ואני שף במסעדת בשרים. הקפטיין של הלבבות. בכל יום מחדש בכל שעה הלב מתהפך...מתחבט...ניצלה כדבעי.... האש הקרובה אליו מגירה מיצים שורפת בעיקר בלילה...בשעות הבדידות. אין כמו שיפודי לבבות לבבות שבורים לבבות מרומים לבבות אבודים לבבות אוהבים אחותי,שימי קצת מלח....על הלב. על הפצעים. על הגעגועים. מיזגי גם כוס יין אדום.אולי נטביע קצת את היגון. את הכאב. אולי טיפה..חבקי לי את הלב.
אסמן לך את הדרך שלא תטעי כי עת תגיעי אל שלי כשתראי שביל של פרחים שזורים תכלת וחכלילי תדעי כי הגעת לביתי כתר מעלה דפנה אשזור לראשך כאלה יווניה כבת מלך הינך ועל פנייך יינסך מבט של ניצחון כי הבסת את באי-ההרמון אוהב אותך ולא בחסך כי חסכתי בחיי המון צחור שדייך אכסה בפרחים לפתח אביונותך אפזר אבקנים אלום אקרב לפתחך כי שיכר נוטף מגופך אלק ככלב שחרץ בצמא לשוני ללא לאות עד בוא אביוני עת בוא אביונך והן תגענה כגלי הים קודם אחת אחר כולן וגופך יטלטל כאוניה טרופה במערבולת עם הסערה וכבר חישבה להשבר לאנחות אאספך לחייקי עם שוך הקרבות ואת? תפרפרי בזרועותיי כציפור מבוהלה כפרפר שנלכד ברשת כי בגופך עברה טלטלה תעשי גופך כקשת אדרוך חיצי האחד בקשתך יחדיו נעוף אל עונתך
זרועותי הארוכות מחבקות שכמותך ואתה לא תדע אצבעותי הדקות נוגעות בלחייך ואתה לא תרגיש שפתי מרפרפות עדינות בשפתיך ואתה תפנה מבטך עיני חוצבות ותרות את גופך ואתה לא תראה דמעותי מתגלגלות מתחת רגליך ולך לא אכפת אמרת שאני לך כמו חטא קדמון לא מניחה לך לישון מפרה ביד גסה התנזרותך ואיכה אני חטא אם לא נגעתי בך באמת?
