אובדת עצות

[kryp]

אני בוכה כאן מצחוק ומעצב.

וגם מעט מעצבים. זה לא מתקבל על הדעת שבגלל "מסורת" (עאלק מסורת) של "חינה" ההורים שלך לא יקבלו אותך. הם רוצים חינה - שיעשו אותה במרוקו, בדיוק כמו שאת התרבות היידיש הדוסים של מאה שערים צריכים לעשות בגרמניה ובשאר אירופה. לא יתכן שבמדינת ישראל תהייה תרבות זרה ויטענו שהיא תרבות ומסורת יהודית. אין שום דבר יהודי בתלבושות ערביות ותרבושים כמו שאין שום דבר יהודי אמיתי בתרבות היידיש. אני לא יודע איך את מסוגלת לחיות בידיעה שיש לך משפחה שלא באה לחתונה שלך. אף תירוץ של "אנשים טובים" לא עוזר מבחינתי. ברבריות (ותסלחי לי, באמת שאין לי כוונה להעליב) קודמת לכל. לא עוזר למדינה שיש לה אנשים טובים אבל ברברים...

 

[בננה צהובה 26]

אני מצליחה לחיות בידיעה הזו

כי הבנתי שבאמת האושר שלי לא תלוי בהם בכלל. האושר האמיתי שלי הוא בעלי, משפחתי החדשה שאני מקימה. אין מה לבכות, בכיתי כל חיי.. בכי לא מוביל לשום מקום. ה"מסורת" המטופשת הזו מעולם לא דיברה אלי.... ובטח שלא לבעלי.... אבל להורים זה חשוב, " אין חתונה בלי חינה".... אז יש!!! לי הייתה!!! והיה כייף ולא , הם גם לא "אנשים טובים" כי ככה אנשים טובים לא מתנהגים.

 

[dornat]

יכולה מאוד מאוד להזדהות איתך

לי קרה מקרה מאוד דומה רק שבסוף ההורים כן הגיע, ממש איזה שבוע לפני החתונה דוד שלי עשה איזה סוג של סולחה אבל כל תקופת ההכנה לחתונה - ממש הייתי לבד. מזל שהיו לצידי ועדיין יש לומר 2 אחיות של אבא שלי. אני בהחלט שונאת את אמא שלי על מה שעשתה ולא רוצה לסלוח לה על זה לעולם. גם לא לאבא שלי. למרות שבסוף הם כן הגיעו. אני לא מבינה למה את רוצה בכוח להיות בקשר עם אמא שלך? תנסי להשתחר ממנה. נשמע שאת מאוד קשורה אליה, אבל באמת תנסי למצוא לך תחליפים כי נשמע שאמא שלך רק רוצה לעשות לך רע. סליחה שאני אומרת שאבל יש לך הורים טיפשים ופרמטיבים - כן גם שלי. אלו הורים שאין להם מושג איזה נזק הם עושים לילדים שלהם. פויה!! תנסי לקחת את המקרה הזה של אמא שלך ולהגיד לעצמך שא לא תהיה אמא כזו. מאחר ואמא שלך לא תשתנה, הייתי במקומך מנסה לחיות את החיים שלי בלי לחשוב עליה. חבל לך על האנרגיות .

 

[בננה צהובה 26]

זו פשוט עוגמת נפש

מה שאת מתארת, לא פחות ממה שאני עברתי. להיות במתח עד שבוע לפני החתונה ולא לדעת אם ההורים יבואו/לא יבואו לחתונה. אני לפחות ידעתי בוודאות שהם לא יגיעו , היה לי זמן להכין את עצמי נפשית. הכאב הגדול באמת היה על אי הגעתה של אחותי. דווקא, בניגוד למה שרשמת אני לא קשורה לאמא שלי , ומאז שאני לא בקשר איתה הרבה יותר טוב לי בחיים. פשוט, לצערי, כל כך הרבה אנשים שפוטים שלה / מקשיבים לה ואת האנשים האחרים אני כן רוצה בחיים שלי (אחותי, אחי הקטן, אבי) וכרגע אבי ואחי הקטן לא בקשר איתי בגללה!!!! זה מה שמרתיח אותי. אני באמת חושבת שהורינו לא מבינים איזה נזק הם גרמו לנו. אני בטוחה שבכל מקרה הייתה לך חתונה שמחה וכיפית!!! תודה

 

[dornat]

האנשים ששפוטים שלה - את לא באמת רוצה אותם

זה קשה לתפוס אבל אלו בדיוק האנשים שלא באמת רוצים בטובתך. הם צבועים והם מתחברים אליך רק כשנוח להם. אל תילחמי בזה כי החיבור איתם הוא לרעתך. תקיפי את עצמך באנשים שאוהבים אותך ואת קירבתך ובלי תנאים ולא מפחדים לעמוד כנגד אמא שלך. אחרי הכל אם כולם יתנגדו לאמא שלך היא תרד מהעץ שלה אבל בגלל שהיא רוא שיש לה השפעה היא משתמשת בה כדי להתנגח בך. לאמא שלי יש אחות שהם די חברות, ובעיני כל השנים היא היתה דודה טובה ונחמדה. כשהגיע כל נושא הריב סביב החתונה שלי היא הייתה מעורבת בפרטים ולא נקטה אצבע בשביל סולחה. המשיכה לדבר עם אמא שלי כרגיל. ואני מאוד כועסת ולא מדברת איתה על זה. בתור אחותה שרוצה לטובתה היתי מצפה שהיא תפעל לגישור של שני הצדדים. אם מישהו מהמשפחה שלך היה מדבר עם אמא שלך היא לא הייתה מתנהגת איך שהיא מתנהגת כיום. בקיצור - גם אם תשלימי יום אחד עם אמא שלך לא הייתי סולחת לאחים שלי או לכל מי שהולך אחריה.

 

[בננה צהובה 26]

את צודקת

אבל קשה לי מאד כשזה קשור לאחותי, כי היא תמיד ניסתה לעשות הכל בשבילי כשכולם היו נגדי. היא היחידה שלא שפטה אותי בשום צומת, ועל זה אני חייבת לה לפחות את הסליחה. אני יודעת באיזה מצב היא עמדה ביום החתונה ויום לפני, זהו מצב שאני עמדתי בו מול אימי פעמיים בלבד כל חיי, כאשר היא כלאה אותי בבית ולא רצתה שאלך לאיזה מקום. אבל לאחותי אין את הכוח הנפשי לעשות מה שאני עשיתי, אני גנבתי לה את המפתחות של הבית כשהיא נרדמה.... כשהיא התעוררה ידעתי שזה הסוף שלי, חזרתי הביתה וחטפתי מכות, אבל לפחות הייתי במקום שרציתי. אמא שלי איימה על אחותי שהיא תבוא לחתונה ותרביץ לי ולה...... וכן אני יודעת שזו התנהגות של אישה משוגעת ( כי לצערי היא באמת כזו) אבל אחותי לא מסוגלת לעמוד בדברים כאלו.. ולא, עם אימי כנראה שלא אשלים , אם כבר אסלח קודם לאחיי על שהיא הביאה אותם למצב הזה .

 

[EMAEMA]

הגעתי מהראשי והייתי חייבת להגיב

קודם כל אני חושבת שמזעזע מה שהם עשו לך אבל ההמשך הולך להיות יותר כואב אם הקשר יתנתק ואני אגיד לך מה יקרה את תהיי בהריון בע"ה ותיפגעי שאימך ומשפחתך לא מתעניינים בך ובהריון בחדר לידה ואחרי את תפגעי למה משפחתך ובפרט אימך לא מגיעים וזה ידיר שינה מעיניך אני אומרת לך הטיפול בתינוק יהיה בכלל קשה בלי מילה ועזרה של אמא . לא משנה כמה יעזרו לך בסביבה בלי אמא זה לא אותו הדבר. שלא נדבר על כך שתרצי שהמשפחה תכיר את הרך הנולד שיתעניינו בו וכדומה ... אז אם את רוצה שההמשך לא יהיה גרוע יותר ואז הנתק יהיה ממש סופי ובלתי נמנע תצטרכי כן להושיט יד להשלמה . האמת זה ממש ממש קשה . לא יודעת אם אני אישית הייתי מסוגלת .

 

[בננה צהובה 26]

גם אני חשבתי על זה

ועדין חושבת . מה אהיה שאהיה בהריון ?מי יעזור לי ויכוון אותי ? שהרי אין כמו עזרה של אמא . אך זו יכולה להיות טעות, גם בעניין הזה אימי יכולה יותר להרוס ולפגוע מאשר לעזור , שהרי מעצם היותה שתלטנית ובעלת "כבוד " , יכול מאד להיות שאם אעשה משהו שלא נראה לה בהריון / עם התינוק, היא שוב תחליט על "ברוגז" וזה גלגל שלא נגמר........

 

[Bogen2]

מבינה ומזדהה

הרבה פעמים אני חושבת מה יקרה אם אמא שלי לא תגיע לחתונתי-שאינה נראית באופק כרגע אמנם. מתוך בעיה אחרת-שאנני רוצה לראות את פרצופה של בן זוגה, והיא העמידה את בואה כתנאי לבואו באופן היפותטי בעבר. אני חושבת שאי הופעה ליום חשוב בחיי כמו חתונה היית בהחלט חציית קווים אדומים מבחינתי. ולמרות כל הקושי- משהו שהצד המבריז ייצטרך לקחת בחשבון בעקבות ההחרמה-ניתוק הקשר. תני לעצמך זמן לעכל, ולהיות שלמה עם כל צעד שתחליטי לעשות, כך שתבחרי אותו באופן שקול.

 

[בננה צהובה 26]

כשהייתי לפני החתונה...

(שזה לא היה ממש מזמן... חודשיים וחצי) אמרתי אין....... אין מצב בעולם שאם ההורים שלי לא מגיעים אני מדברת איתם שוב בחיים , אין. כשהם לא היו שם- היה קשה לי לעכל, למרות שידעתי על כך חודש מראש. עכשיו- אחרי, זה הרבה יותר כואב. ההשלמה עם המצב, איך ממשיכים מכאן??? אמך איימה שאינה תגיע רק בגלל שאינך רוצה לראות את חבר שלה? אני מאמינה שהיא סתם אמרה, שיגיע רגע האמת היא תהיה שם. מאד מאד מאד מעטות האמהות שבוחרות על דעת עצמן לא להגיע לחתונת ביתן!!!

 

[תקוה אברהם11]

שלום לך יקירתי

במקרה או שלא במקרה הגעתי לפורום שלך וקראתי את טענותיך כלפי אמא שלך וכלפי המשפחה שלך. זה נכון שזה מבאס כאשר את נמצאת בשיא ואת רוצה מאד לשתף את האנשים שאת אוהבת בתחושות ובהתרגשות שלך. אבל אם את רוצה שיתנו לך כבוד, את צריכה קודם כל לתת כבוד לאחרים. האם כיבדת את ההורים שלך במה שהם רוצים? האם חשבת אם אפשר להזיז את יום החתונה כדי שלכולם יהיה נוח ונעים? האם ויתרת ועשית חינה כי אמא שלך מאוד רוצה לשמוח פעמיים בחתונה של הבת שלה? פעם בחינה ופעם בחתונה עצמה? אם היית מכבדת את ההורים שלך באמת היית מגיעה איתם להסכמה וכולכם הייתם יוצאים מאושרים ולא היית צריכה לחיות ללא תמיכה ועזרה של ההורים. במהלך החיים את אף פעם לא לבד. תמיד את נעזרת באחרים ועוזרת לאחרים. חשוב להבין שהאנשים סביבך ובמיוחד ההורים שלך הם העוגן שלך במהלך כל החיים שלך. תוותרי על האגו הנפוח ותפני לאמא שלך ותבקשי סליחה. וגם תלמדי לסלוח לה ולבני משפחתך. ככל שתעשי זאת מהר יותר כך ייטב לך ולאחרים. שיהיה לך יום נפלא וחיים נפלאים. אוהבת תקוה אברהם את יכולה לפנות אלי דרך הבלוג שלי או באתר שלי www.tikvaavraham.com [email protected]

 

[בננה צהובה 26]

שלום גם לך יקירה

אם היית קוראת את כל התגובות היית רואה שעניתי על כל שאלותייך שקודמייך כבר שאלו. כן, תמיד נתתי כבוד להורי, גם בצמתים שהכבוד לא הגיע להם ושילדה אחרת מזמן הייתה מעיפה אותם מחייהם (ובמיוחד את אימי) הרבה שנים קודם לפני, לא נותנת למצב שקרה בחתונה שבכלל יקרה מעצם העובדה שעם אמא כזו מזמן הקשר היה צריך להתנתק ואז בטוח חיי היו הרבה יותר יפים ושלווים.כיבדתי את הורי, ניסיתי להגיע עימם להסדר, זה לא הלך. החינה והיום שישי היה רק תירוץ לאנשים כמו אימי,אם זה היה מסתדר היו לה טענות כלפי דברים אחרים וגם בגללם היא לא הייתה מגיעה תאמיני לי.... היא ניסתה למנוע את החתונה הזו בכל מחיר וסתם מצאה תירוצים. אמא כזו היא עוגן שדוחף אותך ליפול ולשקוע בקרקעית הים. אין לי אגו נפוח, ומעולם לא היה לי. אם היה לי , אחרי מעשה כזה בכלל לא הייתי שופכת פה את ליבי וזה בכלל לא היה כואב לי. הייתי מוחקת אותם מחיי וממשיכה הלאה. לא כך הדברים, קיראי את תגובתי למעלה , קיראי דברים מזעזעים שעברתי שאת (אם את אמא- ויש לי הרגשה שכן) לא היית עושה זאת לילדיך. החתונה היא השיא בכל הילדות האומללה שעברתי. יום טוב, חיים נפלאים, תודה על תגובתך יקירה.

 

[אחד העצובים בעיר]

לצערי את מתארת בעיה נפוצה

ברור שאת צריכה דמות אב ודמות אם וברור שהאב והאם הביולוגים שלך אינם כאלה. הם אפילו יותר גרועים מכלום. את עכשיו אדון לגורלך ועלייך לקבל החלטות גם אם הן קשות. האם את רוצה להמשיך לחיות תחת השפעתם של הורייך הביולוגיים? האם את רוצה להמשיך ולתת להם להשפיע לרעה על הקשר שלך עם אהוב ליבך (ושמעתי על אנשים רבים שהתגרשו בגלל ההורים של בן זוגם)? האם את רוצה שהורייך הביולוגיים ישפיעו על ילדייך? אגב, אם תנתקי את הקשר עם הורייך ותהיי עיקבית בזה, אחותך תצטרף אילייך במוקדם או במאוחר. אני בטוח שהיא לא תשמח להישאר אצל מי שכולא אותה. פלא שאדם בן 19 עדיין בקשר עם מי שכולא אותו.

 

[בננה צהובה 26]

אני לא רוצה לחיות תחת השפעתם

של הורי הביולוגים..... ממש לא!!! זו הסיבה שהתנתקתי מהם עוד לפני החתונה. אני לא מעוניינת שילדי העתידיים יקהבלו מהם חינוך / ערכים / כי אין לם כאלו, ואני בטח לא רוצה שהוריי ישפיעו עליהם... (הם עוד יכולים להסית אותם נגדי... חהה סתאםם) ובקשר לאחותי- אמן!@@ אמן ויום יבוא והיא תתעורר ותצא מהסיוט הזה תודה

 

[אחד העצובים בעיר]

חמותי נטשה את הוריה מסיבות זהות

(כתבתי על זה רשומה בבלוג, בשם ''לא יכול להראות שם את הפרצוף שלי''). בכל מקרה, במשפחה של חמותי מחנה הנוטשים הולך וגדל משנה לשנה. היא אומנם בת יחידה אבל כל האחים והאחיות של אבא שלה מתנהגים באופן שמגרש מהם את בניהם ובנותיהם.

 

[ענתגניס]

אמא מדכאת זה הכי קשה.

מסכנה אחותך ומצד שני- למה לשמוע לאמא? לא נראה לי הגיוני להמשיך לתת לה תוקף תמצאי דרך לפייס אותה ובו בזמן לתת לה להבין שאין לה יותר שליטה עלייך. היית אמיצה והלכת עם ההחלטה שלך אין יפה מזה כל הכבוד לך. אבל עכשיו עזבי הכל בצד וטפלי בסיטואציה עם אותו אומץ. יש לך משפחה ואת צריכה אותם. חיזקי ואימצי

 

[בננה צהובה 26]

קראתי ../images/Emo8.gif תודה

 

[shokoelit]

למה באמת עשית את החתונה בשישי.?

 

[בננה צהובה 26]

כי אני ובעלי רצינו

דיברנו על זה הרבה שדי נמאס מכל החתונות שחוזרות על עצמן, הטנטרה שנמאסה כבר על כולם "אוכל-חופה - ריקודים , אוכל". נוסעים לטיזינבי , עייפים אחרי יום עבודה. לוחצים ידיים בכניסה, חצי מהאנשים החתן והכלה לא מכירים,צריך לרצות את כולם, החופה נערכת כש3/4 מהאורחים מנגבים חומוס ברגע שהחתן מקדש את הכלה.... דיי נמאס. רצינו משהו מיוחד, אישי , קטן. נישאנו בבית כנסת ביום שישי ב:12 בצהריים, יום נוח, כמעט אף אחד מהמוזמנים שלנו לא עובד באותו היום . חתונה צנועה, 80 איש (שאם כולם הכרנו) לאחר החופה עברנו למקום הארוע, אכלנו, רקדנו באור יום ואח"כ נכנסנו לבריכה. היה כיף חיייםםםם

 

[shokoelit]

אחלה רעיון!!

אהבהתי את הרעיון... צריך אומץ בשביל זה...