דויד, O.K
הבנתי את כוונת המשורר... אז ככה - ב ר ו ר שאני רוצה חבר, וברור שאם היתה אפשרות שהוא ידפוק לי בדלת אז אני אסכים! אין בזה ספק (כמובן, אם אני ארצה את הבן אדם ואת מה שהוא מציע), אבל כן... דבר קטן הוא שעדיין יש לי רגשות מסוימים לאקס, ועליהם אני לאט לאט עובדת כדי להתגבר, אבל בהחלט אני רוצה ומוכנה לחבר! מה שבעצם אני מבינה מהדברים, ותקן אותי אם אני טועה, שהכל מתחיל ונגמר באמונה שלי בעצמי וברצונות שלי. שהכל תלוי, איכשהו, בתת המודע (וגם במודע) ובמה שאני משדרת מבפנים... כי אם אני צודקת, אז אני כבר מיישמת חלק מהדברים! החיוך שלי לדוגמא... אני כל הזמן מזכירה אותו, אבל כל בן אדם שפגשתי בחיים שלי, תמיד, אבל תמיד אמר משהו על החיוך, או תיאר אותי על פיו... אז... חיוך זה התחלה, לא??? אמרו לי שכן... מה אתה חושב? תודה, סיון