נערה מקזחסטן
New member
אהבת נשים בגן
האביב בעיצומו, והשלגים הולכים ונעלמים מראשי ההרים סביבנו, הגן הגדול נפתח לפני שבועיים, והוא יפה ומיוחד. משער האבן שמתחת לבריכה הגדולה, הוא פרוס כלפי מטה, לכיוון משטח דשא גדול, המשמש למשחק גולף. לא ידעתי מי משחק גולף, ושיערתי כי אלה בטח אדוני האחוזה השולטים בנו. הגן בנוי עם חומה קטנה המקיפה אותו. בשבועות האחרונים, אני יכולה לראות ממרפסת התצפית את אנשי הכפר, העובדים בגן - טרקטור אדום מסתובב שם על השבילים בין העצים, ואנשים אוספים ענפים שבורים, ועלים שנשרו מהעצים. אני בסה"כ טיילתי בו פעמיים בלבד, ולא התרחקתי מהשביל המרכזי שגלש מטה. הייתי יורדת עד קצה השביל ושם שער ברזל חסום, המוקף קיסוס פרא וורדי בר, שהושארו לחסום את הגישה לשרשרת העבה שסגרה אותו. גם המצלמות שהותקנו לאורך החומה התחתונה, היוו רמז ברור , כי כאן הגבול. יכולתי להציץ מהשער לכיוון המדשאות הנפרסות ממול, ונראה כי החורף הכה בדשא ונדרש קצת חום לשחזור חלק מהמקטעים שנשרפו מהקור. מיקומי בקבוצת החניכות התחזק, וגם הקשר שלי והראיסה קאלי. בתצוגת הספורט האחרונה, בה הדגמנו תרגילי קפיצה, ישבו ראיסות ונתנו ציונים יחד עם המדריכות. קאלי נכחה בתצוגה, ובאה במיוחד לראות אותי. מייד שסיימתי את התצוגה שלי, היא חייכה והלכה. קיבלתי ציון טוב שירשם ברשימות בית הספר, ויקדם אותי בבית הספר. אני כבר מוכרת ע"י הראיסות וכמעט כולן זוכרות את שמי. גם אלה השונאות את קאלי, כבר אינן מסתכלות עלי בבוז כשאני באגף שלהן. מי שבולטת בניהן היא קטרינה מסט` פטרבורג. היא בהחלט הדיווה המוצהרת של הראיסות. היא נראית מלכותית בצורה יוצאת מהכלל והאופי השתלטני שלה מטיל מרות על חצי מהראיסות. היא תופסת מקום מרכזי בכל כינוס בו הראיסות משתתפות, והמדריכות מתייחסות אליה כאילו הייתה מלכת בית הספר. קשה לעמוד בפניה, ובכל פעם שקטרינה עוברת במסדרון, חניכות ומתמחות עומדות בהשתאות, ובמבט מושפל. מספר פעמים הייתי בחדרה, צריכה הייתי להעביר לה דבר מקאלי, או מראיסה אחרת שניצלה את שרותי. בכל פעם שנכנסתי, נאלצתי לעמוד בפתח חדרה מספר דקות עד שתפנה אלי. היה לה מבט של עניין כנה בעיניים, כשדיברה אלי, ומבט חסר חיים כשהייתה באמצע עיסוקיה. אני לא יודעת אם היא הייתה עושה זאת בכוונה, אבל תמיד היא נראתה עסוקה לכמה דקות לפני שפנתה אלי במבט בוחן ומביך - מלא עיניין ופליאה, כאילו בנדיבות של מלכה. אין ספק כי היא ידעה להשפיע בכוחה המגנטי, ואני יראתי אותה יותר מקאלי. הייתה לה שפחה ארמנית, בעלת פנים עדינות בצורת לב, ושיער מיוחד ושחור הנוטה לסגול. השפחה הארמנית שלה בעלת עיני הדבש, תמיד עמדה ליד קטרינה בציות, שותקת וגאה, כאילו מכירה בערך עצמה, כאשת סודה של המלכה. בשבוע האחרון היו מבחנים, ונלחש בין כי הארמנית עברה אותם, ותהפוך בקרוב למתמחה. מייד עברה רוח תזזית בין כל הבנות, ונדמה כי רובן, רצו לשרת את קטרינה. לי לא היה איכפת מהעניין, הייתי עסוקה בלימודים מעל הראש, ובשירות הראיסה שלי. אחותי וקליאן, שנרגעו מהכעס שלהן כלפי הראיסה שלי, שינו את דעתן לחלוטין על אופי השירות של הראיסות. לא עברו ימים רבים ומודעה פורסמה בחדר האוכל, כי קטרינה מחפשת עוזרת בין החניכות. הניסוח היה עדין, והמודעה הייתה על דף ורוד ומתוק, וחתימה מסולסלת הייתה בתחתיתה. ביום שבת בערב, מיד לאחר ארוחת הערב היא תבחר. כמו שחשבתי קליאן ואחותי החליטו להגיש את מועמדותן. ביום שישי בצהרים, שאלה אותי קאלי אם ארצה להצטרף לטיול בגן. מאוד התפלאתי על כך, כי אסור היה לנו להשתתף בפעילות של הראיסות. קאלי הרגיעה אותי שאני לא אהיה הראשונה המצטרפת לטיול בגן, וכי אם אני מלווה אותה, ואין לאף ראיסה הסתייגות בעניין, אזי ירשו לי. ירדנו אחרי ארוחת הצהרים, אני והיא. הראיסות לבשו בגדים נוחים להליכה, אם כי מגונדרים באופן יוצא מהרגיל. חלקן היו עם שמלות קלילות, וחלקן עם חליפות ספורט נשיות לבנות. כשהגענו, כבר מרביתן היו מסתובבות ומטיילות, אם זה בצמדים או אם זה בשלשות. קאלי החליטה ללבוש חצאית פרחונית, נעלי עקב נמוכות וחולצה שקופה מעליה ז`אקט מחוייט בצבע אפרסק. היא נראתה נינוחה, והרבתה לדבר. כשירדנו במדרגות, שמעתי רחש מאחורי, והסתובבתי לראות את קטרינה יורדת יחד עם הארמנית. שתיהן היו בשמלות קלסיות מנופחות עד חלקו הנמוך של הברך, ומתחת ראיתי גרבי ניילון לבנים. הנעלים היו נעלים עם עקב רחב הנוח להליכה. שתיהן היו מקסימות ורומנטיות עם הכובעים הרחבים והמטריות העדינות שנשאו. למרות שהיה איסור על החניכות ללבוש בגדים שונים מהשמלות הרקומות של בית הספר, הארמנית לבשה בגדים אחרים. חשבתי לעצמי כי הרי מהשבוע הבא היא תהיה מתמחה, וחוץ מזה ממחר היא כבר לא תשרת את קטרינה. קאלי לקחה אותי בשביל הפונה הצידה, ומסובב את צלע המצודה. שם היה בוסתן קטן....
האביב בעיצומו, והשלגים הולכים ונעלמים מראשי ההרים סביבנו, הגן הגדול נפתח לפני שבועיים, והוא יפה ומיוחד. משער האבן שמתחת לבריכה הגדולה, הוא פרוס כלפי מטה, לכיוון משטח דשא גדול, המשמש למשחק גולף. לא ידעתי מי משחק גולף, ושיערתי כי אלה בטח אדוני האחוזה השולטים בנו. הגן בנוי עם חומה קטנה המקיפה אותו. בשבועות האחרונים, אני יכולה לראות ממרפסת התצפית את אנשי הכפר, העובדים בגן - טרקטור אדום מסתובב שם על השבילים בין העצים, ואנשים אוספים ענפים שבורים, ועלים שנשרו מהעצים. אני בסה"כ טיילתי בו פעמיים בלבד, ולא התרחקתי מהשביל המרכזי שגלש מטה. הייתי יורדת עד קצה השביל ושם שער ברזל חסום, המוקף קיסוס פרא וורדי בר, שהושארו לחסום את הגישה לשרשרת העבה שסגרה אותו. גם המצלמות שהותקנו לאורך החומה התחתונה, היוו רמז ברור , כי כאן הגבול. יכולתי להציץ מהשער לכיוון המדשאות הנפרסות ממול, ונראה כי החורף הכה בדשא ונדרש קצת חום לשחזור חלק מהמקטעים שנשרפו מהקור. מיקומי בקבוצת החניכות התחזק, וגם הקשר שלי והראיסה קאלי. בתצוגת הספורט האחרונה, בה הדגמנו תרגילי קפיצה, ישבו ראיסות ונתנו ציונים יחד עם המדריכות. קאלי נכחה בתצוגה, ובאה במיוחד לראות אותי. מייד שסיימתי את התצוגה שלי, היא חייכה והלכה. קיבלתי ציון טוב שירשם ברשימות בית הספר, ויקדם אותי בבית הספר. אני כבר מוכרת ע"י הראיסות וכמעט כולן זוכרות את שמי. גם אלה השונאות את קאלי, כבר אינן מסתכלות עלי בבוז כשאני באגף שלהן. מי שבולטת בניהן היא קטרינה מסט` פטרבורג. היא בהחלט הדיווה המוצהרת של הראיסות. היא נראית מלכותית בצורה יוצאת מהכלל והאופי השתלטני שלה מטיל מרות על חצי מהראיסות. היא תופסת מקום מרכזי בכל כינוס בו הראיסות משתתפות, והמדריכות מתייחסות אליה כאילו הייתה מלכת בית הספר. קשה לעמוד בפניה, ובכל פעם שקטרינה עוברת במסדרון, חניכות ומתמחות עומדות בהשתאות, ובמבט מושפל. מספר פעמים הייתי בחדרה, צריכה הייתי להעביר לה דבר מקאלי, או מראיסה אחרת שניצלה את שרותי. בכל פעם שנכנסתי, נאלצתי לעמוד בפתח חדרה מספר דקות עד שתפנה אלי. היה לה מבט של עניין כנה בעיניים, כשדיברה אלי, ומבט חסר חיים כשהייתה באמצע עיסוקיה. אני לא יודעת אם היא הייתה עושה זאת בכוונה, אבל תמיד היא נראתה עסוקה לכמה דקות לפני שפנתה אלי במבט בוחן ומביך - מלא עיניין ופליאה, כאילו בנדיבות של מלכה. אין ספק כי היא ידעה להשפיע בכוחה המגנטי, ואני יראתי אותה יותר מקאלי. הייתה לה שפחה ארמנית, בעלת פנים עדינות בצורת לב, ושיער מיוחד ושחור הנוטה לסגול. השפחה הארמנית שלה בעלת עיני הדבש, תמיד עמדה ליד קטרינה בציות, שותקת וגאה, כאילו מכירה בערך עצמה, כאשת סודה של המלכה. בשבוע האחרון היו מבחנים, ונלחש בין כי הארמנית עברה אותם, ותהפוך בקרוב למתמחה. מייד עברה רוח תזזית בין כל הבנות, ונדמה כי רובן, רצו לשרת את קטרינה. לי לא היה איכפת מהעניין, הייתי עסוקה בלימודים מעל הראש, ובשירות הראיסה שלי. אחותי וקליאן, שנרגעו מהכעס שלהן כלפי הראיסה שלי, שינו את דעתן לחלוטין על אופי השירות של הראיסות. לא עברו ימים רבים ומודעה פורסמה בחדר האוכל, כי קטרינה מחפשת עוזרת בין החניכות. הניסוח היה עדין, והמודעה הייתה על דף ורוד ומתוק, וחתימה מסולסלת הייתה בתחתיתה. ביום שבת בערב, מיד לאחר ארוחת הערב היא תבחר. כמו שחשבתי קליאן ואחותי החליטו להגיש את מועמדותן. ביום שישי בצהרים, שאלה אותי קאלי אם ארצה להצטרף לטיול בגן. מאוד התפלאתי על כך, כי אסור היה לנו להשתתף בפעילות של הראיסות. קאלי הרגיעה אותי שאני לא אהיה הראשונה המצטרפת לטיול בגן, וכי אם אני מלווה אותה, ואין לאף ראיסה הסתייגות בעניין, אזי ירשו לי. ירדנו אחרי ארוחת הצהרים, אני והיא. הראיסות לבשו בגדים נוחים להליכה, אם כי מגונדרים באופן יוצא מהרגיל. חלקן היו עם שמלות קלילות, וחלקן עם חליפות ספורט נשיות לבנות. כשהגענו, כבר מרביתן היו מסתובבות ומטיילות, אם זה בצמדים או אם זה בשלשות. קאלי החליטה ללבוש חצאית פרחונית, נעלי עקב נמוכות וחולצה שקופה מעליה ז`אקט מחוייט בצבע אפרסק. היא נראתה נינוחה, והרבתה לדבר. כשירדנו במדרגות, שמעתי רחש מאחורי, והסתובבתי לראות את קטרינה יורדת יחד עם הארמנית. שתיהן היו בשמלות קלסיות מנופחות עד חלקו הנמוך של הברך, ומתחת ראיתי גרבי ניילון לבנים. הנעלים היו נעלים עם עקב רחב הנוח להליכה. שתיהן היו מקסימות ורומנטיות עם הכובעים הרחבים והמטריות העדינות שנשאו. למרות שהיה איסור על החניכות ללבוש בגדים שונים מהשמלות הרקומות של בית הספר, הארמנית לבשה בגדים אחרים. חשבתי לעצמי כי הרי מהשבוע הבא היא תהיה מתמחה, וחוץ מזה ממחר היא כבר לא תשרת את קטרינה. קאלי לקחה אותי בשביל הפונה הצידה, ומסובב את צלע המצודה. שם היה בוסתן קטן....
