבל אני מאוד נהנה לעשות זאת (אלא אם אני רעב בעצמי

). לדעתי זה גם מגדיר יותר טוב את התרבויות בעולם המערכה ומוסיף עומק לקמפיין.

 

[ביצת דרקון קטנה]

למה להקדיש זמן לאוכל.

טוב, בוא נתחיל בזה שידוע שאותו אוכל, טעים ככל שיהיה, למשך זמן רב, נוטה לעצבן אנשים. נניח שאתה נורא אוהב פיצה (מה שנכון לגבי רובנו). אם יתנו לך כל יום כל היום רק פיצה, זה יימאס עליך בסופו של דבר, תגיד מה שתרצה. אם אתה ועוד 4 אנשים נמצאים במצב שאתם אוכלים "פיצה" כל יום כל היום למשך חודש חודשיים, על כולכם יימאס האוכל. דבר שכזה יכול להשפיע על המצברוח הכללי של הקבוצה, על עצבים ומריבות שעשויים להתפתח ועוד. וכן, כל זה בגלל אוכל. חוצמזה, אם אתה מגיע למקום חדש, כפר זנוח או עיר מפוארת, האוכל שתקבל שם עשוי לעזור לך לקבע את דעתך כשחקן על המקום. אם תקבל במסעדה מפוארת את מה שתקבל בפונדק מתפורר, משהו כאן לא יהיה בסדר, נכון?

 

[Gilgam69]

אולי אבל...

לפי דעתי צריך להכניס גם את עקרונות סדר החיים הרגיל לתוך המשחק. מתי בפעם אחרונה הייתי עם החבורה שלך ביער ובדיוק ברגע שנענית לקריאת הטבע והלכת... לטפל בצרכיך, התנפלה עליך קבוצת גובלינים? הם די תופסים אותך עם המכנסיים למטה... במלוא מובן המילה!

 

[Nihau]

תשתין עליהם בקשת...

צר לי אך זה פשוט התבקש

 

[DDN]

מממממ זה לא המנחה.

כזכור לי, בשתי הקבוצות בהן אני משחק, דגש האוכל בא קודם מצד השחקנים. זה חלק מהחיים של הדמויות, ומעניין לדעת מה הן מכניסות לפה (שלא יהיו אנורקסיות חלילה) ולא. זה לא חלק מההרפתקאות וכו'. אבל זה חלק דווקא מאוד מוצלח, ותורם לאמינות.

 

[shadowfax]

אישית כמנחה אני משאיר חלקים

אלו לשחקנים עצמם, הם רוצים להתווכח על מי יבשל ארוחת ערב? שיתווכחו זה דיון בין דמויות דיון שאינו קשור אלי אלא יש צורך להשפיע על הסביבה כמו ניסיונות צייד ושאר ירקות. כל עוד אין שינוי ממשי בסביבה שמצריך התיחסות ועלול להפריע לדמויות אני מוצא שאין טעם ממשי להתערב באינטראקציה בין דמותית של שחקנים

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

הארוחה היא האירוע החברתי מספר אחד !

כולנו חייבים לאכול.. ברור.. רובנו לא אוהבים לאכול לבד (אם אין משהו טוב בטלויזיה בכל מקרה).. האוכל עצמו הוא תירוץ טוב בשביל אנשים לשבת ביחד ולדבר בתורות (כשהאחרים בולעים).. ואם כבר נכפה על בני אדם רגע של נימוס (מי היה מאמין

) אז מומלץ גם לשחק אותו

תאחלס אחרי יום שלם של קטילת גובלינים באיזה מבוך נידח והצלת העולם בערך 24 פעמים מי לא רוצה לשבת עם חבריו לקטילה על יד שולחן או מדורה עם כוס שיכר ונזיד שפן סלע ברוטב חול ולדבר על היום שעבר.. עדיף לי כשה"ם לעודד שיחה (או שקט רועם) בין חברי הקבוצה.. על האוכל.. על החיים.. על העולם ועל עצמם (הזדמנות טובה להבין לעומק מה מניע את הדמויות.. ומה מעניין את השחקנים כבונוס

) והאינטראקציה הקבוצתית מופגנת במלא הדרה

.. לדעתי זה עדיף מאשר לנצל את אותו זמן לתיאור (או גילגול) הציד/הבישול.. (תלוי ברוטב המיוחד כמובן).. מן הסתם כשמדובר בהזמנת ארוחה ביישוב יש הרבה מקום לתיאורי אווירה, טעם, וריח האוכל ונימוסי השולחן של האנשים הקרובים ביותר.. אבל גם אז הארוחה היא רק תירוץ לניהול שיחות חולין מעניינות (או לא מעניינות)

נ.ב. דאגלאס אדמס איש משעשע.. היום התחלתי לקרוא את המדריך למטייל בגלקסיה (אבוי ואבוי 800 ומשהו עמודים)

מישהו יכול לחוות את דעתו על הספר בצורה נטולת ספוילרים ?

תודה

 

[ביצת דרקון קטנה]

טרמפיסט!!!!!!

אויה. מה זה המדריך למטייל?? צורה נטולת ספויילרים? אוקיי... מצחיק. מוזר. בריטי. זה בערך הסיכום. כל השאר זה ספויילר.

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

משומה תקוע לי הביטוי מטייל.. ../images/Emo4.gif

אני קורא את הגרסא האנגלית אז בלבולי תרגום עתידים לבוא..

 

[ביצת דרקון קטנה]

זה עדיין לא מטייל...

it's a hitchhiker... not a traveler...

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

I know I know..