אהבה בעבודה

[כבר יודעת משהו]

תשמעי

קראתי את השרשור הזה שלך ואני חייבת לומר לך שאני ממש מרגישה שאת מתה להגיד כבר לעצמך דבר אחד אבל ממשיכה לספר דבר אחר לגמרי. את לא אומרת את מה שבאמת את רוצה לשמוע מעצמך.

את נהנית מהסבל, אני חושבת שזה מה שהתכוונו לומר לך, ולא המצאת את זה. סבל הוא חלק מהערוץ הדרמטי של החיים שלנו ויש לו מקום מאד מאד חי ומכובד. באופן מאד עקרוני וסיסטמטי, אנשים מחזיקים בסבל משום שיש להם שם רווח כלשהו. זאת כלכלה פשוטה. כשלא תרוויחי דבר מהמקום ההזוי הזה, פשוט תשחררי את האחיזה ותזוזי ממנו. הכי פשוט שבעולם. כל עוד יש לך רווח, תמשיכי לההיות שם ולהאמין לגמרי למה שאת מספרת לעצמך, לעבור רק ליד מה שאומרים לך ולהמשיך הלאה, בשלך.

ודבר אחרון, הירח לא נופל. הוא לא יכול ליפול, זה מדעי. זאת סתם אגדה אורבנית כמו האגדה על זה שאוהבים גמורים יכולים לקטוף את הירח (שלא צומח בכלל) לאהובותיהן.

 

[מריוס זכריה]

שתי הערות (אחת פחות רצינית ואחת יותר)

קודם כל, אם לדייק בשפה הפיזיקלית, הירח [כמו כל לווין שנמצא במסלול הקפה] כן נופל. הוא נופל כל הזמן נפילה חופשית לעבר כדור הארץ. הכיצד? הרי אילו לא היה נופל, הוא היה ממשיך בקו ישר ומתרחק מכדור הארץ אל האינסוף. למזלנו, הוא כן נופל, במידה שמאזנת בדיוק את הכח הצנטריפוגלי. [סורי, לא יכולתי להתאפק].

במחשבה שניה, זה דווקא כן רציני, כי זה דימוי די מדוייק לאיפה שהבחורה הזו נמצאת. ואני אסביר.

אני נוכחתי לדעת כבר לנפי הרבה שנים שבכל אדם פועלות בעצם כמה דמויות שונות, בעלוצת אופי שונה, רצון שונה, כשלכל אחת "פסיכולוגיה" משלה. זה יכול להישמע כמו סוג של פיצול אישיות, ובמידה מסוימת זה אכן ככה, אבל במינון נסבל. רובנו לא מודעים לכך, ואנחנו מספיק גמישים כדי לחבר בין כל אותן דמויות ולצאת פחות או יותר אדם אחד קוהרנטי. ואני מדגיש שמדובר כאן (1) בכל אדם, לאל יוצא מן הכלל (2) בדבר נורמלי.

אני יודע שזה נשמע לא נורמלי וקצת חולני. מה לעשות. אבל מסתבר שהגישה הזו מסבירה המון המון דברים, ביחוד אצל אנשים שבאמת שסועים יותר מאחרים סביב דילמות שונות - כמו הבחורה שכאן שואלת.

אני טוען שיש בה חלק שבאמת רוצה להשתחרר וללכת הלאה, לקבל אהבה מסוג אחר. החלק הזה איננו צבוע. הוא כנה ואמיתי. אבל מאידך יש בה גם חלק שרוצה רק להישאר עם האישה הזאת, בקירבה אליה, בשילוב המתוק של פנטזיה ומציאות. וגם החלק הזה כנה ואמיתי.

כל שהיא בו זמנית גם רוצה וגם לא רוצה.

אגב, למרות שאלו דברים שגילית מתוך נסיוני, גיליתי אחר כך שאינני היחיד שחושב כך, ויש זרם טיפולי שלם שיוצא מנקודת ההנחה הזאת.

ואם לחזור להערה הראשונה על הירח, אז יש פה גם כן איזון מדויק בין שני חלקים שמושכים לכיוונים הפוכים, ובדיוק מצליחים לבטל זה את זה מבלי להכריע לכאן או לכאן.

ואם יורשה לי עוד משפט [נו, המקלדת סובלת הכל...], אז לפי דעתי הפתרון למצבים כאלה איננו בכך שצד אחד "ינצח" את השני, אלא בדיאלוג משופר בין החלקים והפיכתם מ"אויבים" זה של זה לשותפים. לכן גם שיטת העבודה הזאת נקראת Voice Dialogue - דיאלוג בין הקולות הפנימיים.

טוב, די לחפירה.

 

[ירח לא נופל סתם]

נהנתי לקרוא את דבריך המדויקים

אכן יש בי שני קולות הדוברים במקביל.

האחד, קורא לי להמשיך הלאה, להבין ולהפנים שכרגע לפחות לא יהיה לי עם האישה הזו את הקשר
שאני רוצה. אם כן, על פי נסיון העבר, ועל פי תחושותיי, ששתינו כבר לא נעבוד במקום הזה, ייתכן מאד שנפגש כחברות (וזו לא פנטזיה
או משאלה שלי, זה בדוק, כי גם כיום היא טורחת לידע אותי על ארועים אליהם היא יוצאת מחוץ לעבודה).
עם כל זאת, כרגע מקום העבודה סוגר ולא מאפשר קשר חברי.

מה שכן פנטזיה ואני יודעת שלא תתממש, זה איזשהו סוג של קשר רומנטי איתה. לא יקרה.

יש בי קול נוסף שאומר, למה לעזוב? למה לעשות דברים דרסטיים? תצאי, תבלי, אל תחשבי עליה כל הזמן ואל תהיי עסוקה בא ואם משהו יבוא, יבוא.
תצאי עם גברים, תנסי אבל לא לוותר על קשר איתה, כי זה לא מפריע למהלך החיים התקין שלי.

אני במלחמה פנימית כל הזמן בין שני הקולות הללו. היא אישה מאד רציונלית, אם אדבר איתה, היא לא תדע איך להתמודד עם דבריי וסביר
ךהניח שיקרה ריחוק כלשהו ואז לא אוכל להשאר במקום העבודה הנוכחי.

לא רוצה לוותר על מעמד, קשרים, נוחות, רק בגלל איזה תסביך שלי.

ואגב: "ירח לא נופל סתם" - זו שורה משיר של שלמה ארצי: "ירח לא נופל סתם בלי סיבה, רק אנחנו פה".

 

[כבר יודעת משהו]

תודה

על ההסבר

 

[Aski7]

נראה לי

שזו תגובה שלך שהכי נהנתי לקראו!
(אולי כי אני אוהבת פיסיקה ואולי כי גם אני מלבישה את זה על החיים במיוחד את החוק הראשון והשני של ניוטון, ואולי שניהם.)

 

[Aski7]

*לקרוא

 

[ירח לא נופל סתם]

מה אני באמת רוצה לשמוע מעצמי?

להניח לה, להניח לקשר? זה מה שאני מנסה לעשות. אין לי דרך להמנע מלהמשיך לראות אותה ולדבר איתה כי אנחנו עובדות באותו מקום.
אני כן יכולה לנסות לצמצם מגע כמה שאפשר.

 

[מקיאטו שלו]

אנשים שסובלים, מעוניינים לבצע שינוי.

כיוון שאת מסרבת בתוקף לבצע שינוי כלשהו בסיטואציה שכביכול גורמת לך סבל, נותר רק להסיק שאת נהנית.

 

[ירח לא נופל סתם]

אני מעונינת בשינוי

אך לא בצעד דרסטי של להתפטר, אלא בעבודה עצמית רגשית של לא לחשוב עליה כל הזמן ולא להיות תלויה בחסדיה.

 

[noa144]

זו ממש לא המסקנה המתבקשת!

אם אדם לא קם ועוזב ישר סיטואציה גורמת לו לסבל זה ממש לא אומר הוא נהנה מזה! זה אפילו לא אומר שהוא לא סובל.
אנחנו יצורים ככ מורכבים, שלפעמים זה פועל לרעתנו, ויש לפעמים מחויבויות או תחושות שמונעות מאיתנו לקום ולעזוב גם אם אנחנו יודעים שזה פוגע בנו.
תאמין לי שאישה מוכה שלא עוזבת את בעלה במשך שנים לא נהנית מהמכות, היא אמנם בוחרת להישאר אך אי אפשר להכריע בצורה כה חד משמעית בנושא.

אני מאמינה שאכן רע לך והיית רוצה להשתחרר מהאובססיה או האהבה הרוחנית או איך שלא תקראי לזה לבוסית שלך.
אין דבר כזה עבודה עצמית רגשית - מאוד קל לומר "אל תחשבי עליה יותר" - אוקיי, אבל איך?
כדי לשנות את הבפנים את צריכה לשנות את הסביבה שלך ואת המציאות שלך. אם את רואה שהרצון העז הזה לקשר לא עובר אני בהחלט הייתי שוקלת להחליף מקום עבודה. אולי בעתיד תוכלי לחזור לשם. אפילו חופשה של פרק זמן תוכל להועיל

 

[ירח לא נופל סתם]

כן אני משתדלת

לכוון עצמי לכמה שפחות לראות אותה (יש ימים שהיא לא במשרד, וכשאני רוצה אני יכולה למצוא סיבות לא להיות כשהיא כן נמצאת).
וגם כשנפגשים לא ליזום שיחות איתה וכו'. נקווה שאצליח, זה לא פשוט.