אהבה וקבלה

[BellA עלמה]

אהבה וקבלה

האם זה נכון שעד שאתה לא מקבל את עצמך אחרים לא יקבלו אותך? האם האחד מותנה בשני?

 

[אפרתs]

בוקר טוב ../images/Emo96.gif

השאלה, לדעתי, מאוד אינדיבידואלית ואין תשובה של "נכון" או " לא נכון". אני לא חושבת שכך הדברים ומניסיוני (אם אפשר כך לומר) האחד כלל לא מותנה בשני. ראוי שאדם יקבל את עצמו, בסה"כ מערכת היחסים הכי ארוכה בחייו תהיה עם מי שחי עימו הכי קרוב יום-יום, דקה דקה - הוא עצמו (אם אין אני לי, מי לי). בכלל על קבלה עצמית ויתרונותיה אפשר לכתוב ולשפוך הרבה אבל לא זו השאלה ) אני חושבת ויודעת שאפשר להיות נאהב בידיי אחרים ולהרגיש עם זה טוב ובטוח ועדיין לא להשלים ולאהוב את עצמך עד הסוף. כמובן שהכל תלוי במידת הרגש לכאן ולכאן.. וכמובן שיהיו נקודות במיפגש הזה בין אדם לאוהבו, שבהם חוסר הקבלה והערכה העצמית יצרו קונפליקט ובעיות ואז יכולתם של השניים להתמודד עם העניין יבוא לידי ביטוי לטוב ולרע. גם אדם שאינו שלם מבפנים יכול להיות נאהב וזקוק לאהבה ויקבלהּ בזרועות פתוחות. חוסר אהבה עצמית עלול לפגום באמון ובאמינות של אהבה אחרת ואני מניחה שמכאן שאלתך נובעת ["אם אני לא חושב שיש מה לאהוב בי איך אחרים מוצאים?? משהו כאן לא בסדר"]. אך מן הראוי לקבל אהבה ותמיכה כמעט בכל מקרה, שכן בעיניי, אהבה היא טעם החיים ומפתח למציאת אושר. שבת שלום.

 

[BellA עלמה]

צודקת אבל השאלה שלי

יותר בסיסית איך אפשר לצפות שאחרים יוהבו אותי אם אני לא מקבל את עצמי או לפחות חי עם עצמי בשלום. אחרים יכולים איך שהוא לחוש את זה שאינך שלם עם עצמך וזה יגרום להם להתרחק. אף אחד לא רוצה שליליות\ נגתיביות בקירבתו. (לדעתי) laugh and the world laughs with you cry and you cry alone בעצם

 

[מלאכי עליון]

לדעתי-

זה משפט מאוד נכון. כי אם אתה לא אוהב ולא מקבל את עצמך כפי שאתה, אתה מתנהג בהתאם כלפי עצמך וכך גם האנשים כלפיך.

 

[נפלאה ומאושרת]

נכון מאוד

מניסיון אישי. כשאני לא קיבלתי את עצמי היה לי רע ולא הצלחתי ליצור מערכות יחסים כאלו שיחזיקו מעמד ושיהיו מספיק בטוחות בשבילי. וכשאני יותר מערכיה את עצמי כשו אני מסוגלת ליצור קשרים מאוד טובים ונעימים.

 

[khamala]

השאלה בעייתית

העניין הוא , לדעתי, שעצם השאלה גורמת לפיספוס של כל העניין... אנחנו מתייחסים לאהבה שלנו כלפי עצמנו כתנאי, ולמעשה, ככלי שיגרום לנו לשאוב אהבה מאנשים אחרים. ולכן השאלה הזאת הועלתה, כאילו מעניין אם אוכל לוותר על האהבה שלי את עצמי, ולזכות בדבר ה"חשוב" יותר שהיא אהבתם של האחרים אליי. אבל האהבה הכי גדולה שאוכל לקבל בעולם היא האהבה של עצמי אלי. ועוד דבר, גם אם תלמד לאהוב או לקבל את עצמך, דרך קבלתם של האחרים אותך, אתה בעצם לומד מהם איך לאהוב "אותך" -וזה ממש מסוכן! מה אם הם כבר לא יאהבו אותך יותר? זה כמו כל הסלבריטי למניהם שניכנסים לדכאון אחרי שכבר מפסיקים להתייחס אליהם או לאהוב אותם. נכון שזה מעוד עוזר, אבל העזרה הזאת הרבה פעמים יותר מחלישה ממחזקת...

 

[magenta73]

לא...

יש מספיק אנשים שלא אוהבים את עצמם בעוד אחרים אוהבים אותם ומקבלים אותם. זה שהם לא מסוגלים לראות את זה או לקבל את זה והורסים דברים, זה משהו אחר. הקבלה של האחר לאדם קיימת.