השפרצת מים!!!
כן נכון הורה שנכנס לכאן בראשית דרכו עשוי להיות בשוק כאשר מצבו לא מאפשר לו לשמוע דברים מסויימים. אך יש בעייתיות בכך שאדם יצדיק כל עמדה שלו בהגדרתו כאדם. לדוגמא, אם אני חושבת שיש בגידול רון המון המון שמחה שלא היתה מתרחשת אילולי היה זה רון, על כל מה שהוא, האם אני צריכה להמשיך ולכתוב: אני מדברת כאמא לילד בספקטרום? אם יש אדם שחייו נעימים וחווה לא רק בכי ואולי גם לא חווה הרבה בכי בתחילת דרכו כאשר בנו אובחן כילד בספקטרום, האין זו זכותו לכתוב זאת גם בלי לציין שלגיטימי לו לחוש כך, רק כי הוא היה במקום שלה כהורה? מדוע, אדם (ולא ממש איכפת לי אם הוא אספי או לא אספי ואולי הורה ואולי מדבר כאח לאיש/ילד שאובחן בספקטרום) איננו רשאי לומר את תחושתו על כל נושא הספקטרום, רק כי אין הוא הורה? איפה רשום שהפורום הזה הוא פורום הורים בלבד? מדוע לומר "יש גם דברים יפים בספקטרום" איננו רצון טהור של אדם לעודד ולהראות דוקא לאדם שנכנס כעת למשפחה שלנו, שזה לא סוף העולם? זו דרכה של הנסיכה לעשות זאת, בדיוק כשם שיהיה זה לגיטימי להורה לומר שנשבר לו הלב, שברון לב הוא תגובה לגיטימית לזמן איבחון, בדיוק כמו אותה הקלה שחשתי אחרי שנים של חוסר ודאות, לגבי בני, כאשר איש לא יכול היה להסביר לי מדוע לא קל לו, מדוע אין אנו מבינים אותו.....האם התגובה שלי באותו יום לאחר שנים של חשדות שזה הכיוון, אותה תחושה של הקלה שחשתי כי סוף כל סוף יש כותרת, לגיטימית פחות? האם בגלל שאני אמא, אז לי מותר להגיד את זה? בתקופות שראיתי את בני מנותק ולא מאושר, או מושפל בכיתי כאן מתוך אותה תחושת לגיטימציה שנתתי לעצמי בדיוק כפי שהתהדרתי בנצחונותיו של בני ואושרו, זה הגיע מאותו מקום. אם מישהו היה מעז לומר לי לחשוב אחרת או לחוות את החיים אחרת, היה זה היום האחרון שלי כאן. אילו הייתי אחות צעירה, לאח בספקטרום האם היה זה פחות לגיטימי מבחינתי להשתתף בדיונים כאן בגלל שאינני אם? למה? אני חושבת שאמירות כאלה של את לא אמא, שוב מגבילות את הפורום לפורום תמיכה להורים בלבד ואין זו הגדרתו בפועל. אדם יכול להגדיר עצמו כאיש הספקרום או לא, כאח, כהורה או ככל אדם אחר או לחילופין לא להגדיר את עצמו כלל, אך באם הוא משתתף מתוך דאגה ואיכפיות אמיתית, קולו חייב להשמע, גם אם הוא גורם לחוסר נוחות לאנשים רבים או אפילו לרוב. לכל אדם מותר להשמיע כאן דעה אישית, גם אם הוא גורם לכעס ולתרעומת, איש לא רשאי להשתיקו, או לבטל את דעתו. כולכם יקרים לי כאן במבינה, נסיכה, ורד, אך מסתבר שיש הרבה יותר מאמת אחת בחיים, בערך כמספר הנפשות הפועלות כאן, כבדו את האמת של כל אחד מהמשתתפים, אני מאוד משתדלת לעשות זאת והיו כבר כאלה שיקרו לליבי, אך אמרו לי ביי, כן כן כאן, בדיוק במקום הזה, אך לצערי החלטתי שאהיה נאמנה קודם כל לאמת שלי, חברים אמיתיים ישארו לי גם אם לא אראה עין בעין איתם, ואלה שלא ישארו? גם כך מעולם לא היו כנראה חברים. אני רואה כיצד השרשור הזה שוב מתחיל להגיע לאיזור הדמדומים, לפני שמגיעות תגובות שמשמעותן "אבל הוא התחיל" שכל אחד יפשפש בכיסיו וינסה לראות בין המילים, מה שם, בנימה גרם לתרעומת ולא התרעומת שהשני גרם, אלא התרעומת שאני גרמתי לשני. כולם!!!