אוטובוס

[§ קלואי §]

אוטובוס

פתחתי שרשור אבל אני לא עומדת לרשום בו משהו. האוטובוס חיכה שכל התלמידים יעלו, רק מעט נשארו מאחור.

 

[The Wraith]

ממשיכים פה?

הילד עלה לאוטובוס, מחזיק את התיקים ביד. גב חולצתו נגלה לאור ובאותיות שחורות וגדולות היה רשום שם "יאן". הילד חיפש את מקומו בחוסר סבלנות.

 

[אודין]

מל"ד: לדמות שלי קוראים יער ערפיל.

יער הניחה את מזוודתה בתא המטען, לקחה איתה את תיק הגב שלה ועלתה לאוטובוס. כשראתה לפתע את העלייה לקומות הבאות, חשה בקצות אצבעותיה עקצוץ, כמו כשאחזה לראשונה את שרביטה. היא לא יכלה לעמוד במקום - שאר הילדים דחפו אותה, בניסיון לתפוס מקום מוצלח. גם היא חיפשה מקום. ספסלים ריקים לגמרי לא היו, וכשהתלבטה ליד מי לשבת, ראתה את חורש. "אפשר לשבת לידך?", שאלה. חורש הנהנה בראשה.

 

[§ קלואי §]

אפר צעדה לצד ברקן והן

תפסו תא. "לא נראה לי שאחותי תהיה באש." אמרה אפר לברקן. "יש לה יותר סיכויים למים, או אוויר. אבל אני בספק אם אדמה או נשמה." הן התיישבו. הקטופה השחורה כפחם של אפר קראה בקול, ואפר אמרה: "מישהו מגיע." מל"ד: מכיוון שיש שתי דמויות, אני רושמת את שתיהן באותה הודעה, מקום אחר. חורש הביטה ביער. "את מתכוונת לנסות להתקבל לקבוצת הקווידיץ´?" היא שאלה. "אני כן." חורש ניסתה לפתח שיחה. "אחי הגדול אמר לי שכדי לבחון לאיזה בית נלך נצטרך לענות על חידה של ספינקס." יער נראתה מעוניינת. "הוא גם אמר לי, שכשהוא היה בטקס המיון, הספינקס התרגזה על ילד כל כך והיא התנפלה עליו." שחורש הבחינה שיער זעה באי נוחות, היא אמרה לה בעידוד: "אבל בטח הכל שטויות."

 

[§ קלואי §]

הדלת אכן נפתחה

ושתי הנערות בהו באדם העומד מול הדלת. "היוליהי." הן אמרו. שערה החום שחור של היוליהי קיון התנופף ברוח. הקטופה השחורה צווחה. "תסגרו את החלון, בנות." היא אמרה בשלווה ובנימה חברותית. "הבהלתי אתכן?" היא חייכה חיוך נדיר ביותר, וברקן ואפר התפלאו. היא יצאה מן החדר והשאירה אותן עם התשובה החיובית. מל"ד: מכיוון שזה ישראלי, לא קוראים למורים ´פרופסור מורייר´ אלא ´לאפידארי´.

 

[אודין]

ברקן הורידה את תיקה מגבה,

התיישבה ליד החלון והניחה אותו על המושב שליד אפר, כך שהספסל נפתח לשלושה מושבים. אז לחצה על אחד הכפתורים שעל הידית - "הגבל מספר תלמידים לספסל" - שמנע מתלמידים אחרים להכנס אל הספסל של אפר ושלה. היא נהנתה לרגע מהנוף של הקומה העליונה, ואז שלפה את שרביטה, וכשמלמלה מספר מילים ונופפה את השרביט כריך נקניק התעופף מתיקה היישר לידיה. היא חייכה. "מנצלת מיד את הרשות לעשות קסמים", אמרה וחייכה. "לא שבדיוק נמנעתי מכך בחופש..." היא חייכה חיוך מסתורי. "האגודה לשמירת חוקי הקסם לא מתפקדת במיוחד, בעיקר מול ילדה שמוכנה להשבע שהיא לא עשתה כלום... ככה זה בישראל."

 

[§ קלואי §]

אפר חייכה גם

וצחקה. "זה בסדר, ברקן." היא אמרה בשקט, עיניה עוברות מדי פעם לבדוק אם היוליהי עוד שם. "גם אני לא ממש שמרתי על החוק ´לקוסמים קטינים אסור לעשות קסמים וכישופים מחוץ לשנת הלימודים.´ האגודה לשמירת חוקי הקסם לא מתפקדת כראוי. אבא שלי חשב להתלונן... אבל מנענו ממנו. מה, שנפסיד את האפשרות לכשף מחוץ השגחת המורים?" שתי הבנות צחקו. "חוץ מזה, כבר תפסו אותו שלוש פעמים. אבל אני כל כך מתוקה ותמימה שלא זרקו אותי מב"הס. ואימא שלי כועסת משום שהיא חושבת שאחותי הקטנה, שעולה לעקבות החתול השנה, לומדת ממני." היא הוציאה גם את השרביט שלה, שנראה כמו סתם מקל מעוקם וישן משום שכבר עבר אצל אנשים אחרים. היא הביטה בו. "עדיין תקין." היא הניפה גם את השרביט באומרה "מרזליוס!" ומן טס לעבר ברכיה של אפר כריך עם עוף. "איכס." היא אמרה. "אני פשוט אחכה לארוחת ערב." היא זרקה אותו בחזרה לתוך התיק.

 

[אודין]

"וודאי לא עשית רק כישופים רגילים

במשך כל הקיץ..." אמרה ברקן בערמומיות. "מה הפרוייקט שלך עכשיו?" ברור היה מקולה שגם לה יש פרוייקט מסויים, והיא פשוט רוצה להגיע לנושא.

 

[§ קלואי §]

"פרוייקט?" שאלה אפר בתמימות

"אני?" היא חייכה במסתוריות. "במקרה," חיוכה התרחב אך נעשה מסתורי יותר. "מלבד כישופים לסלק את אחיי, באמת עבדתי על משהו." היא הכניסה ידה לתיקה והוציאה משם שקיק לבן. "נו?" שאלה אותה ברקן בחוסר סבלנות. "אני עובדת על זה כבר ממזמן." לחשה אפר. "לא היה קל לפתח את זה. ואז היוליהי נתנה לי רמז, אולי במכוון ואולי לא, שגרם לי להבין. ועכשיו זה מוכן. גמרתי אתמול, בדיוק. את הראשונה שאני מספרת לה על זה." ואז, בשניות המתוחות הללו, פתחה אפר את השקיק הלבן. ריח נעים, ממכר, בקע מן השקיק. צלילי אוושה מתוקים נשמעו. ברקן הרימה ראשה והציצה בפנים. לא היה שם כלום. מל"ד: לאודין: http://www.dragonlance.up.co.il/

 

[אודין]

"מה זה?" שאלה ברקן אוטומטית.

אז חשבה רגע, ושאלה: "בלתי נראה?" מל"ד: הפרוייקט שלי - הפתעה...

 

[§ קלואי §]

"כן." אמרה אפר וסגרה את השקיק.

"אבל אני אראה לך איך תוכלי לראות את זה." היא אמרה והוציאה מתיקה בקבוקון מלא בנוזל סגול שחור כהה. היא שפכה קצת מן הנוזל בתוך השקיק ומיד ראתה ברקן שצבע סגלגל כהה מתפשט באזור, עד שלבסוף השקיק ללא כלום התמלא במעין אבקה סגולה שחורה. "זה כל הזמן היה שם, רק הצבע הטבעי של זה שקוף. זה נוזל צבע. הוא צבע את זה ועוד מעט האבקה תיהפך חזרה לשקופה." היא הריחה את הריח הנעים של הגרגרים. "אם אני," היא לקחה קמצוץ מן האבקה והחזירה אותו לשקיק. "אפזר עלייך את זה, אני אוכל לדעת הרבה מאוד דברים עלייך בלא יותר משש דקות. בדקה הראשונה, תיווצר מסביב ראשך הילה, או אדומה כדם, או כחולה כשמיים, או ירוקה כעלי העצים. אם היא אדומה, זאת אומרת שאת אדם רע לב. אם היא כחולה, זאת אומרת שאת אדם עם נפש טובה ונדיבה. אם ההילה ירוקה, אוכל לדעת שאת אדם נייטרלי לגמרי." ברקן נראתה מופתעת, אבל אפר המשיכה. "אחרי שלוש דקות," היא חייכה. "מסביב להילה הראשונה תתפשט הילה שנייה. אם ההילה שחורה הכוונה שהאדם המדובר טפש וסתמי, ללא מטרת חיים. אם ההילה לבנה, האדם העומד מולי הוא אדם מאורגן ופיקח, שיודע מה לעשות עם חייו מלבד סתם להתרבץ בשקט. אם ההילה אפורה, הכוונה שהאדם אינו מבולגן, אך לא כל כך משקיע בסידור, אין לו מטרה ממוקדת החייו, אך יש לו רצון כלשהוא. וכעבור שש דקות, תתפזר מסביב לאדם עוד הילה. הפעם, ההילה החשובה ביותר. אם היא זהובה, אז אין מה לדאוג. לאדם יש כוונה לעזור לכם. אם היא בצבעי ארד, לבן אדם אין כוונה להרע לכם או להטיב לכם. הוא רוצה לדעת עליכם עוד. ואם ההילה כסופה, זאת אומרת שהוא רוצה לחנוק אותך בזמן שאנחנו מדברים, בקיצור." היא שלבה רגליה. "ואת?" מל"ד: לאודין: http://www.dragonlance.up.co.il/

 

[אודין]

"וואי", אמרה ברקן.

"פיתחת את זה בעצמך? אפשר לחשוב שאת לא אוהבת ´אני כמכשף´". היא צחקה. אז לחצה על כפתור הנעילה המוחלטת של התא. "הפרוייקט שלי?" היא חייכה. "רק רגע." היא שלפה את שרביטה, ולפני שהתחילה אמרה: "לחש שאני פיתחתי. אסביר לך אחר כך." היא התיישבה, הסתכלה על החלון ודרכו על השמיים. אז החלה למלמל מילים משונות, ואת שרביטה הניפה בעיגולים ובצורות שונות באוויר. לעיתים הצורות התעגלו והתפתלו, ולעיתים חתכה אותן בתנועות חדות. "ארקה לט אקיום, קלי מרקי אוש קטיום..." מקצה שרביטה החל לצאת אור בהיר, כמעט שקוף. היא המשיכה ליצור צורות, והן נעלמו כמעט מיד כשהופיעו. אז החל האור להתחזק, ולקבל צבע סגול, שנהיה כהה וכהה יותר. בתנועת יד מהירה אחת, ברקן הקיפה את עצמה בעזרת השרביט, והחלה לרחף באוויר. אפר בהתה בה בהפתעה. ברקן שילחה את האור הסגול בבת אחת לנקודה מעל ראשה. אז הניחה את השרביט, אחזה בנקודה והכניסה אותה אל הכיס. היא עדיין הייתה באוויר. "כל מה שצריך לעשות בשביל לרדת, זה להרחיב את הנקודה בעזרת השרביט ואז לחזור על הסיבוב, הפוך, עד שהוא נעלם. רק צריך להיזהר לא ליפול. בשביל לזוז - מעבר לתזוזות במקום - צריך לכוון את השרביט לכיוון אליו רוצים לנוע, ולדמיין שמרגישים תזוזה. מה דעתך?" לפתע נשמע רעש מהמסדרון, ודפיקה על המעטה שחסם את הספסל. ברקן מיהרה לרדת, וקצת נחבטה כשנחטה על התיק. "אחר כך אסביר לך איך זה פועל", אמרה בחיוך, ולחצה על הכפתור שפותח את הכניסה את המושבים.

 

[אודין]

פירוט על הבתים והמיון...

סוכם בהודעה אחת.

בתים (אלמנטים):

אש - מקצוע:

תכונות: נטייה למנהיגות.

אוויר - מקצוע: תעופה. תכונות: "מעופפים", לא לוקחים ללב, מסוגלים לקחת את החיים בקלות ולהתגבר על משברים.

נשמה - מקצוע: גילוי עתידות. תכונות: רוחניות, נטייה לשקוע במחשבות ו-"להתנתק".

אדמה - מקצוע: עשבנות. תכונות: הסתפקות במועט, יסודיות.

מים - מקצוע: אולי שיקויים? תכונות: שליטה עצמית, יכולת לזרום עם מה שקורה, להרגיע את עצמך ולשמור על ראש צלול.

מיון: החתול נטורזגיל (מאת קלואי ואודין) ל-

נטורזגיל יש פרווה שחורה וסמיכה ועיניים גדולות וזהובות. בטקס המיון הוא יושב על שרפרף מרופד ליד שולחן המורים. התלמידים החדשים ניגשים אליו, אחד אחד. הוא מתבונן בעיניהם, ועיניו נעשות סגולות. אז התלמידים שומעים במוחם מהן התכונות העיקריות שלהם, ועל פי זה, לאיזה בית (אלמנט) הם מתמיינים. במשך שאר השנה,הוא מסתובב בבית הספר בדממה וצופה בתלמידים, ויש האומרים, מרגל בשביל המורים. מאחר והתלמידים הבוגרים ביותר מספרים בחשש אמיתי שמי שרואה אותו שלא מרצונו של ה-

"זוכה" ליום של מזל ביש, איש אינו מחפש את נטורזגיל במהלך השנה. הוא נאמן רק ליחידים בבית הספר: למנהלת, לבעלתו לאפידארי, שהביאה אותו לבית הספר ומעט לשאר המורים. שם בית הספר: עקבות החתול.

 

[אודין]

הצעה -

האייקונים ששמתי לפניהבתים יהיו הסמלים שלהם בפורום. כלומר - אם אני מהאלמנט "נשמה" ואני כותבת הודעה במשחק, אני אשים את האייקון

בנושא. אגב, מה עם סמלים לבתים? אני רוצה להכין למים, אבל לדעתי כדאי גודל קבוע לסמלים. גובה 5 סמ´ ורוחב 3, אם עד יום שני אף אחד לא מציע משהו אחר.

 

[The Wraith]

מל"ד: הצעה לאש

תכונת התוקפנות והיהירות מאוד מתאימה לאש, בתור מקצוע אני ממליץ על מומחיות בדרקונים או בקסם דרקוני

 

[אודין]

יהירות לא הייתי רוצה שתאפיין + מים

בית מסויים, אבל תוקפנות יכולה להתאים. מה דעתכם על בריכה קטנה, אולי בבית של האלמנט מים, או גישה סודית לתלמידי האלמנט לאגם? סתם הצעה...

 

[BlueBeIl]

כן, נחמד,

אבל אז צריך למצוא משהו כזה לכל בית. למשל לבית נשמה.. גישה למגדל תצפית כוכבים והתנבאות, שנמצא בראש בית הספר.

 

[אודין]

מגניב../images/Emo70.gif

אז: לנשמה - גישה למגדל ניבוי וצפייה בכוכבים. למים - כניסה סודית לחלק של האגם, שהם לא מוכנים לגלות בשום מחיר... לאוויר - גישה חופשית לארון המטאטאים. לאדמה - גישה לחממות ולמקומות עם בעלי החיים. ולאש?

 

[אודין]

../images/Emo110.gif הסמל של מים../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

סורי, Sabre Runner. אני הצעתי את עצמי קודם, וכבר סיימתי שכקראתי את ההודעה שלך. אולי הצבעים קצת יתעוותו, כי זה קובץ פוטושופ ששמרתי בפורמט Jpag.

 

[Sabre Runner]

למה אנשים לא מודיעים לי דברים.

ודרך אגב, אני לא רואה את התמונה. היא בכלל עלתה?