החיים מגוונים.
פרידה מכילה בתוכה שני צדדים. לא כל הצדדים חשים זהה. לא כולם נפרדים בגלל אותם דברים וגם לא כל הפרידות שלנו זהות. אולי קל יותר כשאתה המחליט מתי לסיים את הקשר ולא מטעמי אגו...זה חסר משמעות לטעמי,לפחות עקרונית... ההבדל היחיד בין מי שמחליט למי שמחליטים לו, היא שלמי שמחליט יש אולי יותר כוח להתקדם הלאה ולהמשיך לבנות את החיים של עצמו. הקושי בפרידה הוא בקשר שלא מיצה את עצמו. אותם מקרים בהם אתה נותר עם תחושה שעדיין יש פוטנציאל אדיר ליחסים עם אותו אדם ורק בגלל כל מיני קשיים לא הצלחתם להגשים אותו. מזה הכי קשה להתנתק, כי יותר קשה להיפרד מפנטזיה מאשר ממציאות שמצתה את עצמה. קשרים כאלו יכולים להיות גם קשרים בהם הפחד מהנצח גורם לקשר להיות תמיד חלקי, ללא מיצויו. חויתי גם מזה וגם מזה. יש קשרים שמאוד קל בסיומם להשאר ידידים ולפרגן לכל אחד מהצדדים בהמשך דרכו. מה נותר לומר~החיים מגוונים אך לא תמיד קלים,כידוע.