אוהבת את

אז ועכשיו

וקוראת שוב את השרשור שבת אחה"צ ויש שיר נהדר שמתנגן לו כרגע והרגשתי שממש מתאים (ואם לא ממש ... אז ... ובכל זאת Now and Than The past is so familiar But that’s why you couldn’t stay Too many ghosts, too many haunted dreams Besides you were built to fined your own way But after all this years, I thought we’d still hold on But when I reach for you and searched your eyes I see you’ve already gone … That’s OK I’ll be fine I’ve got my self, I’ll heal in time But when you leave just remember what we had … There’s more to life than just you I may cry but I’ll make it through And I know that the sun will shine again Though I may think of you now and than Can’t do a thing with ashes But throw them to the wind Though this heart may be in pieces now You know I’ll built it up again and I’ll come back stronger than I ever did before Just don’t turn around when you walk out that door … That’s OK I’ll be fine I’ve got my self, I’ll heal in time But when you leave just remember what we had … There’s more to life than just you I may cry but I’ll make it through And I know that the sun will shine again Though I may think of you now and than
 

דרורבת

New member
רציתי לכתוב..

רציתי לכתוב איך הייתי פעם איך הצחוק שלי התגלגל כמו רעם סחף בחומו את הסובבים עטף את האוהבים.. הסתכלתי במראה רק קמטי הצחוק נותרו עדות אילמת לאישה השמחה שהיתה בתוך תוכי פעם רציתי לכתוב מה חלמתי פעם איך כמו דון קישוט רציתי לשנות את העולם בתמימות כזאת חמה שזורה באהבה הבטתי סביבי בפליאה וכמו אחרי מסיבה פרועה שיירי בלוני חלומות קרועים על הרצפה נותרו פזורים רוצה לקרב אותם בחזרה אלי את החלומות... את האהבה.. את התמימות החמה.. ובעיקר את אותה אישה..
 
דרור בת עכשו הרגת אותי

מזדהה עם כל מילה שלך מחפשת את האושר שהיה פעם (לא עם הגרוש כמובן) מתגעגעת אל האהבה ההיא שגרמה לי לצחוק צחוק לבבי של אהבת נעורים אך זה כבר היה ומאבדת את הכוח לחשוב שיקרה שוב ....
 

דרורבת

New member
אסור..

למרות הלבד הזה שמכרסם..למרות החששות ..למרות הפחד הזה שמנקר כל הזמן אסור ..אסור לחשוב..או להאמין שלא יקרה שוב...אנחנו המכוונים..ברצונות שלנו בכמיהה הענקית הזאת לחום..לאהבה אמיתית..למבט שממיס..חייבים להאמין..אחרת ..נמות.ואני עוד לא מוכנה למות בתוכי..לא מרימה ידיים..יש נפילות ..יש עליות..מאמינה עדין שדרורבת עוד תחזור עם הצחוק עים החלומות..עם דרורבת. }{תודה.
 
כן דרור כנראה שגם זה קורה בימים

מעט יותר קשים ולא מתכונים באמת למה שאומרים עכשו לא מרגישה ככה כמו אתמול ההפך מרגישה הרבה יותר טוב מטוב יודעת מה אני ואיך האופטימיות שלי וממשיכה הלאה עד ה"עונג" הבא...(מתוך השיר כמובן).
 

דרורבת

New member
באותם רגעים זה הכי נכון..

והכי אמיתי..ואולי בעצם זה שמרגישים ומסוגלים לכתוב ולהרגיש מתוכם בעצם באה העליה והאופטימיות.אין אשליה שעוד יהיו כאלה רגעים ומילים כאלה עוד יכתבו...אבל זה חלק מהכרה..חלק מההחלטה..חלק מהרצון לחיות טוב יותר..חלק מחוסר ההתפשרות עם הביחד שהוא לבד..
 
ואוו דרור

רוצה לומר לך כי הצחוק שהיה שם עוד יחזור וקמטי הצחוק מוספים לך עדנה ודון קישוט תוכלי להיות כאשר תשני את העולם האישי שלך וכל החלומות יכולים להתגשם ואותה אישה קיימת רק קצת פגועה אבל אם רק תרצה תמריא אל על ותחזור להיות היא עצמה
 

דרורבת

New member
ברגעים של..

ברגעים של נפילה לא רואים את זה כך..אבל את צודקת..בהחלט..אני כבר על המסלול..מוכנה להמראה..והנה כבר מקבלת אישור ממגדל הפיקוח שבנשמה..תודה...
 
../images/Emo24.gif

ספרי לי על זה... מה את חושבת שלי אין רגעים כאלה
מזל שמגדל הפיקוח עובד בצורה נכונה היי , רגעעעעעעעעעע אני רואה אותך
 

דרורבת

New member
שיר

בתהום החששות , אנו כה קטנים אנשים גדולים וכל העצב בפנים הנשמה יבשה, האור כולו עננים אין עוד כוח,אין אויר בפנים בתהום החששות , אנו כה קטנים בתוך הבועה העוטפת, אני ילדים מכאב, מאהבה, מחיים אנו כבורחים לים גדול של סיפורי ילדות נשכחים קח לך אויר , זרוק את הפחדים הושט את היד ,קח קצת כוכבים גלה את השמש עולה באדום ותן לנפשך לנשום אין למחוק עבר אפור, אמרו לי חכמים יש לנשום , להמשיך בנבכי החיים להריח פריחה , לראות יופי וזריחה כי בכל סוף , יש התחלה חדשה.
 
למעלה