אהוב יקר שלי

Yasmine26

New member
אהוב יקר שלי

שנה ראשונה:
ישבנו בבית קפה וסיפרת לי על עצמך ועל העסקים שלך ונתת לי בלעדיות על מס' נכסים ואיחלת לי בהצלחה, היה ברור שאתה לא עושה זאת סתם אבל כסף זה כסף.
סגרתי לך כמה עסקאות שכירות וגם כמה מכירות, הבאת לי צ'ק על סכום גבוה יותר ממה שהיית צריך וזה העליב אותי מאוד שאתה מנסה לקנות אותי בכסף אז קרעתי את הצ'ק ואמרתי לך שתכתוב לי צ'ק חדש לפי מה שמגיע לי.
אתה אמריקאי מנומס היית בהלם מההתנהגות החצופה שלי כי ככה הייתי לפני 10 שנים.
ישר כתבת צ'ק חדש וגם יום אחרי דאגת לשלוח שוקולדים ולהתנצל על אי ההבנה.
אחרי חודש וחצי התקשרת ואמרת שיש לך בניין משרדים גמור באזור השרון ושאתה נותן לי בלעדיות עליו ואני דאגתי למצוא לך שוכרים רלוונטיים.
בתום סיום העסקה הזמנת אותי לארוחת צהריים ישבנו אחד מול השני וראיתי את החום והרוך בעיניים שלך. אמרת לי: "אנחנו מכירים חצי שנה ואני רוצה אותך ואני לא יודעת איך להתנהג ומה לעשות." עניתי לך בנימוס שאתה נשוי ומבוגר ממני ב- 30 שנה ואני לא בעניין וככה הסתיימה לה הארוחה.
יום אחרי הגעת אליי למשרד ואמרת לי שזה מטורף אבל אתה לא מוותר ואז החלטתי לתת לך צ'אנס כי ידעתי מראש שזה לא ישרוד כי אתה נשוי ומבוגר ויש לנו ראש אחר אז אתה תעשה איתי סקס פעם, פעמיים תתלהב מזה אבל אחרי שתראה את ההשפעה של פערי הגילים בינינו זה יסתיים לבד.
אחרי שבוע הצעת לי לבוא איתך ללונדון כדי להכיר את החברה שלך וזה היה ברור לי שאתה מנסה לקנות אותי וגם רוצה סקס אבל זרמתי איתך כי לא היה לי משהו אחר יותר טוב לעשות וידעתי מראש שמתישהו זה יסתיים.
הגענו ללונדון, ישר נסענו למלון ואני הייתי מופתעת לטובה שלקחת חדרים נפרדים.
לקחת אותי לסיבוב בחברה שלך ומשם לארוחת ערב ואז כל אחד מאיתנו הלך לישון בחדר שלו.
באותו לילה כבר התחלתי לאהוב אותך מכל הלב, לדאוג לך, להבין אותך, להקשיב לך ולשמור עליך היית הגבר בכי מיוחד שעד כה נתקלתי בו.
עוד לא היה בינינו מגע אינטימי ואפילו לא נשיקה אבל אני אהבתי אותך מכל הלב.
באתי אליך לחדר ואמרתי לך כל מה שאני מרגישה חיבקת אותי ויזמתי נשיקה, אהבתי את הטעם שלך, את המגע שלך ואותך, תוך שניות מצאנו את עצמנו במיטה מתענגים.
חזרנו מלונדון אוהבים ומאוהבים.

שנה 2-5:
ניהלת חיים כפולים וזה הרגיש כמו הסדרי ראייה בימים שני ורביעי לילות איתי וסופי שבוע פעם כן פעם לא.
זה היה קשה ולא קל כי אהבה שכל יום מתעצמת היא אהבה אמיתית וזה מה שקרה לנו. הכרנו אחד את השנייה לטוב ולרע ואף פעם לא היו בינינו סודות ושקרים.
אחרי 4 שנים ביחד זה הלך ונהיה קשה כי רציתי ממך עוד הייתי מתעצבנת שאתה חוזר לבית, היה לי קשה שלא יכולת לדבר איתי, היה לי קשה שלא יכולנו לטייל בישראל בחופשיות ולאט לאט נשברתי והבנתי שאני בת 29 ואתה בן 59 וקשה לי ככה.
החלטתי לדבר איתך כי אין בינינו סודות ואף פעם לא היו ואני זוכרת בשיחה הזאת שבכיתי ואתה הצעת לי לעבור לגור בלונדון
בטענות שרוב העסקים שלך שם וגם ככה אנחנו טסים לשם מלא ושם אנחנו מתנהלים בחופשיות.
הצעת שנגור שם ואתה תהיה שם שבוע ותחזור לפה לכמה ימים או לסופי שבוע.
התלבטתי המון בגלל העבודה שלי, המשפחה שלי אבל רציתי רק אותך ושבוע אחרי כבר טסנו ללונדון לחפש בית אחרי שמצאנו וסגרנו הכל
חזרנו לישראל לסיים את שאר האריזות שלי ועברתי לגור איתך בלונדון.
החודשים הראשונים היו מזעזעים התגעגעתי לארץ, לחיים הרגילים אבל אז הכרתי שם חברות וחברים, טיילנו ביחד, עשינו שופינג, עזרתי לך בחברה ואתה עזרת לי להסתגל.
הכל היה אחרת וטוב יותר. הכל התנהל בחופשיות מוחלטת והיה לנו גם חיי חברה עם מס' זוגות שגם אצלהם יש פער גילים.
מידי פעם שהיית חוזר לישראל הייתי חוזרת איתך כדי לבקר ובחגים התפצלנו וכל אחד עם המשפחה שלו.
הקשר בינינו, היחסים שלנו היו אהבה אמיתית טהורה, אהבתי אותך בעוצמות שאי אפשר להסביר גם אחרי 5 שנים ביחד.
היה בקשר הזה הכל. כל מה שזוג צריך - תשוקה, חום, אהבה, אמון, כבוד, חברות– לא היה משהו שהיה חסר לי.

שנה 6
כך חלפה לה עוד שנה ואיתה עוצמות האהבה ואני רציתי ממך וביקשתי ממך ילד.
אתה היית די מופתע מזה ואמרת לי שאתה צריך לחשוב על זה ושאני לא אפגע, דיברנו על הנושא בשנים האחרונות ואני לא רציתי ילדים אבל האהבה שלי אלייך מיום ליום גדלה והתעצמה ושיניתי את דעתי.
אחרי שביקשתי ממך ילד הרגשתי שאתה מתרחק ממני, טסת לישראל ובקושי דיברת איתי בימים שהיית שם וזה היה מוזר לי כי תמיד דיברנו על הכל לטוב ולרע.
חזרת ללונדון אחרי שבוע מורט עצבים, ישבת איתי והסברת לי את ההשלכות שאתה לא יכול להיות איתי כל הזמן
ושאולי כדאי שנעשה ילד בישראל ואני לא רציתי כי טענתי שבלונדון אנחנו חופשיים ללכת מחובקים גם ברחוב.
אחר כך התרחקת ממני עוד כאילו פחדת להתקרב אליי ואני נשברתי, ארזתי את עצמי וחזרתי לארץ כדי לבקר, התגעגעתי אלייך, לא רציתי לאבד אותך, ביקשתי לדבר איתך ואמרתי לך שאני מוותרת על הילד כי אני אוהבת אותך ואתה אמרת לי שאתה נכנע כי אתה רוצה שאני אהיה מאושרת ושכבוד יהיה לך להיות האבא של הילד שלנו – זאת אהבה אמתית לוותר כשצריך אבל המשכנו לריב כי כל אחד רצה לוותר.

שנה 7
עם כל הפחדים של שנינו החלטנו ללכת על זה ושנינו לא האמנו שבניסיון הראשון אני אכנס להריון, היינו שמחים ומפוחדים.
היה לי הריון קשה, לא יכולתי לזוז כמה חודשים טובים.
כל הזמן הקאתי ורזיתי המון. אמא שלי הגיעה מישראל להיות איתי ואתה עשית הכל כדי לטוס כמה שפחות מה שלא תמיד- הסתדר.
תשעה חודשים של פחדים, קשיים והיינו ביחד גם בימים היותר טובים שלי ובימים הפחות טובים שלי לפעמים היית עוזב הכל
רק כדי לבוא לשכב לידי במיטה לחבק אותי ולנשק אותי.
האהבה המשיכה לגדול ואז נולד לנו מייקל הוא היה ילד יפה הוא נולד ארוך ובהיר בהיר עם שיער שחור ועיניים ירוקות...
 

Yasmine26

New member
אהוב יקר שלי (חלק ב')

שנה 8-10 :
החלטת שאתה מתגרש ואני לא חשבתי שזה נכון אבל אמרת לי שנמאס לך 7 שנים לנהל חיים כפולים, זה גומר אותך, מעייף אותך
ואתה הולך ומתבגר ואין לך את הכוחות לנסוע כל שבועיים ולחזור ואני שתקתי ולא ידעתי מה להגיד לך, לא רציתי להתערב בהחלטות שלך במיוחד בהחלטה חשובה כזאת,
למרות שהיו לנו רגעים לא קלים כי ככה זה שמנהלים חיים כפולים, שהיו אירועים שהתנגשו בתאריכים ושהיינו צריכים להיזהר שלא תדבר בטלפון עם אישתך ומייקל יתחיל לבכות,
ולילה אחד היינו במילאנו ולא ידענו שהאבא של הכלה שלך שוהה באותו מלון שלנו ואז תוך שעה נאלצנו לקטוע את החופשה ולחזור.
תמיד הבנו אחד את השנייה ולמדנו להסתדר, להתפשר ולוותר.
החלטת לנסוע לישראל לדבר עם אישתך, לא ידענו איך היא תגיב למרות שהעלנו כל מיני תרחישים אבל ההחלטה שלך הייתה סופית.
הבנתי אותך כי זה לא שאתה בוגד ויש לך מאהבת צדדית ממזמן הפסקתי להיות המאהבת שלך הייתי האישה שלך ואתה ראית את זה שיש לך 2 משפחות ואישה אחת – אני.
הגעת לישראל, התקשרת אליי ואמרת לי שאתה מפחד ואני פחדתי איתך אבל זה היה הדבר הנכון לעשות.
קבענו לדבר מחר או שתתקשר או שתשלח הודעה. עברו עליי 18 שעות של מתח ואני כבר פחדתי שאישתך תעשה משהו קיצוני ודרמתי,
כשהתקשרת אליי ושמעתי את החיוך שלך דרך הטלפון לא הבנתי מה קרה.
מסתבר שאישתך ידעה שיש לך מאהבת וכדי לא לפרק את ההרמוניה שיש בבית עם הילדים והנכדים כי ימי הולדת, ימי נישואין, חגים ומועדים תמיד היית בבית ,היא העדיפה לשתוק
וכל עוד זה לא פגע לה במשפחה ולא בגדת פה בישראל זה לא עניין אותה.
סיפרת לה הכל, עלי, על הילד והיא אמרה שהיא לא רוצה להתגרש ושאין לה בעיה להמשיך באותה מתכונת כל עוד זה לא פוגע במשפחה המורחבת.
שנינו היינו מופתעים לטובה אבל אתה התעקשת להתגרש אבל להמשיך להגיע לאותו בית שלכם בסופי שבוע, בימי הולדת, בחגים ובמועדים אבל בלי מחויבות מתי שיוצא אתה מגיע.
היא כיבדה את ההחלטה שלך, הילדים פחות אבל תוך ארבעה חודשים כבר היית גרוש ומה שחשבנו שיהיה סיוט עבר יחסית בצורה חלקה ללא דרמות מיותרות.
מייקל כבר היה בן עשרה חודשים ושנינו היינו מאוהבים בו.
החיים בלונדון המשיכו להם באופן רגיל אך משונה כי עדיין חזרת ונסעת אבל הרבה פחות והילדים והנכדים היו באים להתארח אצלנו בחופשות.
אחרי 8 שנים התחתנו בישראל בחתונה צנועה וחזרנו לחיים שלנו בלונדון.
בערב היינו מקפידים לאכול ארוחת ערב ולשוחח. בימים היית מקפיד ללכת לעבודה ולחזור כמה שיותר מהר וככה הזמן חלף..
בשנה הזאת טסנו לטייל הרבה לבד וגם עם מייקל, היינו יוצאים ומבלים גם לבד וגם עם חברים.
הרגשתי שאתה מנצל כל רגע ולא הבנתי מה בוער לך פתאום לעשות דברים אבל אתה ידעת את מה שאני לא ידעתי.. שאתה חולה ושלא נשאר לך עוד הרבה..
9 שנים ביחד שאף פעם לא שיקרנו והסתרנו סודות.
אף פעם לא היו לי כעסים עליך לפעמים הייתי נפגעת או מתעצבת אבל אף פעם לא כועסת והיום אני מבינה אותך,
לא רצית שאני אדע ואהיה עם מישהו זקן וחולה ולכן העדפת לשתוק ולעשות איתי חיים כדי שאני אנצור רגעים יפים לצידך.
יום הנישואין השני שלנו מייקל כבר בן 3 וחצי הוא היה האור שלי והאושר שלך, כשהוא היה רוצה ממך תשומת לב לא היה משנה לו אם אתה יושב או שוכב או מדבר בטלפון הוא היה מטפס עליך עד שהיית מתייחס אליו והוא היה מקבל מה שהוא היה רוצה.
התחלת להרגיש לא טוב בהתחלה סתם סיפרת לי סיפורים ואחרי חודש סיפרת לי את האמת שאתה ידעת כבר שנתיים קודם לכן.
אלו היו החודשיים הכי קשים שלנו כל לילה חשבתי שאולי זה הלילה האחרון שלי איתך, כל לילה הייתי מבקשת שתחבק אותי חזק,
לפעמים לא הייתי ישנה כי רציתי לשמור עליך, ביום השתדלתי לא להפריע לך כדי שיהיה לך שקט
אבל אתה המשכת לדבר איתי ולהגיד לי שאתה אוהב אותי ושאני לא צריכה לדאוג לכלום כי הכל מסודר,
ביקשת שאהיה מאושרת כמו שהייתי עד עכשיו ואני שאלתי: " איך? אני אהיה מאושרת בלעדייך?" ענית לי: "שאתה סומך עלי שאני אמצא את הדרך."
וככה נרדמת ולא התעוררת יותר.
את הלוויה עשינו בישראל ופעם ראשונה שראיתי במציאות את גרושתך בשבעה בבית שלנו בישראל היא דווקא דיברה איתי
וביקשה להכיר את מייקל ואמרתי לה שבשמחה נעשה את זה בתום השבעה.
הילדים שלך היו מאוד עצובים אבל הילדה הקטנה שלך שהייתה כמעט בגיל שלי ואהבה אותי מאוד אמרה לי שלפחות ב- 10 שנים האחרונות שלך היית מאושר.
בתום השבעה גרושתך באה אלינו לבית והכירה את מייקל היא שאלה אותי הרבה שאלות ולא ממקום רע וקנאי דווקא ממקום שלם
וסיפרה לי שהיו לכם חיים יפים אבל ללא אהבה ושהיא שמחה שיצא לך להרגיש ולחוות אהבה.

שנה 11
חזרתי לחיות בישראל קרוב למשפחה שלך וקרוב למשפחה שלי.
הילדים שלך והנכדים באים אלינו הרבה בערבי שישי וגם בחגים הם מאוד אוהבים לשחק עם מייקל הוא כבר בן 4 וקצת והוא יפה וחכם.
אחרי שנעלמת לו מהחיים הוא שאל איפה אבא? והסברתי לו שאבא בשמיים מסתכל ושומר עליו.

אהוב יקר שלי,
אני כל כך מתגעגעת לחיבוקים שלך, למגע, לאהבה, לנשיקות, לשיחות שלנו, אלייך ואל כולך לפעמים ריק לי בלעדייך
אבל אני זוכרת שביקשת ממני למצוא את הדרך להמשיך להיות מאושרת. וזה מה שאני מנסה בכל יום לעשות.
לסיום, תודה על 10 שנים מאושרות, תודה לך אהוב שלי על כל הרגעים, החיוכים ובעיקר על מייקל.
אני אחכה שניפגש מתישהו, אהובי.
 

לא על מה

New member
היי יסמין

סיפור מרגש ומדהים. תודה שחלקת.
לא כל אחד זוכה לאהבה כזאת ולא כל אחד מסוגל לאהוב ובעוצמה כזאת.
הסיפור שלך מחזק את מה שקראתי בספר "רק האהבה היא ממשית". כתב את הספר פסיכיאטר שחוקר את נושא גלגול הנשמות בארה"ב ומטפל באמצעות שחזור גלגולים. הספר מביא את הסיפור האמיתי של שני מטופלים שלו שסתבר לו שהם נשמות תאומות מגלגולים קודמים.
לא עלמה
 

Yasmine26

New member
תודה על התגובה ותודה על ההמלצה על הספר

אני אלך לחפש את הספר באחת מחנויות הספרים.
 
ואווו

איזה סיפור חיים. מודה, לא יכולתי להפסיק לקרוא.
אני משתתפת בצערך, מקווה שתדעי רק ימים טובים ושמחים יותר! ושתחזרי להיות אוהבת ונאהבת.
 
אהבה גדולה מהמציאות

פגשת אדן שלמרות כל הנתונים האובייקטיביים שהיו לרעתכם , זכיתם לשנים מאןשרות ונהדרות יחד,
ולאחר לכתו אפילו זכית במשפחה נוספת, אותה הוא הקים לפני שהכיר אותך.
חבקי את הזיכרון ואת בנכם המשותף
ספרי לו על אביו
ושתדעו רק אושר
 
למעלה