אהמ...

אהמ...

את האמת... זאת פעם 1 שלי פה... והבנתי שפה זה פורום לאנשים שכותבים...אבל לצערי אני לא כישורנית בכתיבה...ממש לא. ובכל זאת בחודשיים האחרונים עוברת עלי תקופה לא קלה - יותר נכון קשה מאוד...אתם יודעים גיל הטיפש עשרה (עוד 3 חודשים גיוס) כל ההורמונים והשינויים הפיסיים..אומרים שזה משפיע על מצב נפשי... בקיצור - כל פעם שקשה לי...אני קוראת את הדברים שאני אביא פה בפנכים והם מצד אחד גורמים לי לבכות בהקשר...תיכף תבינו למה...ומצד שני הם גורמים לי לקוות...לאהוב...ופשוט ממלאים אותי בתקווה. אז אונם הם לא מילים מקוריים שלי, אבל אני חושבת שזה מדהים וזה יכול לעזור פה להרבה אנשים ברגעי יאוש, ובכלל המילים פה אומרות הרבה... קצת חומר למחשבה! יאיר לפיד מי ייתן ובשנה הזאת אדע לאהוב לא לנסות לשאת חן בעיני זרים אלא בעיני קרובים לא להקדים את מלאכתי למשפחתי לא להתאהב במה שאין לי, אלא במה שיש לצידי מי ייתן ובשנה הזאת אדע לדעת כי אין דרך הבנה אחרת מלבד הידיעה ושנאת הזר היא בת הבורות מי ייתן ולא אקרא לאיש גר ולאף אדם נוכרי ולא אדון את האחר ואם נגזר עלי להילחם בו לא אעשה זאת מפני שונה ממני אלא מפני שעל חיי ועל חיי ילדי אני מגן לא בעס לא בעצב לא באלימות אלא בנחישות לא כדי לנקום אלא כדי לשמור מי ייתן ובשנה הזאת אהיה שייך לעמי ומולדתי ואין איש חי אשר יוכל לטעון לבעלות על אלה אין דרך שהיא נכונה יותר מהאחרות אין רק שיטה אחת להאמין אין צורה אחת רק להבין לכל אדם יש זכות משלו על חלקו בשלום הגדול על מקומו בין העבר לעתיד על תפיסתו את אלה שהיו אבותיו ומי שיהיו ילדיו מי ייתן ובשנה הזאת אהיה מלא תקווה כי התקווה איננה תחושה היא המאלכה היא החומר והלבנים של העכשיו היא הדרך היחידה לתכנן, ליצור, לשפר ולהשתפר היא דרך החיים היחידה (!) שיש בה יותר חיים מצורה היא החלטה עקרונית שצריכה להחליט גם כשהנסיבות אומרות אחרת היא המחאה האמיתית היחידה גם נגד המצב...וגם בעדו. טל.
 

שיגריס

New member
בתור אחת שחושבת שהיא לא כשרונית

בכתיבה, אני חייבת להגיד לך שכתבת מקסים. פשוט וישיר ומלא כאב אבל גם תקווה. תמשיכי כך - החיים רק מתחילים עבורך ויש לך עוד הרבה שנים של תיכנון, יצירה, שיפור ואמונה.
 
למעלה