אהובתי

אהובתי

חברה יקרה, חברה טובה, חברה נפלאה, חברה תומכת- אני מתכוונת אלייך ולא למישהו אחר. למה את כל כך אוהבת אותי? את אוהבת אותי כל כך ואת איתי, אבל כשאת עוזבת אותי אני כל כך כועסת, עצבנית, בודדה... ואני חושבת עלייך מחשבות כל כך רעות "היא שקרנית, היא בכלל לא חברת-אמת". אבל באותו רגע שאני חושבת מחשבות רעות עלייך, את פתאום צצה.... חוזרת לעולמי לאחר שנטשת אותי. ואז אני מתרככך קצת..... ושוב את נעלמת. את מפריחה עליי כל כך הרבה אהבה שאני אפילו לא יכולה להגיד לך שזה מעצבן שאת לא איתי. זה מעצבן מאוד.... את איתי יום, ואז את יכולה לא להכיר אותי חודש שלם. כאילו אני בסוף סדר העדיפויות שלך. כבר רבנו על זה... עברנו את זה... ואת המשכת להפריח עליי אהבה ואני פתאום שכחתי בכלל שאני כועסת...... וכשאת עוזבת כל השנאה חוזרת ושוטפת אותי... קנאה, כעס ובדידות. רוצה להגיד לך שלא תשכחי אותי, אבל לא מצליחה. את שוכחת אותי כל פעם מחדש. קשה לי בלעדייך. אל תעזבי אותי יותר. אני מתחננת לפנייך אהובתי.
 
למעלה