אובדת עצות....
שלום, אני בת 27 מהמרכז. כיום עובדת בתחום משאבי אנוש, לפני כשלוש שנים סיימתי את התואר הראשון ומאוד הצלחתי בו. כאשר סיימתי את התואר הייתי מאוד ממוקדת ומאוד 'ריאלית' (יש סיבה שאני מציינת זאת). ידעתי שאני אמשיך מתישהו לתואר שני בתחום ידעתי איפה ובאיזה תחום. אך במהלך השנתיים דברים קצת קרו שונה מכפי שציפיתי, עבדתי בשני מקומות עבודה באחד מהם עזבתי לאחר 4 חודשים למרות שככ העריכו אותי-אך אני הייתי בטוחה שאני גרועה והתפטרתי בבום עם בכי-בנוסף גם גרתי בדירה בתל אביב ולראשונה עזבתי את בית הורי. נורא נלחצתי ונהגתי ברגשנות ואימפולסיביות. לאחר עזיבת מקום העבודה חזרתי לבית הורי שבצפון ושקעתי בדכאון כ 3-4 חודשים. הרגשתי שעשיתי טעות נוראה. לאחר טיפול תרופתי ''חזרתי'' למוטב וחזרתי גם לדירה שכורה במרכז ומצאתי עבודה בתחום משאבי אנוש בארגון. עבדתי במשך שנה אך לאחר שנה קוצץ התקן שלי והתפטרתי-גם שם היה המון לחץ רגשנות וחרדות מפיטורים. לאחר מכן מצאתי עבודה שוב במשאבי אנוש בארגון אחר ואני נמצאת בה עד היום כחצי שנה. בהתחלה היה לי בה מאוד משעמם וקשה. והרגשתי שאני שוב נכנסת לדכאון וחרדות. ואז הלכתי למאמנת אישית שאני אצלה עד היום. כיום אני חושבת שכיוון שנפגעתי תעסוקתית, הסקתי שהתחום אינו בשבילי והחלטתי לחפש כיוונים אחרים. אך למרות כל זאת נרשמתי לתואר שני באוני' שתחום משאבי אנוש והתקבלתי. הייתי מאוד גאה בעצמי שהתקבלתי כיוון שלא פשוט להתקבל אליו. ואז פתאום ובצורה מאוד אימפולסיבית שיניתי דברים והחלטתי שאני נרשמת לתואר אחר שהוא פשוט לא קשור לכלום- תואר בנשים ומגדר כי זה נורא עניין אותי ובניתי סביבו קריירה אקדמית מפוארת. אפילו נפגשתי בבית קפה עם מרצה שלי מהעבר שתיתן לי עצות הלכתי לעוד מאמן שיעזור לי וכו..פשוט שיגעתי את כל העולם, לאחר מכן גם החלטתי שבא לי להיות מאמנת בעצמי ונרשמתי לקורס. אתמול התחלתי את התואר השני ולאחריו הרגשתי אכזבה גדולה, ובמיוחד שעשיתי טעות מרה, והייתי צריכה להרשם לתואר השני בתחום משאבי אנוש כפי שתכננתי. כל השנתיים האחרונות מאז סיום התואר הראשון ומאז עזיבת בית הורי היו שרשרת של ארועים אימפולסבייים וטעויות-כן טעויות- בין אם זה חתימה על חוזי דירות ללא מחשבה (שעד היום אני משלמת עליהן)הרשמה ללימודים ללא מחשבה ועוד, הלכתי גם למתקשרת ונומרולוג. ציינתי בהתחלה 'ריאלית' כי הייתי ככ ריאלית תמיד וממוקדת והיום אני מרגישה שאני לא מאוזנת. המוח שלי לא מאוזן- כל הזמן אני משווה את עצמי לאחרים, מחפשת מידע על אחרים-מה הם עושים, מחפשת צידוקים למה מה שאני עושה טוב וכו'. אין למוחי מנוח.לפעמים ממש אני מרגישה ממש מותשת. ומאוכזבת ששוב פספסתי שנה בתואר השני. יש לציין כי אני נוטלת כדורים- פרוקסטין.(אם כך קוראים להם..) אני מרגישה כמו מישהו עם OCD או הפרעת אישיות גבולית ואני רוצה 'להחזיר לעצמי את עצמי בחזרה'. אני רוצה לעשות החלטות שקולות ולא מתוך אימפולסיביות אשמח לתשובתכם תודה רבה על ההזדמנות לכתוב
שלום, אני בת 27 מהמרכז. כיום עובדת בתחום משאבי אנוש, לפני כשלוש שנים סיימתי את התואר הראשון ומאוד הצלחתי בו. כאשר סיימתי את התואר הייתי מאוד ממוקדת ומאוד 'ריאלית' (יש סיבה שאני מציינת זאת). ידעתי שאני אמשיך מתישהו לתואר שני בתחום ידעתי איפה ובאיזה תחום. אך במהלך השנתיים דברים קצת קרו שונה מכפי שציפיתי, עבדתי בשני מקומות עבודה באחד מהם עזבתי לאחר 4 חודשים למרות שככ העריכו אותי-אך אני הייתי בטוחה שאני גרועה והתפטרתי בבום עם בכי-בנוסף גם גרתי בדירה בתל אביב ולראשונה עזבתי את בית הורי. נורא נלחצתי ונהגתי ברגשנות ואימפולסיביות. לאחר עזיבת מקום העבודה חזרתי לבית הורי שבצפון ושקעתי בדכאון כ 3-4 חודשים. הרגשתי שעשיתי טעות נוראה. לאחר טיפול תרופתי ''חזרתי'' למוטב וחזרתי גם לדירה שכורה במרכז ומצאתי עבודה בתחום משאבי אנוש בארגון. עבדתי במשך שנה אך לאחר שנה קוצץ התקן שלי והתפטרתי-גם שם היה המון לחץ רגשנות וחרדות מפיטורים. לאחר מכן מצאתי עבודה שוב במשאבי אנוש בארגון אחר ואני נמצאת בה עד היום כחצי שנה. בהתחלה היה לי בה מאוד משעמם וקשה. והרגשתי שאני שוב נכנסת לדכאון וחרדות. ואז הלכתי למאמנת אישית שאני אצלה עד היום. כיום אני חושבת שכיוון שנפגעתי תעסוקתית, הסקתי שהתחום אינו בשבילי והחלטתי לחפש כיוונים אחרים. אך למרות כל זאת נרשמתי לתואר שני באוני' שתחום משאבי אנוש והתקבלתי. הייתי מאוד גאה בעצמי שהתקבלתי כיוון שלא פשוט להתקבל אליו. ואז פתאום ובצורה מאוד אימפולסיבית שיניתי דברים והחלטתי שאני נרשמת לתואר אחר שהוא פשוט לא קשור לכלום- תואר בנשים ומגדר כי זה נורא עניין אותי ובניתי סביבו קריירה אקדמית מפוארת. אפילו נפגשתי בבית קפה עם מרצה שלי מהעבר שתיתן לי עצות הלכתי לעוד מאמן שיעזור לי וכו..פשוט שיגעתי את כל העולם, לאחר מכן גם החלטתי שבא לי להיות מאמנת בעצמי ונרשמתי לקורס. אתמול התחלתי את התואר השני ולאחריו הרגשתי אכזבה גדולה, ובמיוחד שעשיתי טעות מרה, והייתי צריכה להרשם לתואר השני בתחום משאבי אנוש כפי שתכננתי. כל השנתיים האחרונות מאז סיום התואר הראשון ומאז עזיבת בית הורי היו שרשרת של ארועים אימפולסבייים וטעויות-כן טעויות- בין אם זה חתימה על חוזי דירות ללא מחשבה (שעד היום אני משלמת עליהן)הרשמה ללימודים ללא מחשבה ועוד, הלכתי גם למתקשרת ונומרולוג. ציינתי בהתחלה 'ריאלית' כי הייתי ככ ריאלית תמיד וממוקדת והיום אני מרגישה שאני לא מאוזנת. המוח שלי לא מאוזן- כל הזמן אני משווה את עצמי לאחרים, מחפשת מידע על אחרים-מה הם עושים, מחפשת צידוקים למה מה שאני עושה טוב וכו'. אין למוחי מנוח.לפעמים ממש אני מרגישה ממש מותשת. ומאוכזבת ששוב פספסתי שנה בתואר השני. יש לציין כי אני נוטלת כדורים- פרוקסטין.(אם כך קוראים להם..) אני מרגישה כמו מישהו עם OCD או הפרעת אישיות גבולית ואני רוצה 'להחזיר לעצמי את עצמי בחזרה'. אני רוצה לעשות החלטות שקולות ולא מתוך אימפולסיביות אשמח לתשובתכם תודה רבה על ההזדמנות לכתוב
