המופרע הכי חמוד בעולם.......
דיברנו עלייך במפגש ביום שישי בצהריים.... איזה מפגש איצ´ה............ ===================================== הגענו לבית קפה בכרמל בצהריים.... הדסה ובעלה.....שולה ובעלה, לוקסי ואשתו, גדעון ואשתו. ואני....לבד.... הייתי שם.....הגרושה היחידה, המעשנת היחידה....התלושה היחידה. אבל גם ..........השאפה היחידה........ כולם דיברו על ילדים ונכדים.... הראו תמונות..... שולה אספה אותי כבר בהדר בחיפה.....כשירדתי מהמונית... לא קשה היה להזכר בה...למרות שעברו עשרים או ארבעים שנה.... אותה שולה......אותה שמנמנה....אותה צמה ארוכה עד התחת....... חביבה ומאופקת כרגיל.....אחרי החיבוקים נישוקים......נסענו ביחד.... ושם......בדחילו ורחימו, ראיתי את הדסה..... ואחרי הרבה שיחות במחשב....מיילים וגם שיחה טראנסאטלנטית.... ההתרגשות הגיעה לשיאה.....התחבקנו,,,,,ממושכות........ חצי צחוק וחצי בכי...... אוי הדסה, נשארה אותה ילדה מתוקה , משוללת כל זדון או רע...... כמו שהיתה , מלכת הכיתה....המקסימה...... גם בעלה איש חביב מאד.........רציני וחיובי מאד..... לוקסי דאג לכל האופרציה ביחד עם אשתו......לכיבוד לאירוח ולניהול כל האנשים המרוגשים..... אנשים נחמדים מאד מאד .........מאד........... הוא לא השתנה........אותו לוקסי...... פתאום שמענו שגדעון בדרך.......והוא הגיע, עם אשתו, חייכן.... עם הרבה מצח......אבל כל כך חביב..... כמובן שהצטלמנו........כשתהיינה תמונות , תראה אותן בחבר´ה..... גם בעלה של שולה הגיע פתאום......איש מקסים...... וכך ישבנו, חמישה ילדים מכיתה ו´, בבית ספר מעלות הנביאים...... והעלינו זכרונות.....על ילדים אחרים, ילדים שעדיין חיים, ילדים שמתו.......מורים שכבר מתו, מורים שעדיין חייים. ומאד הצטערנו שלא היית איתנו.......מאד......................... סיפרתי להם שאתה מוכן לשחות מאוסטרליה כדי להגיע....... אבל , אל דאגה, החלטנו שעוד ניפגש.....בתנאי שלא נמות עד אז. הדסה מוכנה תמיד להגיע מארה"ב לפגישה......נוספת. קשה לתאר חוויה כזו במילים.....ובאופן אובייקטיבי....... כולם נראו נרגשים מאד... הדסה ובעלה החזירו אותי הביתה כי נסעו להתארח בצפון.... קיבלתי ממנה בדרך, שרשרת פנינים.....כי זה עיסוקו של בעלה.... ושוב מסכת החיבוקים........כי מי יודע מתיי שוב נתראה .....אם בכלל.... (לא. אני לא פסימית, אני ריאלית) ושוב צלצלה.....באותו יום, ושוב אתמול...... והיא........עדיין נרגשת ונסערת.......... והלואי, שבאמת כולנו נוכל להפגש בקרוב.......בהרכב רחב יותר...... ושאף אחד מאיתנו , לא יחסר בפגישה.........