אוחחחחחחח
כבר כמה פגישות אני משקיעה בלרגוז ולכעוס על המטפלת שלי .. בלהלחיץ אותה ובלגרום לה להיות לחוצה מכל מילה שיוצאת לה מהפה ואני באמת רואה שזה גורם לה להקשיב לי יותר טוב הבנתי מה מכעיס אותי בה .. הבנתי שהאינטראקציה הזו של פעם לא באה פעם בחופש בפעם מקדימה פעם מאחרת ועוד אחרי זה מנסה לרתום אותי למלחמה הזו .. מביאה אותי למקומות לא טובים לנקודות לא טובות ביחסים עם אימא שלי הרבה פעמים הרגשתי שאימשלי מפילה את ההתמודדות שלה עם המחלה על הבית (ועליי כחלק מהבית ) כאילו היה מותר לה להתעצבן ולפגוע .. ולהעליב .. ולגרום לי להרגיש חרא כל פעם שיצאתי מהבית כי חולה והיא צריכה את חברתי וכשישבתי בבית היא הייתה עושה הכל חוץ מלהתיחס אליי והייתי צריכה להתמודד עם זה ולקבל את זה כי היא חולה אז עכשיו אני צריכה להתמודד עם האילוצים החופשות של העוסית וזה כאילו לעבור את המלחמה הזאת בנוסף לשאר המלחמות התקופה האחרונה היא תקופה טובה יחסית .. ויש ימים שאני עדיין מרגישה שאני נלחמת בעצמי .. שבא לי לישון ואני קמה לעשות עם עצמי דברים זה כמובן אפעם לא כל מה שאני רוצה לעשות .. לפעמים גם זה נראה לי כמו עולם ומלאו ואני חושבת על לצאת למלחמה בטיפול ורק אסציואציות של הפסד עולות לי בראש .. אפחד לא מנצח בלחמה טיפול זו תקופה קשה כל החרא צף החוצה ואני מרגישה לבד עם החרא הזה .. ועוד כל החגים האילו שלוקחים ממני את הדבר היחידי שעוד איכשהו מחזיק אותי ... השיגרה לבד בחיים לבד בטיפול כאילו כמה לבד בנאדם אחד יכול להעמיס על עצמו ???? אנשים שמחים נחמדים הרבה יותר נעים להיות איתם מאשר עם אנשים עצובים ומתוסכלים והרבה פעמים אני כל כך מתוסכלת שבא לי לצעוק עד לב השמיים אבל כל מה שאומרים לי זה שאני לא לבד בעולם
כבר כמה פגישות אני משקיעה בלרגוז ולכעוס על המטפלת שלי .. בלהלחיץ אותה ובלגרום לה להיות לחוצה מכל מילה שיוצאת לה מהפה ואני באמת רואה שזה גורם לה להקשיב לי יותר טוב הבנתי מה מכעיס אותי בה .. הבנתי שהאינטראקציה הזו של פעם לא באה פעם בחופש בפעם מקדימה פעם מאחרת ועוד אחרי זה מנסה לרתום אותי למלחמה הזו .. מביאה אותי למקומות לא טובים לנקודות לא טובות ביחסים עם אימא שלי הרבה פעמים הרגשתי שאימשלי מפילה את ההתמודדות שלה עם המחלה על הבית (ועליי כחלק מהבית ) כאילו היה מותר לה להתעצבן ולפגוע .. ולהעליב .. ולגרום לי להרגיש חרא כל פעם שיצאתי מהבית כי חולה והיא צריכה את חברתי וכשישבתי בבית היא הייתה עושה הכל חוץ מלהתיחס אליי והייתי צריכה להתמודד עם זה ולקבל את זה כי היא חולה אז עכשיו אני צריכה להתמודד עם האילוצים החופשות של העוסית וזה כאילו לעבור את המלחמה הזאת בנוסף לשאר המלחמות התקופה האחרונה היא תקופה טובה יחסית .. ויש ימים שאני עדיין מרגישה שאני נלחמת בעצמי .. שבא לי לישון ואני קמה לעשות עם עצמי דברים זה כמובן אפעם לא כל מה שאני רוצה לעשות .. לפעמים גם זה נראה לי כמו עולם ומלאו ואני חושבת על לצאת למלחמה בטיפול ורק אסציואציות של הפסד עולות לי בראש .. אפחד לא מנצח בלחמה טיפול זו תקופה קשה כל החרא צף החוצה ואני מרגישה לבד עם החרא הזה .. ועוד כל החגים האילו שלוקחים ממני את הדבר היחידי שעוד איכשהו מחזיק אותי ... השיגרה לבד בחיים לבד בטיפול כאילו כמה לבד בנאדם אחד יכול להעמיס על עצמו ???? אנשים שמחים נחמדים הרבה יותר נעים להיות איתם מאשר עם אנשים עצובים ומתוסכלים והרבה פעמים אני כל כך מתוסכלת שבא לי לצעוק עד לב השמיים אבל כל מה שאומרים לי זה שאני לא לבד בעולם