אהבה נכזבת
חג שמח,
הייתי עד לפני כחודש בזוגיות שארכה 5.5 שנים.
הכרתי אותה כשהייתי בן 21, חייל לפני שחרור, והיא הייתה בת 19 חיילת באמצע השירות הצבאי שלה.
אנחנו גרים רחוק אחד מהשנייה, היא בדרום הרחוק, ואני במרכז. בחודשים הראשונים היינו נפגשים אחת לשבועיים מכיוון שהיציאות הביתה שלי ושלה היו בהתאם.
לאחר שהשתחררתי מהשירות הצבאי, התחלנו לעשות שבת אצלי ושבת אצלה בבית.
במהלך 3 השנים הראשונות הכל היה בסדר, אבל בשנתיים האחרונות היא לחצה עליי מאוד שנעבור להתגורר ביחד.
אני לא הייתי כ"כ בעד מכיוון שלדעתי לא הייתה לנו אפשרות כלכלית.
בשנה האחרונה היא ממש לחצה עלי ורבנו המון מכיוון שהיא רצתה לעבור לגור ביחד. למען האמת, הבנתי בחודשים האחרונים שזה הדבר הנכון לעשות ותכננתי שנעבור כשהיא תסיים את לימודיה בחצי שנה הקרובה.
לפני כחודש וחצי היא החלה לעבוד במקום עבודה חדש והיא הכירה כחלק מתפקידה בחור צעיר שהוא עולה חדש.
סיפור החיים שלו קצת מוזר, וכשהיא סיפרה לי על זה, הרמתי גבה ולא הייתי מרוצה מהעניין.
לפני חודש, הלכתי לביתה לבלות את הסופ"ש איתה. היה לנו ריב על עניין מסויים ואני אמרתי כמה מילים לא יפות מכעס.
היא ביקשה ממני ללכת הביתה והיא אמרה שהיא לא מעוניינת לראות אותי.
אני נעלבתי מהריב, לקחתי את הדברים שלי וחזרתי לביתי שבמרכז.
רבנו ביום שישי, הייתי בנתק ממנה עד יום שלישי.
שלחתי לה הודעה ושאלתי אותה לשלומה...
להפתעתי, היא אמרה לי שהיא לא מעוניינת יותר בקשר והיא חושבת שעדיף לנו בנפרד.
שניסיתי להבין למה החליטה כך, היא חזרה ואמרה לי שאני חייב להמשיך הלאה, שהיא לא רוצה יותר ואני אמצא מישהי יותר טובה ממנה.
אמרתי לה שאני לא מוכן לקבל את זה, ואני רוצה לדבר איתה ב-4 עיניים.
הגעתי אליה הביתה, שים היא התייחסה אליי בזלזול והתנשאות ושלחה אותי לדרכי.
התברר לי לאחר מכן, שהיא כבר עם מישהו אחר, הבחור שהיא הכירה בעבודה, הוא התחיל איתה למרות שהוא ידע שיש לה חבר.
מתברר שיום אחרי שהיא רבה איתי, היא התקשרה אליו והם ניפגשו. היא סיפרה לו שאנחנו נפרדנו והוא נישק אותה.
נפגעתי מאוד מכל ההתנהלות שלה בעניין, היא ממש השתנתה לי בין רגע. קשה היה לי לזהות את אותה אחת שהתאהבתי בה
.
תכננו לעצמנו שנתחתן ויהיו לנו ילדים. מאוד רציתי שהיא תהיה האחת שלי. אפילו קניתי טבעת ועמדתי להציע לה נישואין...
אבל הכל ירד לטימיון
כ"כ אהבתי אותה... אני כועס עליה מאוד ואפילו סוג של שונא אותה. אבל מה שאני לא עושה, אני לא מצליח להוציא אותה מהלב שלי. אני בתקוות שווא שאולי היא תרצה לחזור - למרות שאני יודע שזה לא הדבר הנכון לעשות ולחזור להיות איתה.
אני מאוד מיואש ועצוב, אני לא מצליח לשכוח אותה ולהוציא אותה מליבי. כל דבר קטן מזכיר לי אותה ויש לי ממנה הרבה זכרונות טובים שהפכו לכואבים
הורדתי את התמונות שלה מהקיר בחדר שלי, היא כבר לא חברה שלי בפייסבוק וגם הסרתי משם את כל התמונות שלה.
מה לעשות?
חג שמח,
הייתי עד לפני כחודש בזוגיות שארכה 5.5 שנים.
הכרתי אותה כשהייתי בן 21, חייל לפני שחרור, והיא הייתה בת 19 חיילת באמצע השירות הצבאי שלה.
אנחנו גרים רחוק אחד מהשנייה, היא בדרום הרחוק, ואני במרכז. בחודשים הראשונים היינו נפגשים אחת לשבועיים מכיוון שהיציאות הביתה שלי ושלה היו בהתאם.
לאחר שהשתחררתי מהשירות הצבאי, התחלנו לעשות שבת אצלי ושבת אצלה בבית.
במהלך 3 השנים הראשונות הכל היה בסדר, אבל בשנתיים האחרונות היא לחצה עליי מאוד שנעבור להתגורר ביחד.
אני לא הייתי כ"כ בעד מכיוון שלדעתי לא הייתה לנו אפשרות כלכלית.
בשנה האחרונה היא ממש לחצה עלי ורבנו המון מכיוון שהיא רצתה לעבור לגור ביחד. למען האמת, הבנתי בחודשים האחרונים שזה הדבר הנכון לעשות ותכננתי שנעבור כשהיא תסיים את לימודיה בחצי שנה הקרובה.
לפני כחודש וחצי היא החלה לעבוד במקום עבודה חדש והיא הכירה כחלק מתפקידה בחור צעיר שהוא עולה חדש.
סיפור החיים שלו קצת מוזר, וכשהיא סיפרה לי על זה, הרמתי גבה ולא הייתי מרוצה מהעניין.
לפני חודש, הלכתי לביתה לבלות את הסופ"ש איתה. היה לנו ריב על עניין מסויים ואני אמרתי כמה מילים לא יפות מכעס.
היא ביקשה ממני ללכת הביתה והיא אמרה שהיא לא מעוניינת לראות אותי.
אני נעלבתי מהריב, לקחתי את הדברים שלי וחזרתי לביתי שבמרכז.
רבנו ביום שישי, הייתי בנתק ממנה עד יום שלישי.
שלחתי לה הודעה ושאלתי אותה לשלומה...
להפתעתי, היא אמרה לי שהיא לא מעוניינת יותר בקשר והיא חושבת שעדיף לנו בנפרד.
שניסיתי להבין למה החליטה כך, היא חזרה ואמרה לי שאני חייב להמשיך הלאה, שהיא לא רוצה יותר ואני אמצא מישהי יותר טובה ממנה.
אמרתי לה שאני לא מוכן לקבל את זה, ואני רוצה לדבר איתה ב-4 עיניים.
הגעתי אליה הביתה, שים היא התייחסה אליי בזלזול והתנשאות ושלחה אותי לדרכי.
התברר לי לאחר מכן, שהיא כבר עם מישהו אחר, הבחור שהיא הכירה בעבודה, הוא התחיל איתה למרות שהוא ידע שיש לה חבר.
מתברר שיום אחרי שהיא רבה איתי, היא התקשרה אליו והם ניפגשו. היא סיפרה לו שאנחנו נפרדנו והוא נישק אותה.
נפגעתי מאוד מכל ההתנהלות שלה בעניין, היא ממש השתנתה לי בין רגע. קשה היה לי לזהות את אותה אחת שהתאהבתי בה
.
תכננו לעצמנו שנתחתן ויהיו לנו ילדים. מאוד רציתי שהיא תהיה האחת שלי. אפילו קניתי טבעת ועמדתי להציע לה נישואין...
אבל הכל ירד לטימיון
כ"כ אהבתי אותה... אני כועס עליה מאוד ואפילו סוג של שונא אותה. אבל מה שאני לא עושה, אני לא מצליח להוציא אותה מהלב שלי. אני בתקוות שווא שאולי היא תרצה לחזור - למרות שאני יודע שזה לא הדבר הנכון לעשות ולחזור להיות איתה.
אני מאוד מיואש ועצוב, אני לא מצליח לשכוח אותה ולהוציא אותה מליבי. כל דבר קטן מזכיר לי אותה ויש לי ממנה הרבה זכרונות טובים שהפכו לכואבים
הורדתי את התמונות שלה מהקיר בחדר שלי, היא כבר לא חברה שלי בפייסבוק וגם הסרתי משם את כל התמונות שלה.
מה לעשות?
