אהבות ופרידות.

אהבות ופרידות.

אחרי דייטים שונים ומשונים..מגיע האחד שאיתו נוצר הקליק ומתחיל קשר יפה .מתחילים להסתגל ולבחון את הקשר ועמידותו. יש כאלה שהקשר מחזיק אצלם מעמד עד....הזמן שמתחילים להיווצר בקיעים מכל מיני סיבות. איך אתם מסיימים קשר? איך אתם מתמודדים עם הפרידה? האם אתם מהמשחררים או המסרבים לשחרר?
 
וואו,שאלה שמחזירה אותי

למחוזות
היו פרידות,ועל חלקן <בעיקר על אחת> היה קצת קשה להתגבר. אבל מעולם לא הצקתי או נטפלתי,בטח לא התחננתי והפצרתי... פשוט אני עצמי ידעתי,שזה הגיע לקו הגמר,ואין מה לעשות. ובכלל,כשאוהבים,צריך גם לדעת לוותר. הלא ממילא הצקות וקינטורים לא יחזירו את אותה אהבה אל חיקינו, אולי בדיוק להיפך. אהבות שנסתיימו,הופכות עם הזמן לנוסטלגיה נעימה,גם אם היו קטעים לא הכי סימפטיים עם חלוף הזמן,לומדים לזכור ולשמר את הטוב והיפה שהיה בהן.
 
ואצלי.למחוזות

רחוקים וגם ללא כל כך רחוקים. ברווקותי עם האהבה הראשונה שלי.הראש היה בעננים וההתאהבות קשה תוך זמן קצר נפרדנו וליבי נשבר לרסיסים.זכורים לי המכתבים אליו בהם הבעתי את כאבי ורצוני לחזור.חלפה שנה ונפגשנו באקראי ....חזרנו אחד לשני והייתי מאושרת...אחרי תקופת האופוריה התחילו הרהורים אצלי כי הכרתי תכונות שלא נראו לי טוב כמו קינאה וביקורת שובניסטית כזאת.בסופו של דבר למרות שעמדנו להינשא נפרדנו [לשמחתי היה לי את האומץ לזה] ואז עברו לי הרהורים........איך הייתי כזאת טיפשה? מה פתאום רדפתי אחריו? הרגשתי שכאילו השפלתי את עצמי ברדיפה הזאת. זה היה השיעור הגדול שלי..........למרות שסלחתי לעצמי בגלל הגיל הצעיר. מאז הפנמתי היטב את הענין.
 
צעירה אבל הגיונית

כן,לעיתים רק אחרי "פרק ב'" עם אותו אחד,התמונה מתחדדת ומתבהרת. וטוב שסלחת לעצמך,גם היית צעירה מאוד וגם מאוהבת חסרת נסיון. אני לא בטוחה שבגילאים מבוגרים זה לא קורה לאנשים. אני רואה נשים שלא מרפות ונאחזות בגבר "שלהן",כבקרש הצלה. עצוב
 
ומהמחוזות..

הקרובים יותר.לאחר שהייתי צריכה ללמוד מחדש את נושא הדייטים [דבר שהיה מאוד קשה לי]הגיעו גם כמה אהבות שהחזירו אותי באחת לתקופת צעירותי.אבל.....בשלה הרבה יותר ובעיקר עם המון כבוד עצמי .אני מאלה ששמה לב לפרטים הקטנים ובעיקר ל שינויים שמתחילים במהלך החברות [להם אני קוראת בקיעים] מאחר וחשובה לי ביותר ההדדיות.כלומר,לא ארצה להיות בשום אופן איזה נספח לא רצוי.אני מעלה את השאלה על השינוייים שאני מרגישה.וקשר כזה שהסתיים [מאוד רציתי שימשך]היתה לנו שיחה מסכמת יפה.כמה דמעות מצידי ואיחולי הצלחה לכל אחד להמשך הדרך מכל הלב מבחינתי.לקח לי זמן להתאושש אבל גאה בכך שהתגברתי.מה שהפריע לי שהוא המשיך להתקשר אלי אחרי שסיכמנו על הניתוק וזה הפריע לי.
 
המשיך

כי לא התגבר וכי לא היה שלם עם ההחלטה. שמחה שאחריו הגיע הקשר המשמעותי והאמיתי שפיצה אותך על הקודם.
 
אה אופס../images/Emo6.gif

צ'טערת
חשבתי שזה היה אחרי ההוא...נו טוב... מזל שיש מה לזכור...מתכוונת לקשרים המוצלחים באמת
 
יש מקרים שרוצים וחשוב לשכוח.

אומנם לא פרידה.אלא דייט שאחרי שתי פגישות הבנת פחות או יותר שזה לא מתאים לך.את מנסה בעדינות [בטלפון] לומר: "אני לא מתאימה לך" והוא דווקא חושב :למה? את מאוד מתאימה לי" ואז את ישירה ואומרת:"אוקיי..אתה לא מתאים לי" ועכשיו מתחיל סיפור בלתי צפוי והזוי מעט.האיש מתעצבן ודורש הסבר מה לא מתאים [כאילו חייבת משהו למישהו]צועק לו.....ואת מנתקת.וככה עובר לו שבוע בהטרדה טלפונית בשעות לא שעות[שבת-6 בבוקר] ואז חייבת לעשות סוף לסיפור.מעבירה מסר כתוב.....".אם ההטרדה הטלפונית לא תיפסק איאלץ לפנות למשטרה" ובא לציון גואל --עוד שיעור. כל החיים לומדים.
 

ben 911

New member
מרי את מתוקה אמיתית בחיי ../images/Emo13.gif

והכי יפה שאת לא יודעת שאת כזאת אפילו.
למה? אני אסביר. אמרת "מתחילים להסתגל ולבחון את הקשר" ועמידותו. זאת אומרת שאם יש בעיה בעמידותו "מתחילים להיווצר בקיעים מכל מיני סיבות". את מבינה? התשובות שלך נמצאות ממש בתוך השאלה שלך.
איך קוראים לסרט המפורסם? צופן דה וינצ'י? ואקשה
מפעמת בך רוחו של לאונרדו דה וינצ'י בכבודו
בקשר לפרידה...אני מהמסרבים לשחרר. למה לשחרר? עד שמצאתי אחת שהיא כל כך טובה, לשחרר? לא בבית ספרי
 
../images/Emo13.gif חן חן......לא ידעתי -תודה.

עמידותו ? כנראה שנינו מתכוונים לדברים שונים
.
 

סימפתי

New member
הפרידה בגיל +50 אינה מזעזעת וקטלנית

מטעמים שונים ומורכבים "ההתאהבות" בגיל המבוגר הופכת להיות אינטרסנטית par excellence ומותנית ב "דבר"... אין יותר אהבת נעורים תמימה ומוחלטת שמוכנים להתאבד למענה. לכולם יש כבר מגננות למכביר, עם עצמאות נוחה ומספקת back up system contingency plan diversity program והשקעות בתחומים רבים. לכן, עוצמת הניתוק כמעט חסרת משמעות. עם זאת, אנשים ממשיכים לשחק אותה. לכן, לטעמי, יש תחילה לבנות ידידות אמת...
 

ben 911

New member
../images/Emo13.gif טוב ברור שלא אלך לחתוך לעצמי

את הורידים במקרה של פרידה, אבל בכל זאת נשארת צביטה בלב. לאחר הבילויים המשותפים, החיבוקים הנשיקות למכביר, נותרים עם תחושה של ריקנות. סימפטי, אני שוב חייב להחמיא לך על האיורים המדליקים.
 

גאיה ק

New member
par excellence

לא אצלי או לי !!
אולי יש כאלה שקל להם יותר וזה לא סותר את כל מה שצברנו.
 

שילה1

New member
מניחה שכל אחד לוקח את "הפרידה"

אחרת,והדבר תלוי בהמון גורמים.על כן,כמו תמיד,אין להכליל. אצלי-כל פרידה נלקחת אחרת,תלוי במהות הקשר. כעקרון-מתאוששת מהר מאוד ואוליי מהר מדיי,חוץ מפעם אחת-אבל זה כבר סיפור ארוך,רגיש,על פני מספר עשורים,ולא כעת..
 
למעלה