אני גווע מגעגוע , אהבתיך תמתי אהבת אמת , שש לבבי אליך כל הימים להבין סוד יסורייך וצפונות דרכיך . עמוק בתוכך מי ידע סוד רחוק באופק מי ידע צופן ? הקרוב או הרחוק הנכסף או הנאהב ?
הכיצד תדע רזיה צפונות דרכיה נישגבות ממנה,, כי נפשה יוקדת, וסערה בה פוקדת והיא שוקדת למצא שלווה באהבה. הכיצד זה? "באהבה תמיד תמצא שיגעון, אך גם בו יש איזשהו סדר" אמר ניטשה.
כאזמרגדים בוהקים בניצוץ מלטף לב הולם , נוגע במגע של אש. אתה שלי חתמתי ברית עולם בבשרך בנשיקת שפתיים לגמתי מתיקות וטוהר. והיה כי תלך ונטלת עימך את זיו עלומי והיו האפילה והעצב משכן לרזיי.
