יוֹם אֶחָד בַּקַּיִץ, צְפַרְדִּי לֹא הִרְגִּישׁ טוֹב. קַרְפָּד אָמַר לוֹ: "צְפַרְדִּי, אַתָּה נִרְאֶה קְצָת יָרֹק"."אֲבָל אֲנִי תָּמִיד נִרְאֶה יָרֹק", אָמַר צְפַרְדִּי, "אֲנִי צְפַרְדֵּעַ".
"הַיּוֹם אַתָּה נִרְאֶה מְאֹד יָרֹק, אֲפִלּוּ בְּתוֹר צְפַרְדֵּעַ", אָמַר קַרְפָּד". "הִכָּנֵס לַמִּטָּה שֶׁלִּי וְתָנוּחַ."
(מתוך הספר "צפרדי וקרפד חברים", כתב וצייר: ארנולד לובל. תרגמו: יהודה ומולי מלצר. הוצאת מודן, 1982)
דווקא בפסח, חשוב לזכור שלא כל הצפרדעים הם מכה מהשמיים. יש ביניהם אפילו כאלו שנרצה להיות חברים שלהם, כמו צפרדי וקרפד.
סדרת ספרי "צפרדי וקרפד" מלמדת את הילדים שלנו על ערכים של ידידות אמת, דאגה ואמפתיה, כמו שהתכוון לובל כשיצר את שני הגיבורים שלו.
כאשר הוא היה תלמיד כיתה ב', ארנולד לובל חלה. כדי להעביר את הזמן בבית, הוא העסיק את עצמו בציור. דרך אותם ציורים הוא נתן ביטוי לרגשותיו, לבדידותו ולרצונו למצוא חברים, וכך נולדו להם צמד החברים צפרדי וקרפד. עם השנים התגלה עוד פרט על זוג החברים שהוסיף לפופולריות של סדרת הספרים האהובה. ביתו אדריאן סיפרה שצפרדי וקרפד הם בני אותו המין, והם "אוהבים אחד את השני".
אהבה, זה כל הסיפור.
באדיבות הספרייה הלאומית
