אובדת עצות....

תותי178

New member
אובדת עצות....

שלום, אני בת 27 מהמרכז. כיום עובדת בתחום משאבי אנוש, לפני כשלוש שנים סיימתי את התואר הראשון ומאוד הצלחתי בו. כאשר סיימתי את התואר הייתי מאוד ממוקדת ומאוד 'ריאלית' (יש סיבה שאני מציינת זאת). ידעתי שאני אמשיך מתישהו לתואר שני בתחום ידעתי איפה ובאיזה תחום. אך במהלך השנתיים דברים קצת קרו שונה מכפי שציפיתי, עבדתי בשני מקומות עבודה באחד מהם עזבתי לאחר 4 חודשים למרות שככ העריכו אותי-אך אני הייתי בטוחה שאני גרועה והתפטרתי בבום עם בכי-בנוסף גם גרתי בדירה בתל אביב ולראשונה עזבתי את בית הורי. נורא נלחצתי ונהגתי ברגשנות ואימפולסיביות. לאחר עזיבת מקום העבודה חזרתי לבית הורי שבצפון ושקעתי בדכאון כ 3-4 חודשים. הרגשתי שעשיתי טעות נוראה. לאחר טיפול תרופתי ''חזרתי'' למוטב וחזרתי גם לדירה שכורה במרכז ומצאתי עבודה בתחום משאבי אנוש בארגון. עבדתי במשך שנה אך לאחר שנה קוצץ התקן שלי והתפטרתי-גם שם היה המון לחץ רגשנות וחרדות מפיטורים. לאחר מכן מצאתי עבודה שוב במשאבי אנוש בארגון אחר ואני נמצאת בה עד היום כחצי שנה. בהתחלה היה לי בה מאוד משעמם וקשה. והרגשתי שאני שוב נכנסת לדכאון וחרדות. ואז הלכתי למאמנת אישית שאני אצלה עד היום. כיום אני חושבת שכיוון שנפגעתי תעסוקתית, הסקתי שהתחום אינו בשבילי והחלטתי לחפש כיוונים אחרים. אך למרות כל זאת נרשמתי לתואר שני באוני' שתחום משאבי אנוש והתקבלתי. הייתי מאוד גאה בעצמי שהתקבלתי כיוון שלא פשוט להתקבל אליו. ואז פתאום ובצורה מאוד אימפולסיבית שיניתי דברים והחלטתי שאני נרשמת לתואר אחר שהוא פשוט לא קשור לכלום- תואר בנשים ומגדר כי זה נורא עניין אותי ובניתי סביבו קריירה אקדמית מפוארת. אפילו נפגשתי בבית קפה עם מרצה שלי מהעבר שתיתן לי עצות הלכתי לעוד מאמן שיעזור לי וכו..פשוט שיגעתי את כל העולם, לאחר מכן גם החלטתי שבא לי להיות מאמנת בעצמי ונרשמתי לקורס. אתמול התחלתי את התואר השני ולאחריו הרגשתי אכזבה גדולה, ובמיוחד שעשיתי טעות מרה, והייתי צריכה להרשם לתואר השני בתחום משאבי אנוש כפי שתכננתי. כל השנתיים האחרונות מאז סיום התואר הראשון ומאז עזיבת בית הורי היו שרשרת של ארועים אימפולסבייים וטעויות-כן טעויות- בין אם זה חתימה על חוזי דירות ללא מחשבה (שעד היום אני משלמת עליהן)הרשמה ללימודים ללא מחשבה ועוד, הלכתי גם למתקשרת ונומרולוג. ציינתי בהתחלה 'ריאלית' כי הייתי ככ ריאלית תמיד וממוקדת והיום אני מרגישה שאני לא מאוזנת. המוח שלי לא מאוזן- כל הזמן אני משווה את עצמי לאחרים, מחפשת מידע על אחרים-מה הם עושים, מחפשת צידוקים למה מה שאני עושה טוב וכו'. אין למוחי מנוח.לפעמים ממש אני מרגישה ממש מותשת. ומאוכזבת ששוב פספסתי שנה בתואר השני. יש לציין כי אני נוטלת כדורים- פרוקסטין.(אם כך קוראים להם..) אני מרגישה כמו מישהו עם OCD או הפרעת אישיות גבולית ואני רוצה 'להחזיר לעצמי את עצמי בחזרה'. אני רוצה לעשות החלטות שקולות ולא מתוך אימפולסיביות אשמח לתשובתכם תודה רבה על ההזדמנות לכתוב
 

ef26

New member
לעצור

הי תותי מובנת ומוכרת לי מאוד התחושה שרודפים כל הזמן אחר משהו.... אני שומעת מדברייך שזה משהו שמלווה אותך בשנים האחרונות: החיפוש-הבחירה-הטעות-שוב החיפוש-הבחירה-הטעות-שוב החיפוש וכן הלאה... אני חושבת שבמקרה שכזה כדאי לעשות עצירה. פשוט תעצרי ותרפי, אולי תמצאי לך משהו כמו מדיטציה או דמין מודרך או תרגילי נשימות או אפילו כתיבה. איזו שהיא חוויה של הרפיה ונעימות. לא להתעסק בפיתרון בינתיים. את מוצפת ומוקפת בהרבה מחשבות. נכון? לא פלא שקשה לך להבין מה את רוצה. האם ניסית עם המאמן לדון באמונות שיושבות מאחורי התנועות המיידיות והאימפולסיביות? אני חושבת שאולי המקום הזה של להבין מה גורם לתגובתיות הזו גם יכול לעזור לך להתבונן על מה זה יושב. "להחזיר לעצמך את עצמך" אני שמחה שאני שומעת אותך אומרת את זה. אני חושבת שהציון הזה לעצמך כבר מניע את הגלגל לכיוון הזה. ועדין אני גם קוראת דברים טובים שקורים לך, האם את יכולה לראות אותם? היית מציעה לך לחשוב על 5 דברים טובים שקרו וקורים לך רק ממה שעברת עד כה. גם אם זה קשה אל תוותרי לעצמך - אני בטוחה שתמצאי אותם. אל תתייאשי... אני רואה את האומץ שלך ואת החכמה שלך מקווה שזה עוזר איך שהוא... אפרת
 

תותי178

New member
תודה לך

היי אפרת, אני יודעת שישנם דברים טובים שקרו 1.התחלתי את קורס האימון שעליו אני לא מוותרת. 2.עברתי לגור עם בן זוגי שעליו אני לא מוותרת- מאחת העבודות שבהן הייתי הכרתי אותו 3.אני לומדת להכיר את עצמי טוב יותר ובעתיד בהחלטות מכריעות יותר אדע להחליט החלטתי כך- 4.אני אתחיל את התואר השני במגדר אם לקראת סוף סמסטר הבא ארגיש כך עדיין-כנראה שזו תהיה התשובה וארשם לתואר ביעוץ ארגוני(פרקטי עבורי ו''נוח'' עבורי)אולי כרגע זה שמתאים לי. אך אתן צאנס וזמן.אם לא ארשם לתואר השני האחר אך הפעם אתייעץ עם כל מי שאני סומכת עליו. אוכל לומר-לפחות ניסיתי ולא אחשוב מה היה יכול להיות... 5. אני צוברת ניסיון בעבודה בתחום משאבי אנוש מקווה שמתי שהוא אסיים את התואר ואהיה ''משהו''.... תודה רבה לך:)
 

ef26

New member
את כבר משהו:)

ועצם העובדה שהסכמת לראות את זה - זה משהו! את כבר נשמעת אחרת... וגם אם טועים מגיעים למקומות נפלאים. בהצלחה לך!
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
חרדות

יקירה, בסיפורך אני שומעת אפיזודות של דיכאון והרבה חרדות, שמובילות לאימפולסיבית וגם לאכזבות. נשמע שהחרדות הן הבסיס לחוויה שלך, ועלייך לטפל בהן - בטיפול נפשי הולם. אימון אינו טיפול נפשי - הוא אינו מעמיק מספיק לגעת בנושאים שבהם עלייך לטפל. מצאי מטפלת טובה אשר מתמחה בחרדות וקחי את הזמן שלך לטפל בנושא. יש סיכוי שזה יסייע גם עם הדיכאונות - אם יהיו פחות חרדות יהיו פחות החלטות אימפולסיביות שמביאות אותך לדיכאון. אני לא בטוחה שהלימודים שהתחלת הם טעות גדולה כל כך - החיים הם לא שחור לבן. אני בטוחה שתמצאי בלימודים האילו גם משהו טוב, הרי לא סתם בחרת אותם, שאלת וחשבת לפני כן. אני גם לא בטוחה שתהליך הבחירה שלך כפי שאת מתארת אותו הוא טוב לך - את מתייעצת הרבה מאוד ונדמה שאין מקום לקול הפנימי שלך בהחלטה הזו. חשוב לשמוע דיעות, ועוד יותר חשוב להקשיב לעצמך ולבדוק מה טוב לך. לא באימפולס, אלא בשקט ובשיקול דעת.
 

תותי178

New member
תודה ועוד שאלה...

תודה רבה לך. מאוד התחברתי לתשובה שלך.. היום אני מבינה דברים אחרת. אמנם התואר הזה מעניין אותי אך הוא גורם לי להמון חששות וזאת הסיבה שכרגע מתאים לי ללמוד משהו פרקטי. אמנם יש משהו בתואר שקוסם לי וזה סוג של חלום...אך עדיין יש לי המון חששות לגביו והרגשה לא טובה איתו.ואולי זו התשובה. מה שמצער אותי הוא שפספתי שנה..וכמה שאני יודעת שזה נשמע שטחי- מבאס אותי להתחיל תואר שני בגיל 28...לא כך תכננתי... אני מודעת לכך שאולי טיפול הוא הדבר הנכון כרגע אך אין לי כוחות שוב להתחיל לפתןוח הכל. כיום אני נמצאת במצב מאוזן יותר...כלומר אני לא בדכאון...ולרוב אין לי חרדה..רק אחרי היום הראשון של התואר הרגשתי אכזבה גדולה. איני יכולה לעבוד על זה עם המאמנת שלי- אולי לעבוד רק על ההוויה כמו שאומרים ולא על איזה תואר, מתי, ועל פרטים טכניים-שכן זה לא הזמן הכי טוב להחליט החלטות מסוג זה. תודה לך
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
מה השאלה?

חרדות הם דבר שאפשר לעבוד עליו גם באימון, אם המאמן מרגיש שיש לו כלים להתמודד עם זה. כדאי לעבוד על השאלה - "מה גורם לך להחליט החלטות?" אילו קולות פנימיים יש בתוכך אשר קוראים לך לכיוונים שונים?
 

יודה ב

New member
תותי היקרה,

תיארת מסכת ארוכה ומבלבלת של התנסויות. לעתים, הדבר היעיל ביותר לעשות הוא לעזוב את הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על כישלונות וטעויות כביכול ולהתמקד במטרות שלנו. תחליטי מה את רוצה שיהיה בעתיד שלך: מה סוג העבודה שתרצי, איך את רוצה שמקום העבודה שלך יראה, שיהיו בו הרבה אנשים או מעט, שזו תהייה חברה גדולה או קטנה ועוד ועוד שאלות פרקטיות ושיהיו לך תשובות תמצאי מקום שעונה על מירב הקריטריונים. ודרך אגב, האם יש דרך לראות את ההתנסויות העבר שלך כניסוי לראות מה עובד ומה לא (למידה) ולא כטעויות?
 

תותי178

New member
היי יודה

היי..אני מרגישה מבולבלת... אני לא יודעת מה אני רוצה פשוט כך.. אני מרגישה שכיף לי לתכנן תוכניות... ללמוד את זה ואז לעשות את זה..אבל אין לי מושג מה אהיה כשאהיה גדולה..-האמת כבר נמאס לי לחשןב על זה כל הזמן..בא לי פשוט להנות ממה שיש לי כרגע.. מה שכרגע אני רוצה לברר עם עצמי-זה איזה תואר שני לעשות..אני מרגישה מבולבלת..מאוד...אולי טוב שלא התחלתי השנה.. אני יודעת שהטעויות שלי הובילו אותי לעצוא ולהתחיל להבין את עצמי...אבל זה תהליך שנמצא עכשיו רק בתחילתו...
 

isaacm

New member
הכל או לא כלום

שלום לך, תותי. יש כמה דברים בשירשור הזה שכדאי יהיה לך לתת עליהם את הדעת. ראשית כל ולפני כל דבר אחר - תרשי לי לחזק אותך בחיפושים הבלתי נלאים שלך לצעוד קדימה בצורה שהכי מתאימה לך. הנושא שענבל העלתה - חשוב מאד לפני כל דבר אחר להמשיך להיות מיוצבת - כך לוכלי להתייחס גם לדברים האחרים. אני לא בטוח - לכן אשאל אותך: האם יש כאן איזושהי תחושה של הצפה? של יותר דברים להתמודד מאשר את מרגישה שיש לך כוחות? שהדברים יותר כבדים משאת מרגישה שיש לך את הכוחות להתמודד אתם? רוצה לשתף אותך במחשבה שלקחתי לעצמי לפני מספר שנים וזו מאד עזרה לי בחיי. וכך הוא הדבר: כל דבר שאבחר לעשות - קיימת אלטרנטיבה כלשהי שיכולתי לבחור במקום. כל דבר שאבחר לעשות - יימצא מי שיוכל לראות באותה בחירה טעות, ולא משנה מה היו האלטרנטיבות לבחירה. כיוון שכך - אני רואה את האחריות שלי לבחור מתוך מבחר הטעויות שעומדות לבחירתי את זו שארגיש הכי נוח שאותה בחרתי.
תמשיכי לשאוף, תמשיכי לרדוף. בסופו של דבר תגיעי. הלתחות רבות לך איציק
 
למעלה