אהלן

אהלן

הייתי פה פעם... וחזרתי... לשתף אתכם בסיפור האישי? או לא להעיק על ההתחלה? נתון לבחירתכם... עד אז, המשך ערב נעים...
 

uri80

New member
אהלן וסהלן, ברועכה הבאה.

ובקשר לסיפור- ספרי, למה לא? מקסימום, אם לא יהיה טוב, נשלח בך את האבזץ.
 

admor

New member
ברוכה הבאה

את דמי הכניסה אפשר להפקיד ישירות לחשבוני. וספרי את סיפורך כולנו אוזן המן. <הכחול שמעלי אסף כבר מספיק כסף בכדי שיזמין אותי לסטייק.>
 
טוב נו, אם את מתעקשים

בקיצור... ההתחלה ידועה- בי"ס דתי, אולפנה, בני-עקיבא... איפשהו בכיתה י התחלתי להבין שזה לא בשבילי ומרדתי בכל דבר אפשרי אבל אף פעם לא עד הסוף... תמיד ההייתי שייכת למסגרת, אל-אף שבמקביל תמיד גם הייתי האאוטסיידרית, אבל בכל חבר'ה חייב להיות האאוטסיידר לא? היום, טכנית אני לא דתייה. גם החברים שלי ה"דוסים", יודעים שאני לא דתייה. הבעיה אצלי שאני לא הפנמתי את זה. אני עדיין מקווה "לחזור פנימה". אני חושבת שזה נובע בעיקר מפחד מהחיים החילונים. קיצר מבחינת העולם אני "מחוץ לאורן הקודש"... מבחינה אישית? לא ממש. זה בקצרה...
 

SimSim314

New member
אז מה שאלה שלך? יש לך שאלה?

אני חושב שכל אחד פה היה פעם פחות או יותר במצב שלך,רגל אחד פה רגל אחד שם, עם התלבטויות וחוסר יכולת להחליט, כמובן שזה משתנה מאד מאדם לאדם. למה את רוצה לחזור להיות ביפנים, בגלל חברים בגלל סביבה? את לא בטוחה מה הדרך הטובה? מה בדיוק את רוצה להפנים, והאם את רוצה להפנים ואיך? את רוצה ללמוד על הנושא של יציאה, את רוצה לשמוע איך זה היה אצל אחרים?
 
חייבים לבוא עם שאלה?

פשוט רוצה להיות חלק מקהילה(וירטואלית אומנם) שמבינה אותי. לקרוא ולהשתתף, וללמוד מנסיון של אחרים. פשוט הצגתי את עצמי... זה בסדר?
 
ברוכה הבאה לארון הקודש :)

הייתה לי אותה בעיה... גם אני גדלתי עם כל ה"חיים החילוניים הריקים מתוכן" והחינוך החרדי שהוא יותר טוב ובלה בלה בלה. לקח לי תהליך של 7 שנים עד שיצאתי לגמרי בשאלה... מקווה שתנעם לך שהותך כאן הבירה על חשבון הבית
 
דווקא

אני לא חושבת שהחיים החילונים הם רקים מתוכן. יש לי אחות גדולה שחייה את חיי החילונות כבר יותר מעשור, והדבר האחרון שאני חושבת על החיים שלה ושל בעלה (חילוני מאז ומתמיד), שהם ריקים מתוכן. בכוונה הזכרתי את אחותי ולא חברים חילונים, כי זה סוג אחר של קשר. מה גם, שאני בסופו של דבר חיה חיים חילונים, ואני לא חושבת שחיי ריקים מתוכן. בקיצור, זה לא זה... נראה לי שמשהו פנימי בי פשוט מסרב להאמין אולי? מה גם שיש המון דברים בעולם החילוני שמלחיצים אותי. זוגיות למשל...
 
כל מה שמתלווה אליה?

שחיחנכו באולפנה/ישיבה שאבוי אם אפילו נעיז לחשוב על זה?
 
אהה את מתכוונת

למין... כן זה בעיה... גם לי לקח זמן אבל איך מישהו כתב כאן לא מזמן? זה כמו אוכל טעים... אחרי שטועמים בפעם הראשונה אחרי זה זוללים. לפחות אני.
 

idonknow

New member
הייתי במצב שלך

זה לא מפחיד כמו שזה נראה,אף אחד לא נושך וזה..כמובן שיש ויש-כמו בכל חברה.. צריך לדעת לבחור את האנשים :p גם עברתי את השלב של "לחזור פנימה",וזה סתם עשה לי רע..כי הכרחתי את עצמי,וזה לא היה מרצון או אמונה.. אני מכירה גם הרבה חבר'ה שפשוט נשארים באמצע, שם טוב להם. אז אם טוב לך, אז סבבה.. :)
 
למעלה