אהבה מאוחרת
הסיפור שלי מתחיל לפני 16 שנה פגשתי אותה בצבא אני הייתי שנה וחצי בשרות היא 4 חודשים ואני כזה כאילו ענק וחזק ויפה וחכם ומקובל "אס" אמיתי ומייד היתאהבתי בה והיתקרבתי אליה ב"קוליות" טבעית ולראשונה בחיי התאהבתי ונבהלתי מזה (הפכתי לעלה נידף ברוח) וכל הזמן אנחנו יותר מתקרבים וכבר ידידים ונפלתי למלכודת האפלטוניות מצד אחד אוהב אותה ומצד שני מפחד להיחשף בפניה ולהפסיד את המעט שיש לי וכך עובר הזמן והבעיה מתחדדת - ואין ממני אפילו רמז קל שבקלים על מה שמתחולל בנפשי - ושום בחורה אחרת לא יכולה להתקרב אלי (כולם חושבים שהיא ואני ביחד ושום גבר לא מתקרב אליה) בקיצור זה נמשך עד שלפני השחרור שלי קצת לפני שלה היא עוברת בסיס ואני מחליט לנתק את הקשר כי דעתי כבר טרופה עלי ולא עבר עלי יום בלי לחשוב עליה מאז עד היום לפני שנה וחצי ניתקלתי בה ברחוב דיברנו בנימוס החלפנו מיילים טלפונים אני נשוי עם ילדים היא גרושה עם ילד התחלנו להיתכתב ביננו במייל בהתחלה בתדירות נמוכה מאוד ואז בחודשיים האחרונים התכיפות עולה ל 20 מיילים ביום ואני כבר לא יכול יותר אז אני מגלה לה את כל מה שהיה בעברנו ועל האהבה שנחנקה באיבה והיא כמעט מתעלפת - היא ממש בוכה ו"צורחת" עלי שלא הראיתי כלום ואיך לעזאזל היא היתה אמורה לדעת ? ואני אומר לה שהיא לא אשמה וכלום לא עוזר פתאום היא מבקשת את קירבתי ואומרת לי דברי אהבה שזה הפנטזיה של כל מאוהב לשמוע מאז אני שוקל היפרדות מאשתי (אין ביננו אהבה) אבל מפחד לפגוע בילדים ואין לי מוצא מסבך המחשבות אני הולך היום לפגוש אותה זהו אני מרגיש כמו כלב נובח מול ירח (הייתי חייב לספר למישהו את זה אז אני מספר לכם) אחים ואחיות יקרים - תרגישו חופשי להגיב מכל הבא ללב (ה HTML סופג הכל) עידכונים בהמשך
הסיפור שלי מתחיל לפני 16 שנה פגשתי אותה בצבא אני הייתי שנה וחצי בשרות היא 4 חודשים ואני כזה כאילו ענק וחזק ויפה וחכם ומקובל "אס" אמיתי ומייד היתאהבתי בה והיתקרבתי אליה ב"קוליות" טבעית ולראשונה בחיי התאהבתי ונבהלתי מזה (הפכתי לעלה נידף ברוח) וכל הזמן אנחנו יותר מתקרבים וכבר ידידים ונפלתי למלכודת האפלטוניות מצד אחד אוהב אותה ומצד שני מפחד להיחשף בפניה ולהפסיד את המעט שיש לי וכך עובר הזמן והבעיה מתחדדת - ואין ממני אפילו רמז קל שבקלים על מה שמתחולל בנפשי - ושום בחורה אחרת לא יכולה להתקרב אלי (כולם חושבים שהיא ואני ביחד ושום גבר לא מתקרב אליה) בקיצור זה נמשך עד שלפני השחרור שלי קצת לפני שלה היא עוברת בסיס ואני מחליט לנתק את הקשר כי דעתי כבר טרופה עלי ולא עבר עלי יום בלי לחשוב עליה מאז עד היום לפני שנה וחצי ניתקלתי בה ברחוב דיברנו בנימוס החלפנו מיילים טלפונים אני נשוי עם ילדים היא גרושה עם ילד התחלנו להיתכתב ביננו במייל בהתחלה בתדירות נמוכה מאוד ואז בחודשיים האחרונים התכיפות עולה ל 20 מיילים ביום ואני כבר לא יכול יותר אז אני מגלה לה את כל מה שהיה בעברנו ועל האהבה שנחנקה באיבה והיא כמעט מתעלפת - היא ממש בוכה ו"צורחת" עלי שלא הראיתי כלום ואיך לעזאזל היא היתה אמורה לדעת ? ואני אומר לה שהיא לא אשמה וכלום לא עוזר פתאום היא מבקשת את קירבתי ואומרת לי דברי אהבה שזה הפנטזיה של כל מאוהב לשמוע מאז אני שוקל היפרדות מאשתי (אין ביננו אהבה) אבל מפחד לפגוע בילדים ואין לי מוצא מסבך המחשבות אני הולך היום לפגוש אותה זהו אני מרגיש כמו כלב נובח מול ירח (הייתי חייב לספר למישהו את זה אז אני מספר לכם) אחים ואחיות יקרים - תרגישו חופשי להגיב מכל הבא ללב (ה HTML סופג הכל) עידכונים בהמשך