אוֹבֵד - זָר

[yairgolian]

אוֹבֵד - זָר

אוֹבֵד - זָר


רָכוּן פְּנִימָה
כִּיּוֹר מָלֵא בֶּמַּיִם
וְסִירִים בָּעַרֵימָה
עַד לֵב הַשָּׁמַיִם


בֶּקֶצֶף הַסַּבּוֹן עָלְתָה בּוּעָה
וּמְרָקְדוֹת בָּהּ זוּג עֶינָיִּים
וּבֵין כִּתְמֶי הַשֶּׁמֶן נִשְקֶפַה בָּבוּאָה
הִקְהְתָה מְעַט אֶת צְחוֹר הַשִּׁנַּיִם

וֶגַדְלָה הַבּוּעָה
וֶגָדְלוּ הָעֶנַיִּים
וְחָלְפָה לָהּ וּפַּקְעָה
וְהַבְּדִידוּת שִׁבְעָתַיִם....


יאיר
19/1/2014

 

[שמים1]

אובד זר

קונוטציה לעובד זר .
אך לא בכדי כתבת אובד , הולך לאיבוד.
הולך לאיבוד בשל הזרות , בשל המשמעות להיות ללא מדינה , ללא מעמד חוקי
בשל הצורך להתפשר , לחוש בדידות , חוסר שייכות .
ובחרת בדימוי הבועה מפני שהמצב והמעמד של עובד זר כל כך שביר ונפיץ .
למרות הנושא הנפיץ והרציני הצלחת להשרות בבית השני מידה של עליצות מה
בֶּקֶצֶף הַסַּבּוֹן עָלְתָה בּוּעָה
וּמְרָקְדוֹת בָּהּ זוּג עֶינָיִּים
וּבֵין כִּתְמֶי הַשֶּׁמֶן נִשְקֶפַה בָּבוּאָה
הִקְהְתָה מְעַט אֶת צְחוֹר הַשִּׁנַּיִם...

השורה האחרונה בבית זה היא העצבות , הכהות , אולי גם התייחסות לצבע כהה העור שגם משפיע על מעמדו של אותו עובד,אובד זר .

הצלחת לצייר תמונה רגעית , להנציח רגע בבועת סבון וכאשר התנפצה הבועה בתרתי משמע התנפצה אל מציאות עגומה .

תודה על השיר הזה
התמונה מאוד נגעה בי , עיניו מדברות ללא מילים - מראת נפשו .

 

[yairgolian]

תודה שמים שמחתי שהצלחתי להעביר את המסר

 

[yairgolian]

השיר עם הניקוד מתוקן קרדיט לnevuer

אוֹבֵד - זָר


רָכוּן פְּנִימָה
כִּיּוֹר מָלֵא בְּמַיִם
וְסִירִים בַּעֲרֵמָה
עַד לֵב הַשָּׁמַיִם


בְּקֶצֶף הַסַּבּוֹן עָלְתָה בּוּעָה
וּמְרַקְּדוֹת בָּהּ זוּג עֵינַיִם
וּבֵין כִּתְמֵי הַשֶּׁמֶן נִשְקְפָה בָּבוּאָה
הִקְהֲתָה מְעַט אֶת צְחוֹר הַשִּׁנַּיִם

וְגָדְלָה הַבּוּעָה
וְגָדְלוּ הָעֵינַיִם
וְחָלְפָה לָהּ וּפָקְעָה
וְהַבְּדִידוּת שִׁבְעָתַיִם...

 

[jwin]

לחזור ולעבד מעט...

״נושא מוכר וכאוב. אני שמח שבחרת לכתוב עליו.
אהבתי את ״רכון פנימה״. מתאר במדויק את מה שהשוטף מרגיש! הוא חלק מהמים, מהפנוכו של הכיור. הוא לא רכון עליו. היא לא ליד. היא רכון פנימה. נהדר.
יפה מאוד היא אשליית הבועה הרגעית. מאוד כואב. היא מלאת צבעים ותנועה אבל מהר מאוד מתפוצצת לפנים ומשאירה רייקנות.
אני חושב שיש יותר מדי ״וו״ ו ״הה״ :
״מרקדות בה זוג עיניים -
בין כתמי השמן״...
ועוד :
״הקהתה מעט את צחור השיניים״
״שהקהתה מעט לצחור שיניים״ ?
...גדלה בועה
גדלו עיניים...

שיר על יום יום ועל כמה הוא יכול להיות קשה וגלמוד.
בברכה
יהודה

 

[nevuer]

יפה! דורש הגהה (הניקוד שגוי)

 

[nevuer]

אשמח לתקן את הניקוד, אם תרצה

 

[yairgolian]

בשמחה אם תתקן אני יעלה את זה בתגובה חדשה

כי נדמה לי שאין אפשרות לתקן אחרי 15 דקות מהעלאה הראשונית

 

[nevuer]

בכיף. מקווה שלא פספסתי כלום

אוֹבֵד - זָר
&nbsp
&nbsp
רָכוּן פְּנִימָה
כִּיּוֹר מָלֵא בְּמַיִם
וְסִירִים בַּעֲרֵמָה
עַד לֵב הַשָּׁמַיִם
&nbsp
&nbsp
בְּקֶצֶף הַסַּבּוֹן עָלְתָה בּוּעָה
וּמְרַקְּדוֹת בָּהּ זוּג עֵינַיִם
וּבֵין כִּתְמֵי הַשֶּׁמֶן נִשְקְפָה בָּבוּאָה
הִקְהֲתָה מְעַט אֶת צְחוֹר הַשִּׁנַּיִם
&nbsp
וְגָדְלָה הַבּוּעָה
וְגָדְלוּ הָעֵינַיִם
וְחָלְפָה לָהּ וּפָקְעָה
וְהַבְּדִידוּת שִׁבְעָתַיִם...

 

[moonlihgt]

אהבתי

יפה רגישותך לעובדים הזרים האובדים בנינו
ואגב בתור מישהי שעבדה בשטיפת כלים יכולה להזדהות עם תחושות הבדידות כל המלצרים הם חבורה עליזה אבל שוטף הכלים תמיד בצד עם ערמות הצלחות והסכינים