אוזן קשבת

[אייבורי]

שאלה

&nbsp
האם גם מרופא המשפחה את מסתירה את מצבך הגופני ?
מדוע עם רופא נפש את מסתירה את מצבך ?
&nbsp
אני חושב שבמקרה הזה אני מסכים עם מריוס, עצם השיתוף יגרום הקלה קלה
אבל לא יפתור את הבעיה בשורש, היא פשוט תחזור להעיק עליך.
העובדה שבאת לפורום מעידה שהבעיה מטרידה אותך
החוסר במגע, באינטימיות והתמורה של יציבות משפחתית
כנראה לא מספיקות.
יש לי ויכוח עמוק עם דודתי האהובה, היא טוענת שפשרות זה דבר רע לכל הצדדים
ואילו ויתור זאת הדרך, אולי אנחנו קוראים לאותו דבר בשמות שונים
אבל הפשרה שלך ליציבות משפחתית איננה מביאה איתה מנוח
ואולי נדרש ויתור, ויתור על אינטימיות וחברות זוגית, הויתור מביא עימו מנוחה לנפש.
אבל בכדי שתוכלי להגיע לויתור, כדאי שתלכי למטפל (אמנם שעתיים בשבוע אז כדאי שלא תסתירי דבר ותחלקי איתו הכל, אחרת באמת אין טעם)

 

[Snow lily]

האמת היא

שגם עם רופאת המשפחה יש לי קשר מועט. רשימת סימפטומים, תרופה וזהו.
האופציה ליצור עמה קשר דרך התכתבות נוחה אף יותר- אני מבקשת ומקבלת הפניה/מרשם אינטרנטי.

 

[אייבורי]

&nbsp
אני מבין שיותר קל להיות פתוח כאשר יש ענן וירטואלי שמסתיר אותך.
האם כך את עם בעלך ?
או ששם את אדם פתוח שמספר ?
&nbsp
בכלל אני חושב שזה משהו שתצטרכי כנראה לשנות בעצמך
וזאת היכולת לפגוש אדם פנים אל פנים ולדבר בחופשיות.

 

[Snow lily]

גדלתי

במשפחה בה מסתירים דברים. כאשר היה חשד למחלה קשה, סבתי לא הבינה מדוע סיפרתי זאת לבעלי.
עניתי לה, שאני לא מסתירה ממנו דברים כאלו.
הוא מכיר את אופיי יותר טוב מכל אדם אחר. יודע מה אני אוהבת, מה לא ומסוגל לנבא את פעולותיי בהתקשר למצב מסויים.
&nbsp

 

[אייבורי]

אני מניח שאת מאחורי גיל 18

&nbsp
אחרי גיל 18, אנחנו אנשים בוגרים ואחראיים לחיינו
מה שלמדנו בחיקוי מההורים איננו תקף יותר.
יש לנו הזכות והחובה האישיים לבחור נכון יותר, לתקן את הדרוש
ותרוץ שככה גדלתי, איננו תירוץ תקף יותר.
&nbsp
אני חושב שאנשים גדולים יודעים לקחת את הטוב מהעבר ולשנות דברים
שאינם מתאימים לתקופה או לעצמם.
תחשבי על זה שילד מוכה לא הופך להיות הורה מוכה, בעיקר כי הוא החליט
<מעשית רובם ממשיכים את מעגל הזוועות>
&nbsp
האם בעלך יודע שאת מרגישה כלכך בודדה בזוגיות ?
&nbsp
&nbsp

 

[Snow lily]

בעלי יודע,

אך אומר שאינו יכול להשתנות.
&nbsp
גדלתי ללא אב. אמי התגרשה פעמיים. החבר הראשון שלי היה בן להורים גרושים.
הייתי נותנת הרבה בכדי לחיות בבית עם אבא, גם אם ההורים לא מאוהבים כמו באגדות.
אחותי בקושי פגשה את אביה לאחר הגירושים. האם זה הותיר בה משקעים? כמובן.
אם ההורים מסתדרים, אין שום סיבה לפרק מסגרת ולפגוע בילדים, כי למרות שהם לא יראו תמונה מושלמת של זוג מהאגדות, הם יזכו לגדול עם שני הורים שאוהבים אותם ומעניקים להם חום. ביחד.

 

[אייבורי]

&nbsp
אני חושב שאת עמדתך בנוגע לגירושים הסברת היטב.
ברור לי שהחלטת לא להתגרש ואני בהחלט מבין את ההחלטה.
בסופו של דבר, יש איזון בין דאגה לעצמנו לבין דאגה לזולת.
אני יודע שיש מין "אמת אבסולוטית" של אמא מאושרת היא האימא הכי טובה.
אבל זה יותר נשמע כמו תרוץ לבחירות שלך להיות אגואיסט.
&nbsp
למרות מה שכתבתי, יש אפשרות גם לגירושים אחרים, כמו הורות משותפת
ויחסי כבוד הדדי בין הגרושים, כאשר גרים קרוב ושני הצדדים מטפלים ואוהבים את הילדים. זה לא כלכך נדיר.
בוודאי שניכור הורי או הורה שלא קיים, יוצרים משקעים קשים.
&nbsp
אני חושב ששניכם צריכים ללכת לטיפול זוגי, כאשר השאלה צריכה להיות מדוייקת
איך פותרים את בעיית הבדידות שלך.
אני באמת חושב שתתקשי להמשיך לחיות ככה לאורך זמן והמחיר שהבדידות תגבה ממך יהיה קשה מנשוא.
אולי תפתחו את הנישואים
אולי תמצאי חברים אחרים שתוכלי לדבר איתם
אולי יעזרו לכם למצוא תחומי עניין ביחד.

 

[Snow lily]

תשובה

טיפול זוגי אינו אופציה, כי הוא מתנגד לכך בתוקף.
גם נישואים פתוחים הם לא אופציה מבחינתו, וגם מבחינתי.
&nbsp
אני לא מעוניינת לפרק את המסגרת. טוב לי ומקל עליי לדבר על כך. זו הסיבה בגינה כתבתי. לא בכדי לחפש עזרה חיצונית, אלא בכדי לשפוך את שעל לבי, כי אחרת זה מצטבר. אין לי מישהו עמו אני יכולה לדבר בחופשיות על הנושא, לכן בדרך כלל אני מדחיקה הכל עד שזה בלתי נסבל והכל פורץ החוצה.

 

[אייבורי]

טוב

&nbsp
אז תוכלי פה לפרוק אני מניח, נקווה שזה באמת יעזור

 

[חרסינה משורינת]

לא מציעה דבר , רק שימי לב

"אין לי מישהו עמו אני יכולה לדבר בחופשיות על הנושא, לכן בדרך כלל אני מדחיקה הכל עד שזה בלתי נסבל והכל פורץ החוצה."


מודעות - זה אחד, לחוות אותו דבר אחר.
כאב שובר ומנתץ דברים
עם רצון או בלעדיו
זאת נפש שצורחת
וזה לא מצב יציב בשום קנה מידה

 

[מריוס זכריה]

בסדר גמור.

אני שמח שאנחנו יכולים להקל, ולו רק חלקית.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
&nbsp
&nbsp

 

[גארוטה]

גם אני, כמוך, לא רואה

שום בעיה במה שאת מתארת במיוחד אם את מתעקשת בכל דרך אפשרית שאין בעיה, שיש לך בעל טוב, נישואים יציבים, בטחון, משענת וסה"כ סבבה לך.
נכון, הפוסט הפותח שלך מספר על בדידות, על חוסר במגע פיזי, על אפס חיבור ...בהמשך גם על סלידה שלו ממגע והתמודדות שלך עם החוסר אבל באותה הנשימה את מספרת ...
"יש לו אישיות אנטי חברתית. זה קיים, כמו גם אספרגר במשפחתו. ידעתי זאת לפני שנישאנו, וזה בהחלט לא היה deal breaker עבורי"

אז לא היה פה חתול בשק, לא נסיון להסתיר ובהחלט בחירה מודעת שלך עם מי יש ויהיה לך 'עסק'... אז הכל טוב!
לא סתם בחרת בו ובטח הוא בך. זה מה שהתאים לך אז וגם היום ולפי 'אימגו' זה גם מה שתבחרי שוב (אם יווצר מצב כזה)

 

[אייבורי]

חולק על דעתך

&nbsp
זה מה שהתאים לה בעבר
מי אמר שזה מה שמתאים לה היום ?
או מה שהיא תבחר שוב מחר ?
&nbsp
&nbsp

 

[גארוטה]

היא עצמה

אמרה בצורה מפורשת : "זו הפשרה שלי. היא נעשית במודע כי לדעתי אין משהו טוב יותר בחוץ"
היא גם אומרת כמה היא מכבדת ומעריכה אותו מעל ומעבר, אוהבת אותו ואת המשפחה שלהם.
היא לא מעוניינת בשום סוג של טיפול, לא רוצה מאהב, לא מעוניינת בגירושים.
נכון, לא כיף לה והיא היתה רוצה שדברים יראו אחרת, אבל , היא מצליחה להעריך ולראות את החיובי יותר מהשלילי... אז מי אנחנו בכלל?

 

[אייבורי]

כן ולא

&nbsp
אני מסכים שהיא מבינה ומכבדת את הבחירה והפשרה שעשתה.
אני מבין היטב שזה מה שהייתה בוחרת היום (הייתי עדיין שואל אותה)
אבל
אני חושב שהיא הגיעה לכאן עם מצוקה, אני חושב שהיא לא מעריכה נכון את גודל הקושי.
ואני בספק אם בעתיד הרחוק יותר או פחות, היא תצליח להחזיק מעמד.
&nbsp

 

[גארוטה]

היא מאד מודעת

למצב, לרגשות, למה שיש ולמה שאין
אבל כן, בעתיד הרחוק, ביום שבו הילדים יגדלו ויפסיקו להיות 'הדבק' לקשר שלהם כזוג אז כנראה לא תהיה ברירה אלא להתמודד.
אני לגמרי קוראת את המצוקה, אבל אני לא יכולה להתעלם גם מהבחירות/החלטות המאד קרות..הכל זה או שחור או לבן, אין אפור.
כל הצעה, נדחית על הסף
כל רעיון מבוטל מראש
כל דבר שיש בו סוג של אינטראקציה עם אנשים, לא מתאים לה
גם ביחסים עם בעלה...הוא אוהב ללכת והיא לרוץ. אז למה לא ללכת לפעמים? למה להדגיש את ההבדלים ? למה להתעקש להשאר בצד ולא לעשות צעד קטן לאמצע?
מה שאני אומרת שזה לא רק הוא, זו גם היא

 

[אייבורי]

בזה אנחנו לגמרי מסכימים

&nbsp
אני רק צופה שהקושי ילך ויגבר
וכן אני בספק אם היא תצליח להחזיק מעמד לאורך זמן.
&nbsp
אבל אין ספק שיש לה חלק נכבד בבעיה.

 

[Snow lily]

אנחנו יוצאים להליכות

ואז הוא מדבר על נושאים שמעניינים אותו, ואם אני חולקת משהו- הוא עונה ״לא מעניין״ ואז צועדים בשתיקה

 

[גארוטה]

אני מקווה

בשבילך שזה לא באמת כזה שחור ולבן כמו שמצטייר מהתיאור שלך,
שכשהוא מספר ומשתף ומדבר על דברים שמעניינים אותו ,אז את מקשיבה, מתעניינת מביעה דיעה וברגע שאת משתפת אותו ב'דברים' שלך הוא מיד סותם לך את הפה ב"לא מעניין"

 

[Snow lily]

לרוב זה אכן כך