אהבה או ילדים?

[רוני המתלבט]

אהבה או ילדים?

שלום לכולם, מזה זמן מה אני עוקב אחרי הפורום והתלבטתי זמן רב אם לשתף אותכם בבעיה שלי. היום החלטתי לשאול את דעתכם. הסיפור הוא ארוך ומטעמי דסקרטיות אני אספר את העיקר. מזה כמעט שנה, אני מנהל מערכת יחסים עם בחורה נשואה. בהתחלה שנינו חשבנו שזה שגעון חולף ואין לזה סיכוי ממשי להצליח. כי היא מאושרת עם בעלה ואחרי תקופה קצרה להיכרותינו היא גילתה שהיא בהריון. אולם משהוא בקשר הזה משך אותנו יותר ויותר, נרקמה ביננו אהבה מופלאה של פתיחות, כנות וחברות. כלל שאהבה ביננו התגברה כך דעכה מערכת הנישואים שלה והגיעה למשבר גדול. באותו זמן גם ההריון הסתבך בעקבות רעלת הריון קשה. הלידה היתה קשה מאוד ובסיומה נגרם לגוף נזק גופני. היום היא נמצאת בהליכי גירושים, אני אוהב אותה יותר מהחיים והיא גם אותי. כביכול מי שקורא עד עכשיו את הסיפור, אומר לעצמו, לך על זה לא כל יום מוצאים אהבת חיים. הבעיה הגדולה בכל העניין הוא שכתוצאה מהלידה הקשה נגרם לגוף נזק בלתי הפיך. והסיכויים שלה להביא ילד לעולם בעתיד הם קלושים. השאלה הנשאלת היא, האם בשביל אהבה גדולה צריך לוותר על ילדים. בוודאי חלק ממכם יציעו את אפשרות האימוץ. גם אני חשבתי על זה אבל לה יש בעיה עם העניין והיא לא מעוניינת. גם אפשרות הפונדקאות לא מתקבל על הדעת בגלל הבעיה הרפואית שיש לה. אין ספק שזאת החלטה קשה ובאיזה כיוון שאני לא אבחר אני עלול לחיות כל חיי בהחמצה גדולה. אני לא רואה את עצמי בעתיד מגיע לאהבה כזו עם אף אחת אחרת.

 

[purple butterfly]

רוני יקר

שאלה מאד קשה העלית כאן ואנשים רבים מתחבטים בגינה בפורמאטים שונים - אהבה / ילדים (לפני גרושים וכו´´). מתחבטים כי יש כאן את שני המוטיבים העיקריים הניעים את רוב חיי האדםם הבוגר - אהבה והמשכיות (ילדים , אהבתם , גידולם וכו´). הייתי מאד רוצה להיות מסוגלת לשים את השניים על כף המאזנים ולהביט עימך לאן הכף תוביל ..אבל לצערי , נדמה כי כאן הכוחות שקולים . ואותי לימדו כי בחיים כשאני עומדת בפני"אין מוצא" כביכול - לבחור את הדבר שבלעדיו חיי לבטח לא יהיו חיים . וכאן ישנה בעיה קטנה, כי את האהבה אתה חווה וחווית , אבל הורות עדיין לא ,רק רצון לא ממומש ,אשר אף על פי חוזקו אינו דומה למציאות. מהמקום שבו אני עומדת היום ולפני שנה אוכל רק לומר כי על האהבה ויתרתי אך על ילדתי , חיי, לעולם ועבור אף אחד לא אוותר.. אני לא יודעת אם ממש עניתי..רוצה לשלוח לך

ענק ..רק אתה תוכל לדעת בפנים בתוכך מהי התשובה

 

[פרסאוס]

זה לא "או"

נכון שזה לא נראה תמיד נכון... אבל אימוץ יכול להיות פתרון לא רע. הכל עניין של זמן. האם תמצא מישהי שתאהב כל כך? זה גם עניין של זמן. תמיד חושבים שזהו, אני בסוף הדרך, וזה אף פעם לא נכון. אז האמת היא שהיא כנראה תוכל בעתיד, אם היא צעירה, להכנס להריון. היום קצת קשה, בעוד שנה יהיו פתרונות יותר מתוחכמים. בעוד שנתיים שלוש... השמיים הם הגבול. בקשר לאהבה: אתה לא היחיד שמחפש. ובטח לא היחיד שמצא. מן הסתם תמצא שוב,כך ששוב, זו הבחירה שלך. אבל בהתייחס לדילמה, קשר תמיד אפשר להפסיק. תרופות ופתרונות למחלות ומצבים רפואיים נמצאים כל הזמן. אין פה שום נקודת יאוש אצלך, ידידי. אני כשלעצמי, אם זו אהבת חיים אלך קודם עם האהבה. ילדים הם בעיני תוצאה של מערכת זוגית הרמונית ולא הפוך. אם אתה חושב שלא תמצא את אותה קישוריות עם אף אחת אחרת, איך תביא ילדים? כדי להתרבות? הייתי רוצה לחשוב שאנחנו קצת מעל, בתור "החייה הכי חכמה"... לך על זה. תמיד תוכל למצא פתרון לילדים. ובלי אהבה אמיתית... אני לא יודע אם יש טעם לילדים כך... פ

 

[beauty of the chut]

רוני המתלבט - היי.

ישנם כמה צדדים לדבר: א. אהבה והרגל ביחסים בין נשואים אולי נשארים, מאוהבות נעלמת עם הזמן (תקן אותי אם אני טועה). ב. יכול להיות מצב שבו תיהנו אחד מן השני באמת, ואני אכן מאחלת לכם כל טוב, אבל מה יקרה אם זה ישתנה? האם לא תתחרט על כל רגע שעשית צעד זה? לא שחלילה אני אומרת - "אל תעשה את זה", אלא רק שתחשוב מה באמת אתה רוצה בחיים שלך. אם אתה שואף לילד משלך חשוב: א. האם אני באמת מוכן לאמץ ילד? מה ההשלכות של זה. ב. האם אני אוותר על ילד משלי, בגלל שהיא לא רוצה לאמץ ולא יכולה לתת לי מפרי בטנה? סליחה אם אני פוגעת במישהו, זו לא הכוונה. כל הכוונה שלי היא שאתם חייבים להתפשר בקשר למשהו. אתם חייבים לשאת ולתת החלטות נבונות ולראות לא איך האהבה שלכם עכשיו משפיעה עליכם אלא איך היא תשפיע על הרצונות שלכם בעתיד. ובאמת בהרבה אהבה, בכל דרך שתבחרו, אתה או היא, שיהיה בהצלחה.

 

[פרח גן עדן]

על מה התהייה? אני הולכת רק על...

האהבה!!! אהבה אמיתית וכנה היא מצרך יקר וקשה להשגה! ואתה מצאת! וטוב לך, ואתה מאושר, ואתה אוהב, "אפילו יותר מהחיים"....... האם ייפול דבר בגלל אישיו הילדים???? חשוב היטב מה חשוב ממה-ילדים(שאפשר למצוא פתרון להבאתם)או אהבה לכל החיים??!!! אני הייתי הולכת על האהבה.....

 

[אוהב לאהוב בצאט]

לכל החיים ???

אפילו לי קשה להאמין במושג הזה..

 

[רסיסים של אושר]

רוני...

אין לי כל כך תשובה בין אהבה לילדים. לא יודעת לתת תשובה שכזו. אבל אני יכולה לתת לך רק נחמה אחת - גם אני חוויתי רעלת הריון חמורה ביותר. הכי חמורה שיש. כמעט והייתי ז"ל והילד שלי בסופו של דבר נפטר. חשבו שהגוף שלי נהרס - לחץ דם בלתי אפשרי, אי ספיקת כליות, בצקת בכליות, כמעט בריאות וכהנה. ארבע שנים אחרי זה החלטתי לשנס מתניים ולנסות שוב. וברוך השם טפו טפו טפו חמסה חמסה וכדומה יש לי ילדה מקסימה בת שלוש וחצי. אז רעלת הריון היא נוראית. נכון. אבל היא לא סוף הדרך. בהצלחה בכל שתפנה. הילה.

 

[piter pan]

רוני מתלבט יקר - "שאלות"

עלו לי ישר כמה שאלות לראש אז אני חושב אותן בקול רם: 1. האם אתה באמת באמת באמת אוהב אותה ? אבל באמת באמת כזה ? 2. האם זה וודאי ובטוח לחלוטין שהיא מנועה מלהביא ילדים ואין כל סיכוי לכך בעתיד ? 3. האם אתה משוכנע במאת האחוזים שזו אהבת חייך ועימה אתה רוצה לסיים את חייך או לפחות לחיות איתה בנניח 10 השנים הקרובות ? 4. אתה מסוגל לדמיין את עצמך בלעדיה כרגע ? אתה בשל לעזוב אותה ? זה בכלל בידייך או שאתה כרוך אחריה ללא שליטה ? 5. האם העלית העיני רוחך באופן מעשי (תכלעס) לסיים עימה את הקשר בגלל בעייתה הרפואית ? 6. אני מתנצל על השאלה הזו אבל בכל זאת , סלח לי אם אני פוגע כי לא זו כוונתי. אני אתה משוכנע שבעייתה הרפואית הקשורה לפריון כרגע , היא שמפחידה אותך , או שמא יש מס´ בעיות רפואיות נוספות שנגרמו כתוצאה מהרעלת והן במקום כלשהו בראשך מטרידות אותך ומעלות בך ספיקות (ואיני שופט אותך חס וחלילה). נורא קשה לי עצמי לאמר לך משהו נחרץ במצב כזה. ראשית איני מכיר מספיק את המצב ממה שתארת. שנית , גם אני הייתי מתלבט המון ולכן העליתי רק את השאלות. התשובות הן במקרה הגרוע ביותר - אצלך. אני מאחל לך בהצלחה רבה מכל הלב והלוואי והכל ייסתדר לך כמה שיותר טוב וכמה שפחות מתסכל.

 

[רוני המתלבט]

פיטר פן - "תשובות"

1. אני באמת באמת אוהב אותה 2. יש סיכוי קטן שהיא תוכל להביא ילדים בעתיד אבל זה יתברר רק בטווח הארוך יותר. 3. אני משוכנע במאת האחוזים שזאת אהבת חיי ואני רוצה לסיים איתה את חיי. 4. אני לא מסוגל לדמיין את עצמי בלעדיה, ולא מסוגל לעזוב אותה. 5. זאת בעצם ההתלבטות שהעליתי. 6. רק הבעיה שקשורה לפריון מטרידה אותי, יש הרבה בעיות בקשר הזה שאותם לא פירטתי אבל כולם מתגמדים לנוכח הבעיה הזו. תודה מקרב לב על ההתיחסות

 

[piter pan]

אני קורא את תשובות מס´ 1,2,3,4

ואני חושב שענית לעצמך - אתה לא חושב ? אם אתה לא מסוגל לדמיין את עצמך בלעדיה , אינך מסוגל לעוזבה ואתה משוכנע שהיא אהבת חייך , אני לא רואה התלבטות. אני מתרשם שהחלטת כבר בתוכך מה אתה רוצה וגם ליבך החליט. עכשיו תצטרך להפנים את חוסר הוודאות בנושא הפריון וללמוד לחיות עם אי וודאות זו. אנחנו יודעים מה ייקרה לנו מחר? ראית - זוגות מביאים ילדים ואח"כ נהרגים בנסיבות מחרידות. זוגות מביאים ילדים ואח"כ מתגרשים והרי לא חסרות הדוגמאות לגורל הקשה שלעיתים פוקד אותנו בלי התרעה מוקדמת. כבר אמרו חכמים ממני - טוב ציפור אחת ביד. אתה כל כך אוהב אותה... היא כל כך ממלאה אותך וממיסה אותך... חלאאאאס זה זה רוני מה שלא נראה לה היום יראה לה מחר. היא עוד בתחילתו של תהליך האבל על אבדן הפוריות. פרגן לה. תן לה לסיים אותו. גם אתה בתהליך. מה תעשה , תעזוב כי בעתיד אולי היא לא תביא ילדים ? צ´ו צ´ו צ´ו צ´ו צ´ו (כמו שעושות הפולניות). מצאת כזו אהבה כפי שאתה מתאר... אמץ אותה חזק אל ליבך ושלא תלך לך חס וחלילה. שלך

 

[אוהב לאהוב בצאט]

רוני יקר!

איש מבין המשיבים לא שאל אותך ואני ממש מעוניין לדעת.. האם אתה נשוי? האם ברומן ביניכם נהרסו 2 משפחות או שמא רק אחת?? ועכשיו לשאלתך. אם קיים סיכוי הקלוש שבקלושים והאחד למיליון שבמידה ותחליט להיפרד ממנה היא לא תפרק את החיים הנוכחיים שלה? אני מציע: קום והסתלק כי החטא כבד מנשוא. אוהב ברגע של כעס.

 

[מאמי האחד]

והאם חשבת

שלאחר שהגב´ הנכבדה תתמקם בחייקך, היא עלולה/עשויה למצוא את אהבת חייה ברחוב אחר????????

 

[piter pan]

הוא שאמרתי כבר ...

אנחנו מונוגאמיים סידרתיים זה טבע האדם כך נבראנו מאמי (לדעתי)

 

[רוני המתלבט]

לאוהב

אני לא נשוי, אצלי "נהרסה" חברות בת שנתיים שגם הילולא אותו רומן זה היה מסתיים. היא בכל מקרה החליטה לפרק את חייה הנוכחיים, האהבה שלה לבעלה כבתה לגמרי. אם יש סיכוי? תמיד יש סיכוי רק נראה לי שהוא אקווילנטי להבאת ילדים לעולם ע"י הגבר.

 

[אטיוד5]

שני שירים

אחד, שרה אותו בילי הולידיי : love is love is like a faucet it turns off and on (faucet = ברז, למי שלא ידע) בקיצור, אהבה באה והולכת. נדלקת וכבית. כל הגרושים בפורום הזה, ולא חסרים כאלה, יגידו לך את זה. אבל ילדים זה כמו יהלומים - לנצח. אהבה זה מותרות. הקצפת. הלואי שלא היה כך, אבל זאת האמת המצערת שלי. והשיר השני : דברים שרואים משם לא רואים מכאן וההיפך. זה שאתה "לא רואה את עצמך" עכשיו וכו´ , זה לא אומר שבעתיד לא תראה. הייתי הולך על הילדים. זה נראה לי יותר "בסיסי" מאהבה. זה לא בהכרח הברירה היותר מאושרת. tough luck

 

[דיאבלו]

אין פה שום התלבטות

תחשוב לרגע, אתה באמת אוהב אותה????? אם כן, תתחתן בלי לחשוב פעמיים ילדים אפשר להביא בעוד דרכים להתחתן עם האחת יש רק דרך אחת!!!! תחשוב לרגע- אם אתה יוצא למסע ארוך של החיים, החלק הארון שלו הוא ללא ברירות מיותרות אלה מתוך בחירה שלך לצאת למסע. מאוחר יותר תיתקל בכמה דרכים מצטלבות ורק אז תצטרך להתלבט לאיזה כיוון ללכת. אז שיהיה לך ים של הצלחה בתחילת המסע די<שאורז לקראת המסע הזה כבר 10 שנים>

 

[טשטושה]

מתלבט יקר.....

דומני שענית לעצמך על השאלה..... טש

 

[מ נ ד י]

לרוני..

בד"כ אני משתמש דיי פסיבי בפורום הזה, אולם הפעם החלטתי לחרוג ממנהגי כי עמדתי בסיטואציה דומה בחיי. לפני שנתיים נפרדתי מאהבת חיי בגלל אי יכולתה להביא ילדים לעולם. מאז עוברים עלי שנתיים קשות בהם למצפון יש חלק מכריע בהם. אני מרגיש שפיספסתי הזדמנות בלתי חוזרת לאהבה אמיתית. קשה לי מאוד ליצור קשרים חדשים כי כל אחת שאני מכיר לא מתקרבת אליה מבחינת האיכויות שאני מחפש בקשר. אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה הייתי בוחר באהבה כי מה שווים ילדים שאין אהבה. אין ספק שבכל החלטה שתבחר יש סיכון ויכול להיות שתמצא אהבה אחרת אבל לפחות מבחינתי אני יכול להגיד לך בבטחון מלא שאהבה כמו שלי היתה אני לא אמצא וכבר השלמתי עם זה.

 

[המסע לעבר הקשת]

רוני יקר......

קראתי וקראתי שוב... בסוף יצא ממני כזה פפפפפפפפפ של אויר..... וואלה המצב מורכב..... איזו התלבטות... מנסה לגייס בכל הכח את המחשבה שלי וההיגיון שלי לטובת העניין... ילדים - הנושא הכי רגיש אצלי ילדים ואהבה יחד - .. מפיל אותי לקרשים... אהבה לאישה..... וואו..... תרשה לי לקום קצת מעמדת המחשב שלי בבית..... מקלחת חמה..... לחשוב קצת על העניין.....השעה 20:00 בדיוק..... חזרתי.. השעה 20:20..... התשובה הולכת להיות קצת ארוכה, אז לך הכן לך קפה.. אני מחכה.. יופי חזרת. שב. קרא. ראשית, אבדן של אישה את היכולת להרות הוא דבר נורא. אי היכולת להביא ילדים לעולם, לחוות את ההריון, את החיים מבפנים... נכון למרות שהיא כבר חוותה הריון ויודעת מהי ההרגשה... תאר לך, זה כמו שיגידו למישהו שיותר לא יעמוד לו, אבל לעולם... הוא מתמוטט ישר. למרות שהוא יודע מה זיון רק המחשבה שלא יוכל יותר לאהוב בצורה האינטימית הזו, לחוות אורגזמה, זה יגמור אותו לפחות לתקופה מסויימת. אל תעזוב אותה, לפחות לא עכשיו. במצבה הקשה, הנוכחי בה היא יודעת על כך שלא תוכל להרות שוב. איני יודעת מה קרה בסוף הלידה. האם התינוק בסדר? בהנחה והכל בסדר ויש לה ילד, אם לך אין בעייה עם אימוץ ילדים אז הרי לך פיתרון. הילד שלה יכול להיות כמו הבן שלך (אני לא רומזת לשום ניתוק מהאב הביולוגי). אם כתוצאה מלידה קשה ומסובכת קרה דבר נורא לעובר, אז אני יכולה להבין את הקושי שלה לדבר כרגע על אימוץ ילד אחר, פרי בטן של מישהי אחרת. כמו שאמרתי, לפחות לא עכשיו, הישאר איתה ותמוך בה בכל יכולתך על מנת שתוכל לעבור תקופה כל כך קשה. לעיתים תמיכה כזו היא כל כך רבת השפעה ואז אותו סיכוי קטן קטן... שהיא כן תוכל להביא ילד לעולם יצליח. וברגעים הכי קשים שלך..... המוטו שלי אומר: שנייה לפני שאתה מוותר, אל תוותר זמזם לך את השיר:

יש בי אהבה, והיא תנצח.....

 

[מורנושה]

רוהי היקר

קראתי את בעייתך והחלטתי לשתף אותך במקרה שקרה לי ואולי תסיק מסקנה לבסוף אביע את דעתי, אני בת 38 + 2 ילדים , לפני חמש שנים גילו אצלי גידול ממהיר ברחם ומיד ניתחו וכרתו לי את הרחם , עברתי תקופה לא קלה בכלל , אבל בעלי תמך ללא סוף , אהב , פינק , ותמיד אמר יש לנו אהבה גדולה, חברות טובה ושני ילדים בואי נודה לאל (בעלי בא מבית מסורתי) אכן צדק בעלי , הבראתי ,וברוך השם עד היום אני בסדר. לפני שנתיים אחי התחתן בקנדה והחלטתי לנסוע לבדי לחתונה מחוסר תקציב, הגעתי לשדה נפרדתי ממשפחתי בבכי ודמעות , אבל המטרה- אחי מתחתן, המפגש עם המהפך בחיי החל בחנויות הדיוטי, נתקלנו במקרה אחד בשני כמובן סליחה , סליחה וזהו. לאחר מירוץ בחנויות ישבתי לי לנוח בבית קפה ושתיתי קפה, לפתע הוא הגיע ושאל : אפשר לשבת ? בנימוס עניתי כן , החלה השיחה , לאן את נוסעת, והתפתחה לה שיחה בכיף, התברר שגם הוא נוסע לקנדה , ואפילו שמחתי שאני לא לבד (אני פוחדת מוות מטיסות , ןמשתדלת לוותר ) אז כמובן שהיה לי נחמד שהוא מצטרף, להפתעתי לא ישבו לידי ואחרי חצי שעה הוא הגיע ושאל שוב : אפשר , שוחחנו ושוחחנו בלי סוף , תוך כמה שעות הרגשתי שאני מכירה את האדם הזה כל חיי, השיחה היתה ממש חברית , כנה ובעיקר כייפית, סיפרתי לו שאני נשואה , ושיש לי 2 ילדים מקסימים, הראיתי לו תמונות של כולם , הוא סיפר שחי עם בחורה 4 שנים והוא מרגיש שנגמר לו ממנה ולא יודע איך לסיים את הקשר , אז החליט לנסוע לקנדה לחבר טוב שגר שם לנוח 10 ימים וקצת לנקות את הראש, הוא התחיל לשתף אותי בכל חייו האישיים , ומרגע לרגע הרגשתי מעין בערה בליבי , ומעין תחושה של : שהטיסה לא תיגמר לעולם , אני זאת שרק פוחדת לטוס מחכה שהטיסה לא תיגמר. ירדנו ביחד מהטיסה , הוא עזר לי עם המזוודות , והגיעה רגע הפרידה וכאן קרה דבר שלא ניתן להסביר עד היום , הוא חיבק אותי חזק והחלו לרדת לי דמעות , ולא רציתי שיעזוב אותי לעולם , תבין אני עם בעלי מגיל 15, הוא הגבר הראשון , והזוגיות שלנו היתה לתפארת ולקנאת רבים , הוא ביקש לראות אותי בערב ונתן לי את המס´ של הטלפון שבו ישהה, הגעתי לביתו של אחי , מבולבלת , נסערת , מפוחדת , וחסרת אונים, ידעתי שאסור לי , שאני אוהבת את בעלי , ואני עלולה להרוס את כל מה שבנינו בשניה אחת ,החלטתי - אני לא מתקשרת. עברו בדיוק שעתיים עד שהדעה שלי השתנתה , משהו משך אותי ולא נתן לי מנוח נפגשנו בערב, יצאנו לאכול יחד , צחקנו , טיילנו , והרגשתי מאוהבת בו כמו ילדה קטנה , הצלחתי אפילו לשכוח מבעלי , חזרתי מאותו ערב לביתו של אחי , שוחחנו כל הלילה בטלפון עד אור הבוקר , לאחי סיפרתי שפגשתי בטיסה חברת ילדות , וגם לבעלי המצאתי את אותו סיפור , הדרך למיטתו ארכה בדיוק יממה , הסקס היה סוער וחויתי חויה שלא היתה לי לעולם , בעלי הוא הראשון שלי ורק אחרי הבנתי כמה ויתרתי בחיי על ההנאות שלי . מאותו רגע חיי השתנו ב360 מעלות ,חזרתי לארץ אחרי שבוע סוהר ומלא חויות וניסיתי להתחיל לשכוח ממה שקרה לי , אבל בין המציאות לבין הרצונות שלי חצה מרחק עצום , היינו נפגשים בסתר , מדברים בלילות בצאט בחדר משלנו , הפכתי לאדם אחר , בעלי הרגיש שקרה לי משהו , ואני כל הזמן טענתי , אני בסדר , אני אוהבת אותך ולא קרה לי כלום , לקיים איתו יחסים כמעט ולא יכולתי , זה הפך להיות סיוט שלא יתואר חיכיתי רק שיגמור ויניח לי לנפשי , בעלי נסע לחו"ל , ואצלי החגיגה היתה בעיצומה , בדיעבד זה היה תרגיל שבעלי הכין מראש ,הוא לא נסע , עקב אחרי ולא היה לו קשה לגלות את האמת , כביכול שחזר הושיב אותי וסיפר לי שיודע שיש לי מאהב, ואני הרגשתי שחרב עליי עולמי , הרגשתי בזויה , מושפלת וחסרת אונים , שתקתי לא ניסיתי כלל להגן על עצמי , ורק בכיתי , למחרת נפגשתי עם המאהב וסיפרתי לו הכל , והוא הציע לי נישואין האמת שהופתעתי מהצעת הנישואין , אבל הרגשתי שזה הדבר שהכי הייתי רוצה באותו רגע , העליתי את הבעיה שלא אוכל להרות לעולם , הוא טען שזה שולי , והאהבה תגבור על הכל , שהוא לא מוכן לוותר עליי ומוכן לוותר על ילדים , הוא טען שאפשר לאמץ ילד , אבל שללתי זאת לא מתוך רעות לב אלא מתוך זה שלי יש ילדים משלי ומה פתאום אגדל ילדש לא שלי , (זה דבר שרק מי שיש לה ילד משלה יכולה להבין) ערב אחד החלטתי אני נפרדת ממנו , אני לא אמנע ממנו ילד לעולם, נפגשנו והיה ערב מלא בכי , הייתי כנה וגלויה , חותכת , וענינית, קמתי והלכתי , באתי הביתה וסיפרתי לבעלי שסיימתי את הקשר ואני רוצה להתגרש, לבעלי סיפרתי את כל האמת , והוא ביקש שננסה להמשיך ביחד, הסכמתי , זה לא היה אותו דבר , אבל אלוהים נתן לי בעל מקסים , תומך ואוהב שהסכים לגשר על כל הקושי בדבר , הקשר עם אותו בחור הסתיים , הוא היה מתקשר המון , אבל לא נתתי לזה סיכוי להמשיך , אני יודעת שהרבה אנשים שיקראו יגידו , איזה טעות עשית, ועכשיו אסביר לך משהו חשוב , אנו מתחתנים מהצורך להביא ילד לעולם , דור המשך , זה צורך של כל אדם ביקום , נכון שכרגע אתה לא חושב על זה , ולא מוכן לוותר על אהבתך , אבל תאמין לי שאפשר להתאהב שוב , אפשר אם רוצים , הבחור שעליו ויתרתי התחתן לפני חצי שנה , שבוע רק בכיתי, אני יודעת שויתרתי על אהבת חיי, אני יודעת שלעולם לא יהיה אושר שהיה לי איתו , אבל אני כן יודעת שיהיה לו מי שיקרא לו אבא , ולי לא היתה זכות לקחת ממנו את המילה אבא . ואנ יחושבת שהבחורה שאיתך צריכה לחשוב עליך , ואתה צריך לחשוב על עצמך ואל תוותר על ילד למען אהבה . אנ ייודעת שזה נראה מפחיד , מאיים , אבל אם רוצים אין זו אגדה. תצליח .מורן