אה, היי

[מרטין טוניק]

אה, היי ../images/Emo13.gif

סליחה שלא יכלתי להגיב לשירשור הקודם, לא יצא לי, אבל בכל מקרה- תודה לכל מי שענה ולכל מי שרצה ולא יכל או... לכולם, בכל מקרה

אגרתי עוד שאלה או שתיים: 1. למה אם אני אקפוץ על גג של אוטובוס נוסע, כשאני אנחת אני אהיה קצת "אחורה" ממה שעמדתי קודם, וכשאני אנחת לאחר קפיצה בתוך האוטובוס אני אנחת בדיוק באותו מקום? 2. איך זה שיש אנשים שמסוגלים לקרוא בנסיעות ויש אנשים שלא [כמוני], ואיך אפשר להתגבר על הסחרחורת, הבחילה וכאב הראש שבאים תוך כדי הקריאה? תודה,

 

[משתמש בצלילים]

איך אתה יודע, ניסית? ../images/Emo13.gif

כשאתה קופץ בתוך האוטובוס (או מטוס) האוויר שסביבך כלוא בתוך האוטובוס ונע יחד איתו ולכן אתה תישאר באותו מקום, לעומת זאת אם ניסית ליקפוץ על גג של אוטובוס נוסע או על סיפון של ספינה ששטה במהירות מול הרוח אתה יודע שתינחת קצת (או הרבה) "אחורה" מהנקודה בה קפצת וזאת משום שהאוויר שנושב כלפיך דוחף אותך אחורה בצורה חזקה בעוד שמנוע האוטובוס (או הספינה) ממשיך לידחוף אותה קדימה כנגד אותו אוויר, הגוף שלך משמש כמו מיפרש רוח שמנסה לעצור את גופך. משתמש

 

[משתמש בצלילים]

או בו נגיד ככה

אם הייתי מנסה ליקפוץ על גג של אוטובוס אשר נוסע במהירות קבועה במקום שבו אין אוויר כמו לדוגמה על הירח, אז אמנם היית נוחת על גג האוטובוס בדיוק באותה נקודה שבה קפצת, אך כשיש אוויר הוא פשוט דוחף אותה אחורה ומנסה לעצור אותך מתנועתך, קוראים לזה "היתנגדות". משתמש

 

[redox]

woot איזה טעות

אני מצטער אבל זה ממש אבל ממש לא נכון. זה קשור להפרש המהירויות בינך ובין האוטובוס. כשאתה בחוץ האוטובוס זז לעומתך וכשאתה בפנים הוא לא. (זה בהנחה שהבנתי את השאלה נכון)

 

[redox]

ok קראתי שוב ואני טועה be_2 יש

סיכוי שתמחקי את הפוסט הראשון שלי?

 

[2_be]

מה? לבנאדם אסור לטעות?../images/Emo3.gif

 

[danshk]

תשובה קצת יותר פיזיקלית

שהאוטובוס נוסע ומסיע אנשים, לאנשים ולאוטובוס יש את אותה כמות של אנרגיה קינטית, לכן, לנוסע שיקפוץ בתוך האוטובוס לא תתווסף אנרגיה קינטית (אלא רק האנרגיה הכובדית, שתהפוך לאנרגיה קינטית שהוא יחזור ארצה אבל הכיוון של המהירות הזאת לא חשובה). מסיבה זאת אפשר לשחק טניס שולחן ברכבת לדוגמה. מסיבה זאת גם מתי שאנחנו קופצים על פני כדור הארץ שכידוע זז במהירות גבוהה איננו מוצאים את עצמנו במרחק מהמקום שבו קפצנו. גם למי שעומד על גג האוטובוס יש אנרגיה קינטית זהה לאנגרגיה הקינטית של האוטובוס אך בנוסף לכך יש גם את החיכוך שנוצר עם האוויר שגורם לאיבוד חלק מהאנרגיה הקינטית של הבן אדם מהרגע שהוא קופץ עד הרגע שהוא נוחת, ההפרש הזה בכמות האנרגיה גורם לכך שמהירות האדם תהיה במעט נמוכה ממהירות האוטובוס ומפני כך יהיה הפרש בין המקום בו הוא קפץ לבין המקום שהוא נחת. בקשר לשאלה השנייה, יכול להיות שעצם הנסיעה מעניינת אותך (נופים אנשים אחרים באוטובוס) ולכן אתה מאבד את הריכוז. בקשר לבחילות, לא ידעתי שהן נוצרות בעקבות קריאה אבל הסחרחורות וכאבי הראש במידה והם מופיעים בקריאה במצב רגיל (לא על פני אוטובוס) כנראה מעידות על חוסר בקריאה. היכולת של המוח לקרוא קשורה באימון שאנחנו נותנים לו מוחו של אדם שלא רגיל לקרוא כמות מסוימת של מלל יתחיל להתעייף בדיוק כמו ששרירי הגוף מתעיפים בפעילות שהגוף לא רגיל אליה (קראתי את זה בספר שעוסק במוח שיצא לא מזמן אך אני לא זוכר את שמו).

 

[LordR]

תיקון קל.

מה הקשר לאנרגיה קינטית פה? נניח לי ולאוטובוס יש אותה אנרגיה קינטית בהנחה שמערכת היחוס שלנו היא כדור הארץ ועדיין ננוע לכיוונים שונים ולכן אם נקפוץ אז לא נישאר במקום ביחס לאוטובוס. אנרגיה קינטית היא גודל ללא כיוון

עכשיו בנוגע לשאלתך: נניח שאתה נמצא בתוך אוטובוס אז אתה מסתכל במערכת שבה האוטובוס הוא בעצם במנוחה. וגם אתה לא זז ביחס אליו. אומנם שניכם נעים ביחס לקרקע, אבל מניחים שזה במהירות קבועה ולכן אין שום הבדל מבחינת כל החוקים הפיזיקאלים. לכן, כשאתה קופץ אתה בעצם נשאר במקום ביחס לאוטובוס. אבל נניח ותעמוד על הקרקע ויעבור לידך אוטובוס, ואדם יקפוץ בתוכו. אתה תראה מבחוץ שהאדם לא נחת באותו מקום כמו המקום שהוא זינק ממנו. משום שהאוטובוס נע ביחס אליך. אבל שים לב שאם אתה קופץ מגג של אוטובוס הצידה, ובשניה שאתה נוגע בקרקע אתה תסתכל על האוטובוס , אתה תראה שהאוטובוס לא התקדם ביחס אליך. כלומר אתה תראה בדיוק את המקום שקפצת ממנו מולך.

 

[danshk]

הכוונה שלי הייתה כיוון המהירות (שלה

כמובן יש כיוון, אתה אמרת את אותם דברים שאני אמרתי

 

[מרטין טוניק]

אוף אל תהיו כאלה.

לא ציפיתי שתגידו לי שהרוח דוחפת אותי אחורה- על זה יכול לעלות ילד בן שש. אני מדבר ברמת העיקרון

בכל מקרה, מה זה אנרגיה קינטית? [אני מרגיש די בור, תסלחו לי] בנוגע לקריאה- אני מדבר על קריאה באוטובוס, ושום דבר לא מעניין אותי חוץ מהספר. ואני גם לא היחיד שמתקשה לקרוא בנסיעות. אה... זהו

תודה על התשובות

לילה טוב,

 

[Chief san]

בחילות נסיעה

בזמן נסיעה וקריאה מקבל המוח דיווחים סותרים מהחושים. המערכת הוסטיבולרית (תחושות תאוצה קווית וסיבובית) מדווחת על טלטלות האוטובוס. מערכת הראיה המיוצבת על האותיות והשורות בספר (שנע בתיאום עם האוטובוס) מדווחת שאין תנועה באופק. החיבור הסותר בין התחושות מעורר בחילה וסחרחורת. פתרון (אפשרי לכל בחילת נסיעה) - מבט לקו האופק, עכשיו יגיעו דיווחים תואמים בין מערכת הראיה למערכת הוסטיבולרית. באופן אישי גיליתי שמבט של דקה-שתיים לאופק מרגיע את תחושת הבילבול ומאפשר לחזור לקריאה עד שהתחושה מתעוררת שוב. אחרי שניים-שלושה מחזורים כאלה, המוח שלי מסתגל לעניין והקריאה הופכת רציפה יותר.

 

[Chief san]

כמעט ושכחתי

אל תצמיד את הספר למושב שלפניך או למשענת הצד (או לחלון או לכל חלק אחר שמקובע לאוטובוס). תחזיק את הספר באוויר - אם גם המרפק לא מיוצב על האוטובוס - עוד יותר טוב. החופשיות היחסית של הספר תאפשר לו לנוע פחות בעקבות האוטובוס ותקטין את הפער בין האינפורמציה של מערכות החושים.

 

[רענן2]

../images/Emo45.gif בדיוק

 

[danshk]

אנרגיה קינטית=אנרגיית תנועה

על פי גילך (שהוא במקרה גם גילי) אתה אמור ללמוד נושא זה השנה.

 

[לעתניאל ולמלך]

בחילה

הבחליה נגרמת כתוצאה מחוסר התאמה בין המידע הנקלט ע"י האוזן הפנימית (האחראית על איזון הגוף) שמורה כי הגוף נמצא בתנועה ובין הקלט מעיניים שמראה שהוא איננו בתנועה.הסתכלות ממושכת דרך החלון מחזיר את האיזון. אפשר להרגיל את הגוף לקריאה בנסיעה: לקרוא מעט עד שמרגישים קצת בחילה ואז להסתכל דרך החלון עד שזה עובר וכך להמשיך והזמנים יתארכו.