אהבה וצרות אחרות..

[גל1 האחת]

זק"א בקרוב אצלך

 

[גל1 האחת]

מה אתה חש את עצמך בכלל

ומי אתה חושב שאתה שתנבל את הפה שלך ? נשוי ממורמר וחסר חיים ... לך תבלה עם אשתך שמתוסכלת בוודאי לא פחות ממך .. תעשה טובה לאשתך לך תתייחס אליה קצת או שבעצם היא מעדיפה להיות לבד ...

 

[Rey De La Selva]

חחחחח

 

[helee1]

או שתדברו אחד עם השני או שתוותרי על הקשר

באמת יש לך פה הרבה דברים מבולבלים יחד. לכעוס פירושו להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים. כעס באמת לא מביא לפיתרון. אחד המסוכות שצריך לעבור בבנית קשר בין שני אנשים זה ההבנה שאפשר להיות עם דעות שונות וזה שיש לשני אנשים דעות שונות זה לא אומר שהשני תועה. יכול להיות שפעם נעשה כך או אחרת. אם רבים כל הזמן אז שני הצדדים עוד לא הבינו את היתרון של לוותר. אם אתם כן מוותרים ולכן זה נגמר אבל חוזר אז יכול להית שחסר לכם את הfollow-up. אחרי המריבה אחרי שהיא כבר נגמרה (לפעמים יום יומים אחרי) צריך בצורה רגועה לשבת ולדבר על ההרגשות עד הסוף. להסביר מה את מרגישה ולשמוע איך הוא מרגיש. לזכור שאין נכון ולא נכון כל אחד מרגיש את ההרגשות שלו ושם אין נכון או לא נכון. צריך לקבל את השני באהבה ובשיתוף. בהצלחה יהושע מאמן אישי ומשפחתי [email protected]

 

[nowonder]

לדעתי

אם זה הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז, כנראה שזה ברווז. רוב הסיכויים שהאינטואיציה שלך נכונה, והעניין עם הידידה שלו הוא יותר מאשר ידידות. כלומר, יש בינהם משהו איפהשהוא על הספקטרום שבין משיכה חזקה ומרגשת (שעוד) לא ממומשת, ועד רומן של ממש. הריבים, זה רק סימפטום להרגשה שלך שיש פה משהו. ולהחזיר ריגושים לקשר זה קצת קשה אם הוא מתרגש ממישהי אחרת. עכשיו את צריכה להחליט מה את עושה עם זה. כמו כל דבר בחיים, יש לך שלוש אפשרויות: 1. להמשיך לסבול. 2. להתאים את עצמך למצב החדש. כלומר לקבל את זה שמדי פעם הגבר שלך יתרגש ממישהי אחרת. ולומר לעצמך "כל עוד הוא לא מזיין אותה/עושה איתה ילדים/כותב לה מכתבי אהבה/לוקח את אמא שלה לשוק (מחק את המיותר) זה בסדר מצידי". 4. לנסות לתקן. לדבר איתו, להבין מה חסר לו בקשר איתך שהידידה ממלאה, לנסות להשתנות בעצמך ולשנות משהו בזוגיות שלכם. בהצלחה.

 

[אייבורי]

שתי שאלות

אם יש לי ברווז עיתונאי, אמנם לא הוא מגעגע ולא ממש נראה ברווז האם הוא עדיין ברווז [אותה שאלה אם זה ברווז פקיני] ושאלה נוספת, כשהוא לוקח את אמא שלה לשוק איפה הוא צריך לאבד אותה?

 

[nowonder]

או, טוב ששאלת.

בקשר לשאלה הראשונה, הכלל הוא פשוט. אם הוא לא מגעגע ולא הולך כמו ברווז, אז הוא לא ברווז. בקשר לשאלה השניה. כאן הכללים כבר יותר מורכבים, וצריך יותר מידע. כמו איזה שוק ואם אמא שלה יודעת לבשל (ולא, גפילטע פיש זה לא אוכל).

 

[I C E M A N 7]

בנוגע ל-4 (3)

לדבר איתו? עוד מעט תגידי מסעדה רומנטית

מה חסר לו בקשר איתה זה ברור. חסר לו חדשנות. בשביל לתקן את זה היא צריכה לשנות הכל - החל מהבושם ועד הפרצוף (כולל הציצי מדען, זה ברור). הידידה היא מישהי אחרת ועוד מרקע יומיומי משותף. היא לא נוחרת, לא צומחות לה שערות על הרגליים ונראית פצצה על הבוקר. אין לה צ'אנס להתחרות בזה. אם היא תדבר איתו עליה היא תהפוך אותה לאישיו (אם היא כבר לא אישיו). הידידה תהיה לאיום, מה שינוצל מיידית על ידו (אנחנו מעדיפים אתכן מאויימות אפילו יותר מצודקות

) 3 צריך להיות להיפרד. הפרידה תגרום לזעזוע וכשאנחנו מזדעזעים, רק אז אנחנו פנויים לחשבון נפש. רק זה מה שיגרום לו לחשוב מה הוא מעדיף ועל מה כדאי לו לוותר. כמו בפוקר, זה הזמן להעלות את ההימור (ולהתכונן חזק נפשית להפסד של כל הקופה). אני הייתי עושה את זה אחרי סופש גן עדן. סקס מטורף כולל שימוש בכל האמצעים. ואז מיד בום, פרידה. שייצא לחשבון הנפש עם טעם כזה בפה (שישכיח את המריבות). ואז לקוות לטוב.

 

[nowonder]

ב (3) יש משהו עצוב כזה.

קצת בודד. פעם שוחחתי איתו, עם שלוש. הוא סיפר לי על כל העצב בחייו. איך תמיד הוא היה השונה, היוצא דופן. סיפר לי על בחורה אחת, שהוא הכיר באוניברסיטה. הם למדו ביחד בקורס מבוא לסטטיסטיקה ללא סטטיסטיקאים. היא נראתה בחורה רגילה לגמרי, תווי פנים פשוטים, שיער כהה, עיניים חומות. שאר המספרים לא הרגישו בה, הם תמיד כירכרו סביב הבחורה האדמונית הגבוהה. אבל הוא דווקא אהב שהיא היתה רגילה. אולי כי הפכים תמיד נמשכים. היו לה שדיים לבנים, גדושים. הוא לא בטוח שהם היו שדיים גדולים, אבל תמיד נדמה כאילו הם גודשים את החולצה וגולשים מעבר למחשוף. היא תמיד לבשה מחשופים עגולים, עמוקים. והוא יכול היה לראות את מלאות שדיה, ואת נקודת החן הקטנטנה, איפה שמתחילה גבעת השד הימני להתהוות. הוא פינטז על נקודת החן הזו. תמיד הוא ישב שורה אחת לפניה, מצד ימין, כך יכול היה לבהות באין מפריע בצווארה המהפנט ולחלום איך היא תגיש לו את גופה, תתקמר לאחור, וכל הלבן הצחור הזה יהיה לפניו, והוא יוכל להגליש את שפתיו מעצם הבריח של צווארה אל נקודת החן. יום אחד, באמצע השיעור, הוא ראה את מספר שתיים, החבר הכי טוב שלו, המספר שקטן ממנו, המספר שאיתו הוא גדל מגיל שנה, מגניב לה פתק קטן. היא פתחה את הפתק וחייכה והינהנה בראשה, כתבה משהו על הפתק, והחזירה לו. בצהריים כל המספרים ישבו לאכול צהריים בקפיטריה של רחל (היו שם יופי של טוסטים), ואז היא ומספר שתיים קמו, הוא קם איתם, ושלושתם התיישבו בשולחן ליד. מספר שתיים הסתכל עליו. גם היא. והוא הרגיש, הרגיש בדיוק מה הם חושבים. עוד פעם השלוש הזה. תמיד גלגל שלישי מיותר. את יודעת איך זה כואב, הוא אמר לי, דמעות בעיניו. תמיד תמיד להיות זה שמיותר, זה שמפריע להתנהלות התקינה של הרומן? מאז, אני משתדלת לא להוסיף אותו לשווא. ובקשר למה שכתבת. אני לא רואה בפרידה כלי נשק במלחמה בין המינים. כשמישהו משתמש בפרידה ככלי נשק, הוא רק רוצה להכאיב ולנקום. ואני חושבת שזה עצוב ומיותר ולא בהכרח מביא לתוצאות טובות יותר. פרידה היא מפלטתם של אלו שלא יכולים לתקן את הקשר בדרכים תקינות יותר ומכאיבות פחות. מצד שני, אני בהחלט בעד סופש גן עדן של סקס מטורף כתת סעיף ל (4).

 

[גל1 האחת]

../images/Emo45.gif

 

[מדען טילים סובייטי]

1. דווקא נשמעת עלאכיפאק -

האדמונית הגבוהה - יש מצב לקישור לכרטיס שלה בפייסבוק? (לא בשבילי - חבר ביקש

). 2. לשאלה איך שדיים קטנים נראים כאילו הם גודשים את החולצה יש תשובה - פוש אפ (ואם היית מעבירה את הטקסט לאישור האחראי על הסוגיה בפורום מראש אולי אפשר היה להבהיר את הסוגיה כבר בגוף הטקסט ולחסוך את אי הנעימות

). 3. ולגבי רחל - הטוסטים אולי יופי, המרק כנראה קצת פחות.

 

[I C E M A N 7]

ריגשת אותי

אבל זה היה כש-3 היה סטודנט. היום 3 כבר לא בודד. הוא מרושת היטב ויש לו רשימה של עשרות כוסיות ב"רשת חברתית" (ששש שהאישה לא תדע). והמניאק גם משתלב יפה מאד ברומן שלנו על האי

לגבי נשק הפרידה. בהחלט מסכים איתך, אלא ששכחת במי מדובר. מדובר פה בזוג בתחילת שנות ה-20, גיל הדרמות. להכאיב ולכאוב זה לא מיותר בגיל הזה, זה חלק ממנו. ה-4 שלי הותאם לגיל הדוברת.

 

[reko]

לי נראה שאת זקוקה לפסיכולוג או איש מקצוע שיעז

ור לך, אם אפשר בכלל.

 

[B l u e D e v i l]

נתת לה אותו במתנה

את יכולה להחליט שאת לא מתייחסת אליה, להבהיר לו שהיא הורסת לכם את הזוגיות, הוא יתרחק ממנה או לפחות ירחיק אותה ממך. הכי חשוב, לפקוח לו את העיניים בקשר למה שהיא מנסה לעשות ולהתעקש שאת כאשה מבינה את המניע שלה טוב ממנו ואת יכולה להגיד, אם אתה לא נלחם עלי ורוצה אותי ב100% אל תהיה איתי בכלל. אבל הכי חשוב להבין - למה היא עשתה שיחת הטלפון "בטעות הזו"? כי היא רצתה לסכסך. והיא הצליחה. אני לא יודעת איפה את חיה שאת לא מבינה למה שמשהו יעשה כזה דבר אבל כנראה שאת חיה בסרט של ילדה טובה וקטנה. להתעורר למציאות.