אוכל לבת חצי שנה

טוב

New member
אוכל לבת חצי שנה

הי. נגה עוד שבוע בת חצי שנה (השבוע בקעו לה 2 שיניים, לא האמנתי שאפשר להתרגש כל-כך), ועד עכשיו היא אכלה רק תחליף חלב . אני יודעת שאני צריכה להתחיל עם ירקות, אבל אני לאיודעת כמה\למה\מתי. האם אני צריכה להקטין את כמות המטרנה (היום היא אוכלת 4 ארוחות של 210-240 סמ"ק). אנא תנו עזרה לאמא בחיתוליה.
 

מיכללב

New member
המלצה

כדאי להתחיל עם ירקות..אל תעשי את הטעות שאני עשיתי- התחלתי עם פירות ובגלל המתיקות בשום אופן מתוקי לא אוכל ירקות...אז כדאי בכל פעם ירק בנפרד..כדיי לוודא שאין אלרגיות, תפוח אדמה, ולמחרת גזר ואח"כ קישוא ואח"כ הכל יחד...לא מומלץ להמליח...ובאשר לפירות - ניסינו קודם בננה ואח"כ תפוח ואח"כ אגס והיום ( בן 8 חודשים) הכל בבלנדר עם ביסקוויט...וזה טעים...מודה שאני אוכלת את מה שנשאר... אגב, זה בנוסף לארוחות כי הם טועמים בהתחלה ממש מעט כך שזה לא במקום ארוחה. בתאבון!!!
 

דסי אשר

New member
הי טוב, את נגד טיפת חלב?

עם כל הביקורת שיש לרבים, את הקטע הזה, שבדיוק כתבה לך אחת האמהות בהמשך, הם עושים טוב מאד. נושא הורדת הכמויות בא בהדרגה. כי עם טעימה אחת או שתיים של תפוח אדמה לא נהיים שבעים. מאוחר יותר, כשנגה תעכל כמות מלאה של מנת ירקות, ותראה לך שאינה רעבה יותר, לא תצטרכי לתת לה מנת פורמולה. אחרי זמן קצר, תתחילי לאט לאט עם העוף, ותראי איך היא נהיית שבעה. חח באותה צורה עם הפירות(כמו שהאם כותבת לך) ואז, ארוחת המרק וארוחת הפרי באות במקום הפורמולה. יש אצלי קטנה בגיל של נגה, היא הגיעה אלי בשלב של אכילת כל הירקות. אמא שלה הייתה המובילה בנסיונות(שמא משהו לא מתאים, עדיף לאמא ולי ולילדה שיקרה בבית). היום היא אוכלת אצלי במשפחתון שתי ארוחות ממש. אחת בסביבות 9-10, ארוחת פרי עם הביסקוויטים הנפלאים והמשביעים. והשניה, כעבור 4 שעות, כל מרכיבי מרק הירקות עם העוף למעט הבצל ועשבי התיבול. אוכלת בכפית וכאשר שבעה עושה עם שפתיה מן תנועה כזו מצחיקה של השפרצת האכל עלי. אנחנו צוחקות יחד עושות את התנועה כמה פעמים זו לזו(מדברות בשפת ההשפרצה), והיא מסיימת את הארוחה. דסי
 

שירה-4

New member
אוכל לבת חצי שנה

גם אני נהגתי כמו שכתבו כאן אך לפירות לא הייתי מוסיפה בסקיווט. הייתי מוסיפה כפית טחינה או שקדיה. לפעמים גם כפית אבוקדו. את המטרנה לא הייתי מורידה לחלוטין. עדיין היא עשירה בחומצות שומן וברזל שלא תמיד יש מאיפה לקבל בגיל הזה. בד"כ נהוג לתת עוף ואין בו כמות גדולה של ברזל אם בכלל.חומצות שומן מסויימות מצויות בדגים, ובגיל הזה לא נהוג עדיין לתת. כנ"ל לגבי סידן. הבנתי שהיום דוחים את מתן מוצרי החלב לגיל שנה.גם אם זו לא ההמלצה הכתובה של משרד הבריאות זה מה שהוא מעדיף שיקרה. (כמו בכול דבר, גם כאן יש שיקולים לא עיניינים) בגיל של החביתה (שנה?) הייתי מוסיפה כפית-שתיים של דייסת אינסטנט של מטרנה-דגנים או שיבולת שועל או שהוספתי נבט חיטה (בתי טבע) לבלילה. אצלי אוהבים חומוס. אז מרחתי שיכבה דקה של "שקדיה" ועל זה בנדיבות חומוס, והרווחתי שתי ציפורים במכה. תהיי יצירתית. ואל תמהרי לתתת דברים שלא תואמים לגיל. בחצי שנה האחרונה משרד הבריאות עשה בדק רציני ודחה המון דברים שעד עכשיו נתנו בגיל חצי שנה לשנה. שווה לבדוק. (אני לא יודעת אם בסופו של דבר הם שינו את ההוראות הכתובות) בהצלחה ובתאבון
 

נעה גל

New member
אוכל, אוכל, אוכל

אני אתחיל מכך שאת לא צריכה להקטין את כמות המטרנה (איתמר בן שנה וחדשיים וזולל לו כל יום 3 בקבוקים לפחות, וגם אוכל 3 ארוחות מלאות "של גדולים"). ככה מתחילים: לאט. נותנים בהתחלה ממש לטעום על קצה הכפית. בכדי שהיא תרגיש את הטעם וגם תתרגל למרקם החדש, וגם צריך להתרגל לרעיון שכפית מכניסה אוכל לפה. האכילה מכפית היא שונה מזו של בקבוק ותינוק לאט לאט מלמד עצמו איך לאסוף את המזון מהכפית. אני התחלתי לדוגמא עם פירות ולא עם ירקות. התחלתי עם מוצרים של גרבר בגלל המרקם שלהם שאני בבית לא הצלחתי להגיע אליו אף פעם. עם איתמר עברתי מהר מאוד לפירות וירקות טריים כי לא היתה לו בעיה עם מרקמים. לאורן כן היתה והיא אכלה גרברים עד גיל מאוחר יחסית. בכל אופן, את אמורה להתחיל כל פעם עם ירק או פרי אחד ולתת אותו בכמות קטנה מאוד בשביל לבדוק אם היא לא אלרגית לאותו פרי/ירק. יש פירות וירקות שהם מועדים לפורענות מבחינת אלרגיות ולכן, ממליצים לתת אותם בשלבים מאוחרים יותר (תותים וכל הפירות הטרופיים לא כולל בננות). משהי כתבה כאן שהיא נותנת חומוס. גם אני נותנת אבל, בבית תינוקות של איתמר אמרו לי שיש המון ילדים שאלרגים אליו וצריך לחכות עם החומוס עד אחרי גיל שנה וחצי. בכל מקרה, אני תמיד הכנתי (גם כשהיה מדובר בגזר או תפו"א מבושל) את האוכל מתובל כי ככה הילדים שלי אוהבים. אם את רואה שהיא מקבלת התכווציות הקאה קשות מהכנסה של מזון מוצק חלקית (כלומר, מחית ירקות או פירות), כדאי לחכות כמה שבועות ואז לנסות שוב. בכל מקרה, כדאי להתייעץ בטיפת חלב איך להתחיל עם מה וכמה.
 

לאה_מ

New member
אם כבר התחלנו בנושא האוכל, אז אני

אוסיף כמה שאלות - אורי ממש רגיש למוצרי חלב. כשאני אומרת ממש רגיש אני מתכוונת, שאם הוא מורח גבינה על הרגל שלו, היא מתכסה שלפוחיות... מכל מקום, הוא יונק עדיין לא מעט פעמים ביום, וגם אוכל פירות, ירקות ובשר. חומוס הוא לא ממש מעוניין לאכול (ונדמה לי גם, מהפעמים שניסיתי את זה, שגם זה גרם לו לאיזו רגישות קלה). אני נותנת לו גם לחם עם שקדיה או עם טחינה, אבל בכל זאת קשה לי מאד לגוון לו. יש אי אלו הצעות מקוריות? חוץ מזה - הזכרתי כבר שהוא ישן איתנו בלילה, אבל בזמן האחרון זה הפך להיות לא פשוט - הוא מתעורר לעתים מאד תכופות ורוצה לינוק (הוא לאו דוקא אוכל, נדמה לי שבמשך הלילה אני מרגישה אותו ממש יונק פעם אחת, אבל הוא עדיין רוצה למצוץ את הפטמה הרבה פעמים. אין לו מוצץ, הוא מעולם לא הסכים לכך, ולי לא היתה ממש בעיה עם זה שהוא משתמש בפטמה שלי כמוצץ, וגם עכשיו אין לי בעיה עקרונית עם זה, חוץ מאשר בלילה, כי למרות שהוא ישן איתנו במיטה, אני תמיד צריכה לישון לכיוון שלו (ועוד מעט כבר יהיו לי פצעי לחץ בצד השני...
, וזה בכל זאת מעיר אותי מספר לא מבוטל של פעמים בלילה. חשבתי שאולי דוקא בגלל שהוא נמצא איתנו, זה מפריע לו לישון והוא מתעורר יותר, אז ניסיתי אחרי שהוא נרדם להעביר אותו למיטה שלו, אבל זה כאילו יש לו "סנסור" - ברגע שמניחים אותו במיטה שלו הוא מתעורר ומתחיל לבכות. אני אדגיש, שלא דוקא הייתי רוצה שהוא יפסיק לישון איתנו, אבל כן הייתי רוצה שהוא יפתח דרכי הרדמות אחרות חוץ מציצי, כי זה נעשה קשה גם עבורי וגם עבור בן זוגי (וגם המטפלת מתלוננת...
). אז למישהי יש הצעות? נסיון? רעיונות?
 

noa_f

New member
נסיון אישי שלי

גם הבן שלי היה נרדם אחרי ציצי בלבד- וזה נורא כובל (לפעמים סתם אין לך חשק להיות המרדימה). השיטה שלנו, היתה מעבר הדרגתי ב"כמות הנגיעה" (לא יודעת איך לקרוא לזה): 1. על הידיים + ציצי 2. רק על הידיים (חיבוק ונענוע ללא האכלה) - מאפשר אח"כ מעבר גם לבן הזוג. 3. לישון לידו במיטה (אצלנו - במיטה שלו...)עד שנרדם 4. לשבת לידו במיטה עד שנרדם. 5. להיות בחדר עד שנרדם. 6. לבקר בחדר מדי כמה דקות עד שנרדם. (לא קורה יותר מפעמיים שלוש ביום רגיל) כל שלב הדרגתי כזה התבצע במשך כמה ימים עד שבוע. את השלבים האחרונים צריך לפעמים להמשיך יותר זמן. אנחנו, למשל, חוזרים עליהם עכשיו עם ילד בן 6 שפיתח בעיית שינה מחדש בשנה האחרונה, כנראה בעקבות מעבר דירה (וגם עצלות ורשלנות שלנו). דבר נוסף שגיליתי: אם נותנים לו להירדם במיטה שלנו, ואח"כ מעבירים - הוא בטוח יתעורר באמצע הלילה שוב. וקראתי הסבר מחקרי על זה: מסתבר שכולנו מתעוררים באמצע הלילה. אם סביבת השינה שלנו לא משתנה, אז הכל בסדר, מתהפכים וחוזרים לישון, אבל אם היא פתאום אחרת (למשל "העבירו אותנו" למיטה אחרת) אז מתעוררים לגמרי. אחרון חביב, כמו בכל דבר, הכי חשוב להיות עקבי, ואם יש חריגה מהנורמה אז היא מנומקת "מותר לישון עם אמא ואבא רק כשאתה חולה / ביום שישי / בבית מלון" וכו´ כי:... בהצלחה
 
כמה הצעות לגוון של אוכל

ניסית מעדני סויה? יש בכמה טעמים: פרלינים, וניל, קרמל ושוקו(הכי לא טעים...) ממרחים: יש ממרח חרובים מעולה! יש שלובים של חרובים עם אגוזים/שקדים/בטנים. בחנויות טבע יש ממרחי תמרים וממרחי חלוה. כבר המלצתי פה על חלוה ממש. פסטה ניסית? לגבי הנקת לילה - מתי ניסיתי לתת לו מוצץ בפעם האחרונה? אם לא אכפת לך שהוא ימצוץ מוצץ - תנסי שוב. אחיינית שלי נדבקה למוצץ, מיום שנגמלה בגיל שנה וחצי... ואולי תנסי בקבוק מים? וכמה זמן זאת התקופה הזו? מנסיון - תקטרי על זה הרבה ותאיימי לכל מי שרוצה לשמוע(חוץ מהתינוק..) שאת הולכת להפסיק עם ההנקות האלו ודי, איכשהו זה פשוט גורם ללילות נפלאים אחר כך...
 

לאה_מ

New member
אז זהו, שאני ממש לא הולכת להפסיק

עם ההנקות האלה... כך שאין מה לקטר...
מוצץ הוא לא רוצה, והאמת היא, שלי יש יחס אמביוולנטי למוצצים, כך שיתכן מאד שגם אני לא ממש מנסה "לדחוף" לו את זה. מכל מקום, מדי פעם, ברגע של חולשה, אני מציעה לא מוצץ, ועד כה הוא תמיד סרב. האמת היא, שעניין הלילות מפריע לי, אבל יותר מזה מפריע לבן זוגי. כנראה בגלל שהאלטרנטיבה שלי היא שינה מופרעת בצורה אחרת, והאלטרנטיבה שלו היא שינה לא מופרעת. אני אמרתי לו, שאם הוא רוצה לעבור עם אורי עכשיו תהליך של שינוי הרגלי שינה, אני מוכנה לתמוך בו, אבל אני לא מוכנה להוביל את התהליך הזה עכשיו. הבעיה אצל בן זוגי היא, שכשמעירים אותו מהשינה, הוא יעשה הכל כדי להמשיך לישון, כך שאין שום סיכוי שהוא ינהל תהליך כזה עכשיו עם אורי. לכן ככל הנראה זה לא יקרה. אני בונה על זה, שבעוד חצי שנה - שמונה חודשים, אורי יעדיף להרדם בחדר הילדים, משום שיש שם אווירה נחמדה כשהולכים לישון (יש להם מיטת קומותיים והם עושים "אוהל" משמיכות במיטה התחתונה, ומדברים, ומספרים סיפורים) - נראה לי שכשהוא יהיה יותר מוכן להשתתף בחוויה הזו, זה יהיה עבורו יותר אטרקטיבי מאשר ללכת לישון לבד במיטה שלנו... בינתיים הייתי שמחה אם הוא היה ישן יותר רצוף (הגם שבמיטה שלנו). יתכן שאם לא ננסה להעביר אותו, זה יסתדר, משום שנראה לי, שכשהוא חושש שמא יעבירו אותו, הוא מתעורר לעתים תכופות יותר כדי לבדוק איפה הוא נמצא... הבעיה הנותרת היא, שזה לא בטוח עבורו לישון במיטה שלנו כאשר אנחנו לא שם (מחשש פן הוא יפול), והוא הולך לישון הרבה לפנינו. כך שגם אם הוא נשאר אצלנו, עדיין הייתי שמחה אם הוא היה ישן במיטה שלו בערב (ואין אצלנו מקום בחדר למזרנים על הרצפה). לגבי ההצעות למזונות תחליפיים - המון תודה, אני אנסה חלק. הבנתי שהרבה ילדים שרגישים לחלב רגישים גם לסויה. אני לא יודעת האם מומלץ להציע מוצרי סויה לפני גיל שנה. מישהי יודעת אם יש איזו מגבלה? חלווה נשמע לי מצויין, ופסטה משום מה תמיד מתקשר לי עם גבינות, אבל נכון, אפשר גם אחרת. אז תודה רבה.
 

noa_f

New member
בן כמה הוא?

תני לו אוכל אמיתי! חוצמזה אפשר לעשות דייסות מאורז (גם מתוקות) חלבה אפשר לעשות לבד משומשום מלא +דבש ואז זה יותר נוזלי. טחינה יותר מזינה מחומוס (שוב, הכי כדאי לקנות שומשום מלא ולהכין לבד - נורא קל - יותר טעים ובריא.) מצטרפת לרעיון הפסטה: גם מאוד משחקי. פירה... קציצות בשר לא מטוגנות, אלא ברוטב בתאבון
 

לאה_מ

New member
הוא בן 10.5 חודשים

ואני נותנת לו אוכל אמיתי. כלומר, הוא אוכל פירות וירקות (מבושלים וחיים) ועוף ובשר וקציצות וכדורי בשר ופירה ופסטה וחומוס. הבעיה היא שיש לו רגישות אמיתית למוצרי חלב, ורציתי גיוון בכיוון החלבונים. אבל נתתן לי הרבה רעיונות, אז המון תודה.
 

דסי אשר

New member
לאה - פעם ראשונה מאז

שאני קוראת את דבריך הרהוטים כל כך בפורום, שאני מבולבלת ולא בדיוק מבינה מה את רוצהלגבי השינה, חוץ מזה שאת רוצה שהוא ישן רצוף אתכם במיטה וימשיך לינוק. מה שאני מתכוונת, שאיך שהדברים הוצגו- ואין זו ביקורת, זה כאילו לאכל את העוגה ולרצות שתשאר שלמה. כל עוד הוא יונק, וישן אתכם במיטה, הוא ימשיך לרצות "מוצץ" בצורת ציצי. אילו הייתם מחליטים לוותר על שנתו אצלכם, היית יכולה להגיע איתו למצב שהוא יינק, ירדם בכוחות עצמו ולא בעזרת ציצי,ולא יתעורר הרבה פעמים לחפש את המוצץ בצורת ציצי. התהליך לוקח זמן, לא רב, המוציא לפועל של ההשכבה צריך(עדיף) שיהיה מי שאין לו ציצי מניב,והתינוק לומד להרדם בכוחות הרגעה עצמיים(גם בלי מוצץ). גם מגיע למצב של שינה ללא התעוררויות. ואולי ניתן לפתור הבעיה כפי שהצגת, בפורום הנקה? דסי
 

לאה_מ

New member
דסי, כרגיל, יש לך חיישנים מצויינים.

הדברים מבולבלים כנראה משום שגם אני מבולבלת, ובעיקר - משום שיש כאן אי הסכמה ביני לבין שי (בן זוגי). בעוד שאני אולי הייתי רוצה לחיות בעולם אידיאלי שבו אורי גם יונק, גם ישן איתנו ועדיין לא מתעורר יותר מפעם אחת בלילה, אני מבינה שזה לא המצב, ואין לי בעיה אמיתית להמשיך לחיות עם ההתעוררויות התכופות שלו (למרות שאני קמה די עייפה בבקרים האחרונים, כי מעט שעות השנה שיש לי באופן טבעי מופרעות פעמים רבות). אבל שי לא שותף, בלשון המעטה, לנכונות שלי. אמרתי כבר, שאני חושבת שההבדלים נובעים מכך, שהאלטרנטיבה שלי היא שאורי ישן במיטה שלו ואני בשלי, ואני אקום מספר פעמים בלילה להניק אותו, ולכן המצב הקיים עדיף בעיני על האלטרנטיבה הזו, ואילו האלטרנטיבה של שי היא, שאם אורי לא ישן איתנו, שי יוכל לישון שינה טובה ורצופה כל הלילה, בלי להתעורר מהבעיטות של אורי (הגם שהן באות מרגלים שמנמנות). אני הייתי מוכנה (בצער מה, אבל לטובת ההרמוניה הזוגית) לוותר על הלינה המשותפת כדי להעניק לילות שלווים יותר לשי, אבל אני לא מרגישה את עצמי מוכנה היום לעבור תהליך "גמילה" כזה עם אורי (מה גם שיש לי ספק רב ביכולתי לעשות זאת לאור העדפתי הברורה את המצב הקיים). מצד שני, שי, שגם לפי דברייך עדיף שהוא יהיה זה המוביל את תהליך ההסתגלות של אורי לשינה רצופה במיטתו, לא מסוגל להוביל תהליך כזה, גם לדבריו. לכן המצב היום הוא, שאני הסברתי לשי, שאני אהיה מוכנה לתמוך בו בתהליך שהוא עצמו יוביל, אבל אני לא מוכנה להיות מובילת התהליך. ולכן כנראה זה לא יקרה. לפחות לא בעתיד הקרוב. מה שלא ימנע את הכעס מצידו של שי - אולי "כעס" זו לא המילה הנכונה, אבל ודאי שיש אי נוחות שמלווה בתחושה שאני טעיתי כאשר איפשרתי לאורי להשתמש בציצי שלי כמוצץ. לא תמיד תחושות מבוססות על ניתוחי מצב הגיוניים ורציונליים. לפעמים גם "סתם" עייפות ורצון להיות לבד (בזוג) מקבלים משקל משמעותי בתגובות. אז אני יודעת שיש בעיה. אני גם יודעת שאין תרופת פלא. לא ממש בא לי על חיכוכים עם שי בגלל המצב הזה. גם לא ממש בא לי להצטרך להסביר לו את זה כל ערב במקום לקרוא את הספר שלי... טוב, אני אפסיק לבלבל לכם את המח. אם ימצא פתרון פלאים אני אעדכן. אם יש משהו שלא חשבתי עליו - אשמח לשמוע (עכשיו, כשכל צפונות השינה שלנו גלויות בפניכן...).
 

נעה גל

New member
מענין שאצלנו היה בדיוק אותו מצב

דני סבל מהנוכחות הקבועה של איתמר במיטה (איתמר המשיך לישון איתנו גם אחרי שהוא נגמל) ולי זה דווקא היה מאוד נוח. גם אהבתי את הקרבה של איתמר וגם, איתמר היה זקוק למגע הזה. דני מעולם לא השלים עם המצב, אבל, הוא קצת נרגע כאשר הבטחתי לו שברגע שאני ארגיש שאיתמר "מוכן" אני אעביר אותו למיטה שלו (שנמצאת כמובן, אצלנו בחדר...). זה לא אומר, אגב, שהוא הפסיק ללחוץ בנושא. ואז לפני חודש, הרגשתי שזהו, איתמר "מוכן". ואכן, המעבר למיטה שלו היה קל מאוד יחסית. עכשיו דני רוצה שאני אעביר אותו לחדר ילדים... יש לי הרגשה, הנוכחות של תינוק במיטה מאיימת בדרך כלשהי על בני זוגינו (לא על כולם כמובן). זה לוחץ להם על כפתור כלשהו. לגבי הבעיטות בלילה... אם אתם ישנים ליד קיר, תשימו את אורי בינך לבין הקיר ואז שי לא יספוג את הבעיטות.
 

לאה_מ

New member
מובן שזה לוחץ על כפתור...

זה לוחץ על כפתור אני-רוצה-בחזרה-את-אשתי-הסקסית-שהיתה-מוכנה-להתעלס-איתי-מתי-שבא-לי-במקום-את-מכונת-החלב-הזאת-שנותנת-יותר-תשומת-לב-ליצור-באורך-75-ס"מ-מאשר-לי... אני לא חושבת שיש בכלל מה לנסות לדבר עם שי על הבנה לצורך של אורי במגע. הוא לא כל כך רגיש כאשר לו עצמו יש תחושה של חוסר במגע... האמת היא, שבזמן האחרון אורי פשוט לא ישן הרבה זמן ברציפות, והדבר גרוע יותר כאשר אנחנו לא נמצאים לידו. זאת אומרת, אני חושבת שבמהלך הלילה הוא מתעורר עוד פחות פעמים מאשר הוא מתעורר בשעות הערב בין השעה שהוא הולך לישון (9~) לבין השעה שאנחנו הולכים לישון (1~). במשך הזמן הזה הוא יכול להתעורר פעם בשעה או אפילו לעתים תכופות יותר. כאילו הוא רוצה לוודא שאנחנו שם. ואז מה שקורה, שלא זו בלבד שהוא מפריע לישון בלילה (אליבא דשי), אלא שגם בערב הוא לא ממש נותן לנו לשבת בשקט, לשתות קפה ולדבר. גם בזמן האחרון שי נהיה ממש לחוץ על שיפור הזוגיות, שזה צעד מבורך כשלעצמו, אבל לאו דוקא עולה בקנה אחד עם אורי...
, וכאילו שאורי מרגיש שהוא "מאבד את המעמד הייחודי שלו" ורוצה לחזור ו"לכבוש" אותו. אז דוקא בתקופה ששי היה רוצה שאנחנו נצא בערב פעם-פעמיים בשבוע, זה הולך ונראה יותר ויותר כמו חלום רחוק...
 

כרמית מ.

New member
ומתוך כל הקונפליקט,

מתאים לך לנסות להפסיק להניק בלילה? לעזור לו ללמוד להרדם בדרכים אחרות - מבלי להפסיק את השינה המשותפת או את ההנקה באופן כללי? מנסיון של אחרות - ניתן לעשות את זה, אבל ברור שאת צריכה לרצות את זה באמת (ולא ברור לי כרגע אם את רוצה באמת, ואני חושבת שזה הדבר הראשון שאת צריכה לברר עם עצמך. נדמה לי שברגע שתדעי את התשובה לשאלה הזאת, לא יהיה צורך לפרט את הדרך, כי את יודעת אותה (אם יש עניין, אני אשמח לפרט בכל זאת...)
 

לאה_מ

New member
התשובה היא לא.

לא מתאים לי להפסיק להניק בלילה. לא מתאים לי להפסיק להניק בכלל. אני עדיין שואבת בעבודה מדי יום, ואפילו זה לא נראה לי ממש נורא (מה גם שבמצב הנוכחי של ההי-טק, יש לי די זמן...). בואי ננסח את זה כך: לבעלי מתאים שאני אלמד את אורי להרדם בדרכים אחרות. זה לא ממש "להרדם", כי בערב, כשהוא הולך לישון, הוא לא חייב להרדם רק עם ציצי. הוא אוכל יותר מוקדם את ארוחת הערב שלו. אז אם אני מרדימה אותו, הכי נוח לי לעשות זאת עם ציצי. אבל גם שי יכול להרדים אותו בלי הרבה בעיות (חיבוקים, ליטופים, נדנודים). הכוונה יותר, שאם הוא מתעורר במשך הלילה, הוא יוכל להרגע גם בלי ציצי. אם הוא יתעורר פעם אחת לינוק, זה עדיין יהיה בסדר.
 

ציפי ג

New member
גם איתי כך,

עד אש אני הולכת לישון, הוא מתעורר, ומידי פעם יוצא מהמיטה (יוצא זה בצחוק הוא פשוט קם) ומחפש אותי, וכשאני לידו, הוא מתקרב אלי לאט לאט, ובבוקר אני מוצאת את הראש שלו צמוד לשלי. גם ליובל די התחיל להמאס מזה, ולאו דווקא מסיבות של העדר מגע מצידי (אח"כ שואלים אותי מה טוב בהלכות נידה - זה מאוד טוב, אחרי שבועיים בצורת, בדרך כלל שמחים על כל טפטוף) אלא בעיקר משום שהוא מרגיש שפלשו לו לפרטיות. גם אני העברתי לו את הכדור. הסברתי לו שאם אני אהיה זו שאוציא אותו מהחדר, זה לא ילך כי אני לא שלמה עם הצעד. ואם הוא רוצה פרטיות, שיוציא את איתי בעצמו. כאן הוא התקפל וויתר. מה שכן, אני מתחילה להרגיל את איתי לישון בשעות היום במקומות שונים, כך שהוא פחות יתפוס את חדר שינה כטרטוריה היחודית לו, ויקבל את האפשרות שיש אופציות שינה אחרות.
 

כרמית מ.

New member
אם כך, אני חושבת שאין הרבה ברירות..

אם הוא רוצה שינוי, הוא לא יכול להסתפק בקיטורים - והוא צריך לעשות אותו (אני מבינה שאת מוכנה לקבל שינוי) והכדור בידיים שלו. לפעמים יש נטייה לקטר במקום לעשות, אבל לא רק שזה בזבוז אנרגיה, זה מחליש גם אותך. אני חושבת, שאת יכולה לבקש ממנו, שיחליט אם הוא רוצה לעשות או להשאר במצב הנוכחי, אבל שימנע מדיבורים ב"ניוטראל" = קיטורים שלא נותנים כלום לאף אחד (ובעיקר לא לעצמו).
 
למעלה