אהבה גנובה
הגיע האביר רכוב על סוסו ראשו כתם פז לחיו אדומות כשושנים יצאה היא לקראתו כד שיכר אחזה בידה מעסיס רימוניה רקחה בשבילו שדוד והלום רצתה אותו בין זרועותיה הביט בה בשתיקה יפה שכזאת לא ראה ימים רבים עינייו גללו מלבושיה מעליה כי לא ידע שכמותה והיא לידו עירומה כיום הוולדה חשה מיחושים ברחמה הליטה פנייה ממנו שלו יראה במבוכתה קח אמרה לו שתה מכדי רקחתי רק בשבילו מלכי לבטח עייפת מהדרך הארוכה לשונך נשתה מצמא קרב אליי וגמע מידי אכן השנים נתנו בי אותות אך מופתים עשיתי כדי כך להראות אמרו לי כפירים כי יפיתי ואתה אבירי אלופי הגד לי דעתך? השיר אליה מבט חשה כי נחרך בשרה הרך חייך ללא אומר ומילים אחז בפרק ידה הימני והצביע בעינייו לבוסתן הקרוב לחורשה שידעה אהבות רבות חשה דגדוגים לאורך ביטנה :שלא נעצרו בגבעת-האהבה השחומה שחננה בורא עולמים רגע !אפילו לא שאלת לשמי ואף לא לשם משפחתי איך תדע אותי ואני פלונית? ואלמונית? חיכך בגרונו חייך וענה זה כל הקסם אישה ברוכה הפשילי שמלתך ואדעך לראשונה לא סיים האביר לדבר ורזיה היפים למול עינייו צבט בלחיו סטר על האחרת כי לא האמין למה שמולו יפתה היא כנימפה שעלתה מן הרחצה לאחר אובדן תומתה יפתה היא מאיילה צעירה שרעתה באחו למול שקיעה אדמונית נתן בא אותותיו ללא לאות עת הגיעה שעתה את מותניו לפתה וללא מילים נתנה דרור לגופה ובלבה ידעה כי אביר לה יהיה לכשיעבור בכפר לבטח יחפש מעונה
הגיע האביר רכוב על סוסו ראשו כתם פז לחיו אדומות כשושנים יצאה היא לקראתו כד שיכר אחזה בידה מעסיס רימוניה רקחה בשבילו שדוד והלום רצתה אותו בין זרועותיה הביט בה בשתיקה יפה שכזאת לא ראה ימים רבים עינייו גללו מלבושיה מעליה כי לא ידע שכמותה והיא לידו עירומה כיום הוולדה חשה מיחושים ברחמה הליטה פנייה ממנו שלו יראה במבוכתה קח אמרה לו שתה מכדי רקחתי רק בשבילו מלכי לבטח עייפת מהדרך הארוכה לשונך נשתה מצמא קרב אליי וגמע מידי אכן השנים נתנו בי אותות אך מופתים עשיתי כדי כך להראות אמרו לי כפירים כי יפיתי ואתה אבירי אלופי הגד לי דעתך? השיר אליה מבט חשה כי נחרך בשרה הרך חייך ללא אומר ומילים אחז בפרק ידה הימני והצביע בעינייו לבוסתן הקרוב לחורשה שידעה אהבות רבות חשה דגדוגים לאורך ביטנה :שלא נעצרו בגבעת-האהבה השחומה שחננה בורא עולמים רגע !אפילו לא שאלת לשמי ואף לא לשם משפחתי איך תדע אותי ואני פלונית? ואלמונית? חיכך בגרונו חייך וענה זה כל הקסם אישה ברוכה הפשילי שמלתך ואדעך לראשונה לא סיים האביר לדבר ורזיה היפים למול עינייו צבט בלחיו סטר על האחרת כי לא האמין למה שמולו יפתה היא כנימפה שעלתה מן הרחצה לאחר אובדן תומתה יפתה היא מאיילה צעירה שרעתה באחו למול שקיעה אדמונית נתן בא אותותיו ללא לאות עת הגיעה שעתה את מותניו לפתה וללא מילים נתנה דרור לגופה ובלבה ידעה כי אביר לה יהיה לכשיעבור בכפר לבטח יחפש מעונה