לא כל דבר אפשר להבין
לא לכל דבר יש הסבר רציונלי, ולא תמיד אנחנו יודעים על איזה פצעים אנחנו דורכים. ההתנהגות של אמך היא אכן בעייתית - ובמידה רבה גם ילדותית. יש אמנם מידה רבה של צדק בתחושה שאירוע החתונה הוא לא רק של הזוג המתחתן - אלא גם של כל הסביבה, ורצוי לנסות ולאזן בין כל הרצונות במידת האפשר - אבל אי אפשר לקבל חרם ונידוי כה גורף, ולא ניתן לראות בו צעד ראוי. ומה עכשיו? ציינת שלאמך יש יכולות מניפולטיביות ויכולות השפעה ניכרות אל אחייך ואחיותייך, והם גם נקרעו, מן הסתם, בין חובת הנאמנות שלהם אליה לבין רצונם לשמוח בשמחתך. אני מאמין שאיתם את באמת יכולה לנסות ולמתוח קו על העבר - זה מגיע גם לך, גם להם וגם לדור הבא.. לגבי אמך - אין ספק שיש כאן תיקון עצום שעל שתיכן לעשות, ואולי רק עלייך - דווקא מכיוון שהצדק איתך. היא בוודאי לא תפסס הזדמנויות עתידיות להביע את דעתה באוזנייך, לעתים גם לפגוע בך, אבל בין שתיכן ההתנהגות שלה דווקא היא הילדותית, ויתכן שגישושים שלך ומפגשים אישיים (ללא בן הזוג שלך בהתחלה) יביאו, לאחר מספר התפרצויות שתאלצי להציב להן גבולות, לתהליך בו היא תקבל אותך כאדם עצמאי שהעז והצליח לעשות דברים אחרת ממנה. בהצלחה בכל מקרה