בא לי על עוד שיר! "שניים בעולם".
אוקיי.. אז השיר הנ"ל כתוב 100% על יותם, הבן של מיקה, שעזב את הבית.
"אחר הצהריים.. הסתכלתי לשמיים שוב נזכרתי בעינייך היפות. תמיד היינו שניים שנופלים על הרגליים גם אם בפנים הכל שבור לחתיכות"
- מיקה מספרת על הזכרונות שמציפים אותה, בכל פעם שהיא נזכרת בעייני בנה..
"הלב זוכר הכל, גם אם אתה לא יכול.. אנחנו שניים בעולם.. תראה עברה שנה, הכל פה השתנה, הגעגוע הידוע מעציב אותי קבוע שום דבר כבר לא מרגיש בטוח, מאז שאתה לא איתי"
- מיקה כואבת על כך שהבן שלה עזב אותה, ואיך הכל השתנה מאז שזה קרה. היא לא מרגישה שהבן שלה בטוח כשהיא לא בסביבה, ואומרת שהלב זוכר הכל ולא נותן לה להרגע.. ולא משנה מה הוא יכול ומה לא- הם שניים בעולם ותמיד יהיו שניים.
"דמיינתי שעברת, ברחוב אחרי הגשם.. וקראת לי לצאת אל החלון. זוכר אז שאמרנו, שהכל יהיה בסדר, שנשרוד את כל המלחמות."
- מיקה והבן שלה דיברו על כל מה שעובר עליהם, והיא תוהה האם כל השיחות בינהם היו אמיתיות, כי בסוף כלום לא עזר והוא עזב.. היא מדמיינת שהוא עובר בחוץ, וקורא לה.. אבל זה תמיד הדימיון. והרצון האישי שלה שיחזור. וזהו. לא נראה לי שיש דרך אחרת לפרש את השיר הזה.. אבל אם יש- אתם יותר ממוזמנים לשתף!